חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

המסע נמשך - בגליון השבוע

בתשעה באב לפני שנתיים התקשר הרב יהודה עמיטל זצ"ל לחגית ריין, אימו של רס"ן בניה ריין, ואמר לה בקול נרגש ודומע, שבדרך כלל הוא מתקשה להתחבר לקינות של תשעה באב
29/07/10, 13:08
עפרה לקס

בתשעה באב לפני שנתיים התקשר הרב יהודה עמיטל זצ"ל לחגית ריין, אימו של רס"ן בניה ריין, ואמר לה בקול נרגש ודומע, שבדרך כלל הוא מתקשה להתחבר לקינות של תשעה באב, אבל הפעם 'יומן פולין' של בניה קלע לתחושותיו. הרב עמיטל אמר לאם השכולה שמסקנותיו של בניה בהיותו קצין צעיר, תאמו לתובנות האישיות שלו מהשואה ולפיהן המוות הבלתי נתפש הזה הוליד חיים. "החיים האלו הקנו לי את הזכות להיות יהודי חופשי בארץ ישראל, החיים האלה תובעים ודורשים...". הרב עמיטל חתם את דבריו בכך שהוריו של בניה צריכים להיות גאים בו, כי הדברים שהוא כתב נותנים לו כוח.

אבל לא רק הרב עמיטל ביקש מבני הזוג ריין להוציא לאור את היומן שכתב בנם, שהשבוע חל יום השנה לנפילתו במלחמת לבנון השנייה, אנשים רבים שנתקלו ביומן הרגישו שהוא מעט המכיל את המרובה.

יומן המסע של בניה איננו עב כרס וגם לא מהוקצע. הוריו הותירו אותו אותנטי, לא מעובד, כולל שברי מחשבות, עובדות ותחושות מעורבים יחד.

המסע של בניה לפולין הוא מסע אישי-משפחתי, שכן קרובי משפחתו נרצחו בשואה האיומה. אך מעבר לכך המסע שלו הוא גם לאומי, ציוני וחינוכי. בתיאוריו הקצרים של המראות אליהן הוא נחשף, התחושות והחוויות, הוא מוסיף, תמיד במילה או בכמה משפטים, את המסקנות שלו, התובנות, הקומה שמעל לרמת התיאור הרגיל. התובנות של בניה, אף שבעת כתיבת היומן היה בן 21 בלבד, משאירות אותך לחשוב: "תמהני למה אני קורא לפולין ארץ. ארץ יש אחת והיא ישראל. פולין איננה ארץ. לפני 50 שנה איבדה את זכותה להיקרות ארץ. פולין היא משהו לא מוגדר, סימן שאלה... פולין היא השורשים, הגזע שנגדע, העץ הוא בארץ, בארץ ישראל".

היומן הזה מאפשר הצצה אל דמותו של ריין, גיבור ישראל שקיבל אחרי נפילתו את צל"ש אלוף פיקוד המרכז על אומץ ליבו.

על היומן הזה הוסיפו הוריו של בניה גם תקציר של קורות חייו, וכ'אחרית דבר' כתבו את הדברים שנשאה האם ביום האזכרה השני של בניה, אחרי שהחליטה לקחת את היומן שלו ולצאת בעקבותיו למסע בפולין עם חיילי צה"ל.

דבריה של חגית גם הם מרגשים, ומעידים על כוחות בלתי רגילים "ואני שם (בטרבלינקה, ע"ל) נזכרת בלידה שלך. רוצה לחלום ללדת אותך מחדש, ואז ממש אחזו בי כאבים, צירים... צירי מוות עברו בגופי כמו קשר שמתהדק והולך עוד ועוד... ושם על פסי הרכבת בטרבלינקה ליד כל החיילים אני חווה לידה מחדש, יולדת עצמיות חדשה, עצמיות שיכולה ומנסה לנווט את דרכה במעמקי הסבל ובכל זאת להמשיך את החיים, להמשיך לחיות אותך אבל לא איתך, להמשיך להעביר את המורשת שלך לחיילים לאזרחים, איפה שאני יכולה...".

 הדפסת היומן ושליחתו ללא תשלום למי שחפץ בכך, הם חלק מההחלטה של בני הזוג ריין להמשיך להפיץ את רוחו של בניה ומסריו לאורך ולרוחב שדרות עם ישראל.