גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

סימני נפט בבורסה - תכל'ס

אם אין לכם מושג מהו שורט, מהי אופציית מעו"ף וכיצד קונים בחסר, אתם בהחלט בחברה טובה. מרבית הציבור איננו סוחר ישירות בבורסה, למרות שבפועל כספו מהווה חלק נכבד מנפח המסחר בה, באמצעות כספי הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קרנות נאמנות וכדומה.
29/07/10, 13:08
שלמה פיוטרקובסקי

אם אין לכם מושג מהו שורט, מהי אופציית מעו"ף וכיצד קונים בחסר, אתם בהחלט בחברה טובה. מרבית הציבור איננו סוחר ישירות בבורסה, למרות שבפועל כספו מהווה חלק נכבד מנפח המסחר בה, באמצעות כספי הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קרנות נאמנות וכדומה. אולם, בישראל כמו בעולם, קיימת קבוצה לא קטנה של סוחרים במניות. לא מדובר דווקא באנשים עשירים, אלו גם אינם בהכרח בוגרי החוגים לכלכלה או בתי הספר למנהל עסקים. נקודת תצפית מעניינת על היקפה של התופעה ועל אופיים של הסוחרים, ניתן היה לקבל בשבועות האחרונים דרך המעקב על המסחר במניית 'גבעות'.

גבעות יהש, למי שעדיין איננו מכיר, היא המניה של שותפות חיפושי הנפט הישראלית 'גבעות עולם'. מדובר בשותפות אשר הוקמה בשנת 1993 לצורך חיפושי נפט, על ידי קבוצת משקיעים שבראשה עמדו הגיאולוג טוביה לוסקין, עו"ד שמואל בקר ואיש העסקים נגה בן דוד. השותפות ביצעה במשך שנות קיומה 4 קידוחים בשדה מגד, מגד 2, 3, 4 ו-5. שלושת הקידוחים הראשונים אישרו אמנם את עובדת קיומו של נפט באיזור, אולם לא הפכו לתגלית בעלת כדאיות להפקה מסחרית. הקידוח הרביעי, מגד 5, אשר 'משגע' בחודשים האחרונים את הבורסה, הוכרז בסוף השבוע שעבר על ידי מנהלי השותפות כתגלית מסחרית.

מניות חיפושי נפט וגז נחשבות מאז ומתמיד למניות בהן מרכיב ההימור הוא גבוה ביותר. מדובר בחברות בהן מושקע כסף רב לאורך שנים, ללא כל הכנסות, מתוך מחשבה לפיה אם בסוף תתגלה באר מסחרית ההשקעה תכפיל את עצמה עשרת מונים. לשם המחשה, שותפות גבעות גייסה עד היום מהציבור הרחב מאות מיליוני שקלים, אך עד עתה לא הכניסה השותפות ולו שקל אחד. זאת מאחר ועד עתה טרם החלה הפקת נפט מסחרית באתר. גם לאחר שתחל ההפקה עדיין לא ברור כמה נפט יופק מהבאר והאם אכן היא תחזיר למשקיעים את השקעתם. עקב הסיכון הגדול הקיים בהשקעות מסוג זה, והתנודות החדות במחירי המניות, הן כמעט אינן באות לידי ביטוי בתיקי ההשקעות של גופי ההשקעה וכל הסוחרים בהן הם קונים פרטיים.

זיו ברק, מרצה בכיר במכללת נתניה ויועץ לגופים עסקיים, מסביר כי משקיעים פרטיים נוטים מעצם טיב השקעתם להשקעות בעלות סיכון וסיכוי גבוהים יותר, "הסיבה שבגללה אדם בוחר להשקיע באופן עצמאי היא המחשבה על הרווח הגדול אותו הוא עשוי לגרוף, רווח המושג על ידי העלאת רף הסיכון. גם על מניית גבעות עשו לא מעט סוחרים רווחים יפים מאוד, במקביל לסוחרים רבים אחרים אשר איבדו חלק לא מבוטל מהשקעתם. בסופו של דבר מדובר במה שנהגו אימותינו לכנות 'לופט גישעפט', או בעברית 'עסקי אוויר'. הניסיון להרוויח מתנודות בשערים בלא לפזר את ההשקעה, נשען פעמים רבות על טרנדים, ולא על תכנון השקעות מושכל לטווח רחוק".

 

הצמיחה עוד לא כאן

נתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחזקים את התחושה כי תרועות השמחה על ההתאוששות מהמשבר הכלכלי היו מוקדמות מאוד. על פי הנתונים המעודכנים, הצמיחה ברבעון הראשון של 2010 עמדה על 3.4 אחוז ולא 3.6 אחוז כפי שפורסם באומדן הקודם, והצמיחה ברבעון האחרון של 2009 עמדה על 4.4 ולא 4.5 אחוזים. פנחס לנדאו, יועץ כלכלי ופרשן, מציין כי נתונים אלו אינם המדאיגים ביותר, וכי הנתונים שכבר ישנם בידינו אודות החודשים האחרונים גורמים לו לדאגה גדולה יותר. לדבריו, מדד מנהלי הרכש בחודשים מאי ויוני, בנוסף לנתוני סחר החוץ של ישראל שפורסמו השבוע ומעידים על המשך הירידה ביצוא, מעידים באופן ברור כי אנו עומדים בפתחה של האטה משמעותית בצמיחת המשק. "מדובר בהאטה משמעותית אשר אם תימשך ותושפע ממגמות דומות בעולם, עלולה בהחלט לגלוש למיתון".

 

לנדאו מציין כי הגורם העיקרי שעשוי להשפיע על מצבה של כלכלת ישראל בשוק העולמי, הוא ההתרחשויות בעולם הרחב, "הרבה מאוד תלוי במה שיקרה בעולם. זאת משום שהיצוא תופס נתח גדול מהפעילות במשק. ההאטה ביצוא אותה ניתן לראות באופן ברור בנתונים הכלכליים נובעת מהתהליך העקבי של התחזקות השקל בשנתיים האחרונות, ומהתהליך של היחלשות היורו בחצי השנה האחרונה, כתוצאה מהמשבר הכלכלי העובר על מדינות אירופה". לנדאו מציין כי מי שפעל במשך השנתיים האחרונות באופן עקבי על מנת למנוע נזק בלתי הפיך ליצוא הישראלי הוא דווקא נגיד בנק ישראל, אשר הפעיל מדיניות של התערבות בשוק מטבע החוץ. זו אמנם איננה מסוגלת לשנות לבדה את המגמה של התחזקות השקל, אך בהחלט סייעה לבלימתה. "בלעדי המדיניות אותה הוביל בחוכמה רבה הנגיד פישר מצבינו כיום היה גרוע הרבה יותר. מדיניות זו הובילה כיום למצב בו שחקנים כלכליים משמעותיים מחו"ל התייאשו מהתקווה לראות התחזקות משמעותית של השקל, והבינו שנגיד בנק ישראל לא יאפשר למצב כזה להתרחש. ההבנה הזו אשר חלחלה לתודעה, גורמת בימים אלו לשינוי מגמה ולסימנים ראשונים להיחלשות של השקל".

כאמור, העתיד הכלכלי על פי לנדאו איננו צבוע בצבעים אופטימיים במיוחד, זאת עקב ההערכה כי העולם כולו עומד בפני תקופה כלכלית לא פשוטה. "מצבו של המשק הישראלי עשוי בהחלט להיחלש, דבר שיגרום להיחלשות השקל ואולי באורח פרדוכסלי יסייע ליצוא. אולם, בעוד נגיד בנק ישראל פועל באופן אקטיבי ומנסה לסייע למשק לצאת מהמשבר, ישנה אדישות גדולה בקרב בכירי האוצר ממנה אני חושש". בין הדוגמאות לפעולה לא נכונה של בכירי האוצר מול ההתפתחויות הכלכליות, מונה לנדאו את התקציב הדו שנתי, אשר לדבריו, מהווה אסון לכלכלת ישראל. "בימים כאלו של חוסר ודאות לא ניתן לבנות תקציב הבנוי על הנחות מאקרו כלכליות מסוימות, ואשר יהיה בתוקף למשך שנתיים. התקציב אותו מבקש האוצר להגיש בנוי על הערכות לצמיחה של 3.6 אחוז בשנת 2011 ו-4 אחוז בשנת 2012, אלו חלומות באספמיא. האוצר איננו ער לקריטיות של המצב וממשיך שלא להתאים את מדיניותו למציאות המשתנה".

 

 

 

החופש הגדול כהזדמנות לחינוך כלכלי - מוטי בן ששון / פרשנות

החופש הגדול, אותם חודשיים של מגע יומיומי ואינטנסיבי בין הורים וילדים, מזמנים לנו הזדמנות גדולה, בצידן של התמודדויות יומיומיות לא פשוטות. אין כמו החופש על מנת לעסוק בחינוך של ילדינו בתחום הכלכלי, ולזרוע בהם את זרעי ההתנהגות הראויה והנכונה לעתיד. חינוך כלכלי איננו רק חינוך לניהול תקציב ולחיסכון והוצאה מושכלת. חינוך כלכלי הוא בראש ובראשונה חינוך להתנהגות כלכלית ערכית.

החינוך להתנהגות כלכלית ערכית מוצב על ארבעה אדנים, אשר כל אחד מהם נחוץ ביותר לחייו של האדם, בהתמודדותו עם השגרה המזמנת לפניו סיכויים ומכשולים. המרכיב הראשון בחינוך זה הוא החינוך ליושר כערך דתי. הקדמת הנצי"ב לספר בראשית יכולה להיות הבסיס האולטימטיבי לעיסוק בנושא זה. לימוד מידת היושר מאבות האומה, מאברהם, מיצחק ומיעקב, היא הבסיס לכל ההתנהגות הכלכלית היומיומית אותה אנו חייבים לסגל לעצמנו, במיוחד בדור בו מידות אלו איבדו הרבה מזוהרן.

המרכיב השני הוא הערך לממון. חברת השפע המדומה בה אנו חיים יוצרת תחושה שבה אין ערך לכסף אותו אדם השיג בעמל כפיו. הפעולה של 'גיהוץ' כרטיס האשראי יוצרת תחושה שהכסף הוא מצרך המצוי בשפע, דבר שאיננו נכון. חשוב להפנים את משמעותו של הכסף, את הכוח העצום שלו ואת משמעותו לחיים. המרכיב השלישי, אשר בא להשלים את השני, הוא מרכיב הגבולות. חברת השפע מייצרת תחושה של עולם ללא גבולות, הכל אפשרי. אולם, תחושת חוסר הגבולות טומנת בחובה סכנה גדולה. היכולת להציב גבול, לומר 'לא' לבקשותיהם של הילדים, היא מרכיב קריטי בחינוכם להתמודדות כלכלית ערכית בעולם בו אנו חיים.

 

המרכיב הרביעי, אותו אנו מזניחים לא פעם למרות חשיבותו הרבה בעיני חז"ל, הוא מוסר העבודה וההערכה לאדם העובד הנהנה מיגיע כפיו. חשוב להטמיע בלב הילדים כי במקביל לכבוד אותו אנו מחויבים לרחוש לתלמידי החכמים יש להעריך את עולם העבודה ולהתייחס אליו בכובד ראש. ילד שרואה את אביו ממהר לצאת בבוקר על מנת לא לאחר לעבודה, מבין כי עולם זה הוא עולם שיש להתייחס אליו ברצינות ולא לזלזל בו.

(הכותב הוא סמנכ"ל המרכז לערכים בעסקים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מכון לב ירושלים)

 

גידול במימון השירות הלאומי

בקול תרועה רמה התבשרנו לאחרונה כי תקציב השירות הלאומי נכנס לבסיס התקציב. אולם, בשיחה עם ניסן סלומיאנסקי, המופקד מטעם סיעת 'הבית היהודי' על הטיפול בנושא, מתברר שהתמונה מעט יותר מורכבת. לדבריו, תקציב הבסיס של השירות הלאומי, שעמד במשך שנים על 60 מיליון שקלים בבסיס התקציב ואשר הספיק ל-2,000 בנות, קוצץ במשך השנים עד לרמה של 33 מיליון שקלים, ושאר הכסף נלקח מדי שנה מכספים קואליציוניים של המפד"ל. הסיכום שהושג לקראת התקציב הדו שנתי קובע כי ל-33 המיליון יתווספו 17 מיליון שקלים מכספי משרד החינוך ו-86 מיליון על חשבון כספים קואליציוניים. כולם יופיעו בבסיס, דבר המגדיל לדברי סלומיאנסקי את הסיכוי ליציבות התקציב.