חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

היסעור הוא עדיין המסוק הכי משוכלל בחיל האוויר ויישאר כך - בגליון השבוע

התרסקות המסוק הצבאי השבוע בהרי הקרפטים עודנה נחקרת, אך האירוע הטרגי גם 'כפה' על חיל האוויר לאפשר הצצה נדירה לאימונים המפרכים והמסורים שהוא עורך לקראת הבאות.
29/07/10, 13:08
על סדר היום/רוני ארזי

ח"כ לשעבר אליעזר (צ'יטה) כהן, אלוף משנה במילואים

התרסקות המסוק הצבאי השבוע בהרי הקרפטים עודנה נחקרת, אך האירוע הטרגי גם 'כפה' על חיל האוויר לאפשר הצצה נדירה לאימונים המפרכים והמסורים שהוא עורך לקראת הבאות. טייס המסוקים במיל', ח"כ לשעבר אליעזר (צ'יטה) כהן, המחזיק בעיטור המופת, מעריך בראיון ל'בשבע' כי מסוקי היסעור עוד יישרתו את חיל האוויר בשנים הקרובות, ורומז שהמרחק בין רומניה לישראל ונתוניה הטופוגרפיים, עשויים לסייע לצה"ל באימונים לקראת פעולה אפשרית בשטח איראן.

בהתחשב בתמונת המצב העדכנית, מהן הסיבות האפשריות להתרסקות?

"האפשרויות היו די ברורות כבר מן ההתחלה. מדובר בשילוב של כמה גורמים שמקשים מאוד על טייס ההליקופטר: גובה רב - בגלל דלילות האוויר והחמצן שמפריעה לפעילות המנועים והרוטורים; מזג האוויר - לא רק רוחות אלא גם מגבלת ראות, וכן המצוקים שמוסתרים על ידי הענן. הטייס לא היה צריך להיכנס לתוך הענן וטוב עשה 'מספר 2' (המסוק השני במבנה הטיסה – ר"א) שלמד מהניסיון של הראשון, שבר ולא נכנס לענן. כבר לפני הרבה שנים ידענו שבמקומות כאלה, כשאנחנו לא מכירים, לא נכנסים לעננים אף פעם. הם היו צריכים לפנות מיד החוצה ואני בטוח שהם ניסו לעשות את זה ברגע שהבינו מה שקורה, אבל הם היו קרובים מדי".

דווח שפענוח הקופסה השחורה עתיד להימשך חודשים. אילו נתונים צפויה הקופסה לחשוף?

"משך זמן השחזור תלוי במכה שקיבלה הקופסה. היא בנויה לחטוף מכה חזקה אבל היא נשרפה ונמעכה ואולי גם נסדקה והחום שנכנס פנימה הורס את המגנטים של ההקלטה. כעת משחזרים את הכל בתנאי מעבדה, וזה לוקח זמן. הערכה גסה שלי – חודשיים-שלושה. בעניין העקרוני אני חושש שהקופסה לא תגלה יותר מדי, כי מדובר במקרה שאלמנט ההפתעה בו הוא שהכריע. הצוות לא ידע שהוא עומד להתנגש בהר, הוא חטף את המכה וזהו זה. אני לא חושב שבקופסה השחורה יהיו יותר מדי דיבורים. לכל היותר משפט אחד או שניים בסגנון 'בוא נפנה אחורה' וכיוצא בזה".

באילו עוד אמצעים יכולים החוקרים להשתמש כדי לפענח את הנסיבות?

"נקודות הציון היום הן מאוד מדויקות כי הנתון הזה מופיע במכשיר הניווט של המסוק, שהוא כמו הג'י.פי.אס של האוטו, רק גדול ומשוכלל יותר. החוקרים יחזרו בדיוק לאותו מקום, יעשו שחזור מלא של הטיסה כזו ואז הם יוכלו לנתח את תנאי הטיסה, מיקומה והביצועים. אחר כך אפשר לראות באיזה מרחק היה המסוק מהצלע וניתן להגיע למסקנות מאוד מדויקות. בנוסף לזה ייבנו את כל המסוק מחדש, באמצעות החלקים שיאותרו בהרים, ויבדקו אם היה כשל טכני וכנראה שלא היה".

למרות ש-172 חיילים מצאו עד היום את מותם על יסעורים, צה"ל מאוד מגונן על איכות המסוק. גם אתה סבור שאין טוב ממנו?

"אין לי שום דבר רע לומר על היסעור. הוא עדיין הכי משוכלל והכי מקצועי שיש. המסוק הכי קרוב אליו זה ה'מי 8' (מסוק תובלה סובייטי – ר"א) והוא נחות ממנו בהרבה ואפילו גרוטאה לעומתו. כבר במלחמת יום כיפור היסעורים שלנו טסו עם מערכות ראיית לילה שאפשרו לחלץ פצועים ולערוך מבצעי לילה שאנשים לא יכולים לחלום עליהם. היסעור הוא עדיין המסוק הכי טוב והוא יישאר כזה כנראה בעשר עד עשרים השנים הבאות. בבסיס תל-נוף נערכים כל העת טיפולים תחזוקתיים, שבמסגרתם מפרקים כל בורג וכל מבנה שהם רואים שהוא לא מספיק חזק, טיפה מכופף, שלא לדבר על סדוק. היסעורים עוברים שיפוץ כללי טוטאלי, וכל אחד נכנס בן 50 ויוצא כבן 20".

מדוע צה"ל צריך היה להתאמן דווקא במקום עם טופוגרפיה כל כך שונה וקשה?

"אתה יכול לדמיין בעצמך. למה צה"ל צריך לטוס כמה שעות מישראל לרומניה ולמה צה"ל צריך לטוס מעל הרים גבוהים? קח את הרדיוס מהמזרח התיכון מזרחה ותבדוק לאיזה טווח אתה מגיע ולאילו הרים אתה מגיע".

אם מדובר באימון כל כך סודי וחשוב, מדוע הורשתה התקשורת לדווח עליו?

"אם לא הייתה תאונה, לא היית יודע על זה לעולם. יש עוד הרבה דברים שהם עושים והם לא נחשפים ואני מקווה שיחשפו כמה שפחות. אימונים דומים נערכו גם בטורקיה, שהפסידה והגנרלים הטורקים בוכים על הניתוק הזה. אימונים נערכים גם בגרמניה ואמריקה, שאיתן יש שיתופי פעולה הדוקים ובריאים. הקצינים הבכירים של הצבאות יושבים ומדברים 'אתם תראו לנו איך אתם עושים מרדף ואנחנו נראה לכם איך אנחנו עושים הנחתה בלבנון'".

כשחיל האוויר מאבד כך לוחמים מקרבו, מופעל מערך של חיזוק בקרב טייסי החיל?

"ודאי. חיל האוויר מתקדם בכל כך הרבה מערכות וגם במערכת האישית. את תפקיד מפקד חיל האוויר ממלאים תמיד אנשים בעלי שיעור קומה כמו הרצל בודינגר, דוד עברי ועידו נחשותן. אלה שמות של אנשים שלא היו רק מפקדים, אלא בני אדם שמתייחסים לאנשים ורגישים מאוד. הם מכירים אישית את צוותי האוויר ודלתם פתוחה לכל אחד. הם כמובן גם מכירים את המשפחות השכולות ולבנו איתן. אלה החיים שלנו בארץ ישראל".