גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הרגע הגורלי של ההתיישבות - דעות

קומיקאי אמריקאי יעץ לנשיא אובמה לעבור בדיקת מוח יסודית נוכח העובדה שהוא מוטרד מיהודי הבונה צריף ביו"ש הרבה יותר מאשר מוסלמי הבונה פצצת אטום.
29/07/10, 13:08
בעז העצני

קומיקאי אמריקאי יעץ לנשיא אובמה לעבור בדיקת מוח יסודית נוכח העובדה שהוא מוטרד מיהודי הבונה צריף ביו"ש הרבה יותר מאשר מוסלמי הבונה פצצת אטום. מבלי להיכנס לבסיס התופעה החולנית של שנאת ישראל, יש סיבה לטובה לדאגתו של אובמה. ההערכה הרווחת בקרב אויבי ההתיישבות מבית ומחוץ (עיתון 'הארץ', השטינקרים משמאל, שפע ארגוני המעקב, ההלשנה וההתנכלות) היא כי ההתיישבות היהודית הגיעה למימדים כמעט בלתי הפיכים. הדבר מסכן את הקמת המדינה הפלשתינית, שאינה אלא פרויקט גזיזת מחלפות שמשון הישראלי, מזעורו וחיסולו. מכאן עולה כי אנחנו נמצאים בנקודה קריטית שבה כל תוספת קטנה של בנייה ואכלוס מקרבת את ההכרעה הסופית בשאלת ארץ ישראל, ולהיפך - ניסיון עצירת מפעל ההתיישבות קיבל עדיפות עליונה והפך לנואש. זהו ההסבר לרזולוציה המטורפת של ההתנכלות, דוגמת עשרות השוטרים הבאים בשיא הרצינות להחריב את פינת החי של נוער נוה צוף. הניצחון או החורבן שלנו ברגע הקריטי הזה יכולים להיות מוכרעים 'בנקודות'.

מבחינת יחסי הכוחות, מעולם לא היה מצב ההתיישבות ותומכיה טוב יותר ומעולם לא היה מצב מתנגדיה רע יותר. האידיאולוגיה של המחנה המתנגד נמוגה לאחר שנוסתה ונכשלה. כל תיאוריות השלום: הסכמים דו צדדיים (אוסלו), נסיגה חד צדדית וכו' התבדו, וכל מה שנשאר הם תקציבי הענק של החתרנות הזרה ועמדות הכוח במערכת המשפט והתקשורת, שגם שם הולך המונופול ומצטמצם. הם נמצאים ברגע האחרון של יכולת ההשפעה ומכאן גודל הדחיפות, הרוע, השפלות והקטנוניות.

עתיד ההתיישבות יוכרע בקרוב והרבה מאוד תלוי בנו. אופן הפעולה צריך להיות בכמה ערוצים. בשטח יש לשדר עוצמה ולהתעקש על בנייה ואכלוס, להתנגד באופן נמרץ למערכת האפליה והרדיפה, להתגייס לפעילות, להתרים ולבנות שוב ושוב במקומות שנהרסו, כדי להוכיח כי לא הבנייה אלא ההרס הוא הסזיפי. במקביל, יש לפעול בערוצים פוליטיים, הסברתיים, מפלגתיים, להביא כמה שיותר אנשים לשטח, לארח, להסביר ולנטרל התנגדות בקרב אנשי שמאל ציוניים ומקבלי החלטות. כמו כן חשוב להגיב באינטרנט, לשלוח תגובות לאירועים בפקס, סמס ודוא"ל לח"כים ושרים, להגיב ולא לשתוק. כשיראה מולו השלטון החלש והפחדן מחנה ערני, בלתי אדיש והעומד בתוקף על זכויותיו, יטפס על עץ אחר.

מי ראוי לגינוי?

שוב נסע ברק לארה"ב וכרגיל, הביא עימו כנדוניה תמונות של הרס ועקירה, הפעם בהר ברכה. אחת התגובות שהפכה להיות אוטומטית היא 'תג מחיר' – פגיעה בערבים כתגובה להתנכלות יהודית. עידוד להשתוללות נותנת המדינה עצמה הנכנעת באופן עקבי לכל בריון. הדרוזים בפקיעין שרפו, חטפו שוטרת וירו? המשטרה ממהרת לפייס אותם ולשחק איתם כדורגל. התפרעו על הפקעת אדמות לצורך הנחת צינור גז בכרמל? קיבלו פי 3 פיצויים. במדינת ישראל  מקבל ציבור יחס בהתאם לנזק שהוא עלול לגרום ללא קשר לתרומתו. מבלי להיכנס לוויכוח על 'תג מחיר', לא נעים לומר, אך אלו שמתפרעים הם היחידים המגיבים באופן אנושי נורמלי כבני אדם המכבדים את עצמם.

הפכו אותנו לאזרחים סוג ג'. מקפיאים רק אותנו, מקיימים רק עבורנו מערכות משפט עם מחלקות ל'תפקידים מיוחדים', יחידות משטרה ושב"כ פוליטיות חריגות בגודלן ומעיזים לדבר על ביצוע עקירה של עשרות ומאות אלפים כאופציה קבילה. בכל מקום בעולם היה עצם הדיבור על מעשה נפשע ובלתי נסבל כזה מוביל למרד. ואנחנו? עוברים לסדר היום באפאטיות חולנית.

לכן מי שרומס ציבור שלם, דוחק אותו לפינה ומצליח להפיק מהמגזר התורם ביותר מידה כזו של אבדן עשתונות וגבולות, הוא האשם ורק הוא ראוי לגינוי.