חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

אברהם יגל

אברהם יגל ענק הזמר החסידי אברהם פריד סוגר 30 שנה של עשייה מוסיקלית ומתגעגע להופעות באגם בגוש קטיף
29/07/10, 13:08
רבקי גולדפינגר

ענק הזמר החסידי אברהם פריד, המציין בימים אלו שלושה עשורים לעשייתו המוסיקלית, חוגג. הלהיטים אדרבה, תניא, ירושלים, מוריה, רק תפילה אשא ועלה קטן שלי - הם חלק קטן בלבד מהרזומה המרשים שברשותו. לרגל המאורע ולקראת המופע הגדול שקיים ביום שלישי השבוע בבריכת הסולטן בירושלים, נפגשנו לראיון. בשונה מקולגות בתעשיית המוסיקה הכללית ועל אף הצלחתו הרבה, פריד רחוק מלהיות אדם מלא חשיבות עצמית וגינונים, והמפגש איתו הוא עם אדם צנוע ומלא ענווה.

במשך שלושים שנה אתה ממלא אולמות ומייצר להיטים גדולים. איך אתה מצליח 'לדעת את מקומך' בתוך עולם של כוכבים ומעריצים שאם תרצה או לא, אתה חלק ממנו?

"בעיניי זה מאוד פשוט. עבורי זו לא התמודדות. ב"ה, אין לי בכלל מלחמה עם הגאווה. הרי כל בוקר כשאני קם אני אומר: 'מודה אני לפניך... שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'. זה הכל, הכל משמיים. שום דבר לא תלוי בי. זו מתנה ואחריות גדולה שקיבלתי מהקב"ה. בלעדיו אני לא מסוגל אפילו לפתוח את הפה שלי. הכל ממנו, וכשזוכרים את זה - מבינים שאין על מה להתגאות. לפני כל עלייה לבמה אני מתפלל לקב"ה שיהיה איתי ויעזור לי. בכל הופעה אני, בדחילו ורחימו, מקווה שאזכה להיות שליח ולהביא שמחה לאנשים". פריד מספר כיצד לפני כחודש קיבל טלפון בהול מאמא בוכיה שלא הכיר. אותה אם סיפרה לו בקול חנוק מדמעות שבנה הצעיר על ערש דווי. היא ביקשה ממנו בכל לשון של בקשה, שיגיע אל מיטת בנה במהירות האפשרית ויקדיש לו כמה שירים שאהב במיוחד. פריד, שהיה באותה העת בביקור קצרצר בישראל, התפנה מכל עיסוקיו האחרים והתייצב באופן מיידי בבית החולים 'בילינסון' ליד מיטת הבן החולה. "זה היה מחזה לא קל בכלל. החולה בקושי נשם", נזכר פריד בכאב. "המיטה היתה מוקפת בבני משפחה אוהבים שבכו בלי הפסקה. החולה, שכנראה סבל מכאבים איומים, שכב בעיניים עצומות כשהוא מעורפל ולא מגיב לנעשה סביבו".

פריד התקרב לבן החולה והחל לשיר לו בשקט ובהתרגשות 'שלום עליכם' שוב ושוב. לפתע, תוך כדי שירה, הוא שם לב שאצבעות ידיו של החולה נעות לפי קצב השיר. "זה היה רגע מרטיט. הבנתי שלמרות שהבן כבר תלוי בין שמים לארץ ובקושי מסוגל להבין את הנעשה סביבו, הצלחתי באמצעות השירה לגעת בנשמה שלו. זהו כוח אדיר שיש למוסיקה. לא רציתי להפסיק לשיר", הוא משתף. לאחר עשרים דקות התעייף החולה ופריד נפרד בחיבוק גדול מבני המשפחה. הוא התכוון לצאת מהחדר, אך חזר בשנית כדי לבקש מהחולה ברכה. "אני מאמין שיהודי שכל כך סובל וכואב הוא זך וטהור ומסוגל לברך, לכן פניתי אליו בבקשה לברכה", הוא מסביר. "בני המשפחה הרימו גבה מהבקשה התמוהה שלי, כי הוא שכב שם כמעט מחוסר הכרה. אבל למרבה ההפתעה, הוא פתח זוג עיניים גדולות ושאל בשקט: 'שאני אברך אותך?' ואז בכוח המעט שעוד היה לו הוא הניח את היד שלו על הראש שלי, ובירך אותי במילים ברורות ורהוטות שאזכה בחיי לשיר ולשמח עוד יהודים. כל המשפחה פרצה בבכי. למחרת אותו בן יקר נפטר ומסתבר שאלו היו מילותיו האחרונות", אומר פריד ומיד מוסיף: "אם עלתה בליבי מחשבה אי פעם לצאת לפנסיה, אז רגעים עוצמתיים שכאלו מבהירים לי, שבעזרת ה', אני כאן ואני ממשיך לשיר".   

שירה מאחורי הווילון

אברהם פריד, או בשמו הפחות מוכר: אברהם שבתאי הכהן פרידמן, נולד באדר תשי"ט בארצות הברית למשפחת חסידי חב"ד. את הופעותיו הראשונות ערך פריד בהיותו בן חמש בלבד, כששר מבוייש מאחורי הווילון בסלון ביתה של שכנתו, הרבנית חנה ע"ה (אמו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, ר"ג). "בבניין שבו גרתי בילדותי התגוררה גם הרבנית חנה, והיא נהגה לבקש מ'אבריימל הקטן' לשיר לה. אני, כילד שאהב לשיר אבל יחד עם זאת גם היה ביישן גדול, הסתתרתי מאחורי הווילון בסלון ביתה ושרתי. מסתבר שגם אחרי כל השנים שעברו נשארתי ביישן", מעיד על עצמו פריד באופן מפתיע.

הזמר אברהם פריד שמופיע ומרקד מול אלפי צופים - ביישן?

"כן. כנראה שזו היתה תוכנית מלמעלה, שלמרות הביישנות שלי אמשיך לשיר ואהפוך לזמר. זו השגחה פרטית. אני רואה בשירה שליחות ומזה אני שואב את הכוח להופיע. אני מסתכל אחורה על שלושים שנותיי בעשייה המוסיקלית ואני אומר בפה מלא: 'קטונתי'. מי אני שאזכה לרומם ולשמח כל כך הרבה יהודים בעולם?!".

ובחזרה לילדותו: הרבנית חנה, שהאזינה לשירתו של 'אבריימל הקטן', עודדה את הוריו לשים לב לכישרון הטמון בבנם ולנסות ולפתח את יכולותיו המוסיקליות. כשהיה בן תשע הצטרף פריד, בהמלצת הוריו, למקהלת חב"ד במסגרת בית הספר. יחד עם חבריו למקהלה נטל חלק במופע שירי נשמה בקהילות יהודיות ברחבי ארה"ב. "היינו מופיעים לפני יהודים בשירי נשמה. כהקדמה לכל שיר היה המנחה מסביר את משמעות המילים, ואחר כך ילדי המקהלה ביצעו את השירים. אני שרתי כמה שירים סולו. אני זוכר שהקהל לא היה דתי אבל היה מאוד צמא לקודש".

באחת מאותן הופעות הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער הצעיר גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממש. לאחר שיצר עימו קשר, הוא שכנע אותו לפתח את הקול וללמוד לשיר בצורה רצינית. עד גיל שלוש עשרה העתיד היה נראה מבטיח. פריד הנער היה עסוק כולו בעשייה מוסיקלית בהכוונת ובהדרכת אנשי מקצוע. בשלב מסוים הטבע עשה את שלו, וקולו הצלול של פריד התבגר והשתנה. הנער נאלץ, כמו ילדי פלא רבים לפניו, לחדול מלשיר. "עם הזמן כבר כמעט השלמתי עם הגזירה. עד שבגיל עשרים הרגשתי תחושה של דגדוג בגרון, כאילו חסר לי משהו. החלטתי למרות הכל, לנסות ולהעז לחזור לשיר". 

פריד נכנס לאולפן הקלטות והקליט מספר שירים (ביניהם שירו המוכר 'קל ההודאות') ולשמחתו התוצאות היו משביעות רצון. "בחלומות הכי פרועים שלי לא חלמתי להופיע על במה או משהו כזה. חזרתי לשיר כי רציתי להביע ולממש את מה שהרגשתי שיש לי לבטא. התקליט הראשון שהקלטתי נקרא No Jew Will Be Left Behind. קיוויתי להעביר מסר של אהבת ישראל, משיח וקירוב הגאולה, אבל ממש לא העליתי בדעתי להפוך לזמר".

ואכן, כחסיד חב"ד בכל רמ"ח אבריו, לא עשה פריד צעד ללא קבלת אישור מהרבי מליובאוויטש. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל, והוא אכן נמנע מכך. בשנת תשמ"ה, חמש שנים לאחר שחזר לעסוק בשירה, ערכו מוסדות החינוך של חב"ד טקס חגיגי לסיום סדר לימוד הרמב"ם וביקשו את אישורו של רבם להופעתו של אברהם פריד. הם קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בפני קהל בצורה סדירה כמעט בכל מקום אפשרי על פני הגלובוס.

המקום המועדף על פריד להופעות הוא ישראל. "בישראל התגובות של הקהל חמות. יש חיבור של נשמות.יש חיות. בחו"ל אומרים לאחר ההופעה באיפוק 'נייס' ו'או.קיי' אבל בישראל יש התלהבות. השבוע הסתובבתי בירושלים וניגש אליי אדם מבוגר שזיהה אותי. הוא שאל: 'אתה אבריימלה? כל השירים שלך נמצאים פה - בלב שלי'. כנראה בישראל הלב יותר ער אז מרגישים כאן יותר את הנשמה".   

בימים בהם מציינים 5 שנים לעקירה מגוש קטיף, ראוי להזכיר שפריד היה לאורך השנים מהאמנים המרכזיים שתמכו בתושבי הגוש והופיע מדי שנה בפסטיבל הזמר החסידי שנערך באגם קטיף. "איפה הימים שהופעתי שם על הדשא?" הוא שואל בגעגוע. "היתה שם שמחה אמיתית ואמונה בוערת. זה היה נפלא. פשוט חלום. אחרי הגירוש והחורבן, שבמו עינינו חזינו, הכאב היה והוא עדיין גדול מאוד".

פריד מתאר את אותו הקיץ כטראומטי לעם ישראל בכלל, אך גם עבורו באופן אישי. "באותו הקיץ התבקשתי להופיע בט"ו באב מטעם עיריית בת ים תמורת סכום נאה, אבל סירבתי בתוקף להופיע כי לא הייתי מסוגל. לא היו לי כוחות נפש לזה. איך אני יכול להופיע בזמן שמגרשים את האחים שלי מהבית?!". מתוך כאב הגירוש הוציא פריד שיר נחמה ועידוד, שמילותיו לקוחות מתוך נבואתו של הנביא ירמיה. "באותם ימים קשים ישבתי בביתי בברוקלין ונתקלתי במקרה בפסוקים מתוך ספר ירמיהו", מתאר פריד את תהליך היצירה. "קראתי את התרגום של אותם פסוקי נבואה והרגשתי איך המילים הללו אקטואליות ומדברות ממש אלינו. 'כי אני יודע המחשבות שאני חושב עליכם, נאום ה'. מחשבות לשלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקווה'". פריד ניגש לפסנתר בביתו, ותוך מספר שעות סיים להלחין את השיר. "השיר הוקדש באהבה למגורשים, כי בתוך החורבן רציתי להעביר מסר של תקווה ואופטימיות לכולנו".

דואטים עם קובי אוז

האופטימיות של פריד משודרת גם מגרסת הכיסוי שהוציא יחד עם הזמר חנן יובל לשירו 'רק תפילה אשא'. השיר המחודש זכה להצלחה מסחררת בארץ. "כשיובל סטופל המפיק המוסיקלי שלי הציג בפניי את השיר לראשונה, הבנתי שמדובר ביהלום. איזה מילים. זו תפילה לבורא שימשיך להעניק לנו עוד ועוד ברכות מהשמיים".

בעצם גיירת את השיר?

"בעיניי זה לא גיור. לא לקחתי שיר שהמקור שלו לא יהודי והפכתי אותו לקדוש. השיר הזה מלכתחילה מלא רגש, מלא נשמה, ואם באמצעות הביצוע החדש אני מצליח לגעת ביהודים שעד היום לא הגעתי אליהם, זה כבר היה כדאי. אני מבין שישראלי שמאזין לשיר בהברה ישראלית יתחבר אליו יותר בקלות ואני מודע שלשירים כאלו יש השפעה אדירה. הם מסוגלים  לשמש גשר בין עולמות", הוא מסכם, ומגלה שבימים אלו הוא עמל על דיסק חדש של שירים ישראליים בשיתוף אמנים מובילים בישראל, כמו: אריאל זילבר, עמיר בניון, קובי אוז ועוד.   

למרות שהראיון מתקיים לאחר יום חזרות מפרך, פריד יושב מחוייך ורגוע. אך התרגשות מיוחדת ניכרה על פניו כשהתגלה כי בצירוף מקרים מעניין חמי, ברוך גולדפינגר, היה בפולין שלפני המלחמה חבר ילדות קרוב של אביו, יעקב משה פרידמן ז"ל. "אבי נפטר לפני חמש שנים אך הוא השאיר אחריו עולם מלא", הוא מספר ועיניו נוצצות. בעבר התייחס פריד להשפעת השירה של אביו על מסלול חייו: "אבי היה מוכר כאדם בעל קול מיוחד. גם זמירות השבת שלו היו נפלאות בליווי ילדיו, ששת הבנים ושתי הבנות. הרבנית חנה ע"ה סיפרה פעם לרבי כמה היא נהנית מזמירותיו של ר' יענקל ששר עם ילדיו". פריד, אשר זכה לספוג בילדותו מאביו את המורשת המוזיקלית, ממשיך בדרכו וביתר שאת. בהופעה שהתקיימה השבוע בבריכת הסולטן למרגלות חומות העיר העתיקה, העלה פריד את ירושלים על ראש שמחתו וביצע על הבמה משיריו המוכרים לצד דואטים עם אמנים ישראלים ידועי שם כמו אביהו מדינה ואריאל זילבר. הקהל באלפיו הצטרף לשירה בהתלהבות רבה. "על הבמה אני שליח ציבור עם תזמורת", מציין פריד ומקווה גם בעתיד להמשיך ולשיר לעם ישראל.