בשבע 404: מדרום תיפתח

הירי על אשקלון ועל אילת מבשר מגמה
שצריכה להדאיג יותר מאשר התקרית
בלבנון, למרות תוצאותיה הקשות

חגי הוברמן , כ"ה באב תש"ע

התקריות בגבולות בשתי קצוות המדינה, בצפון ובדרום, הן גם אירועי קצוות באופיין. ההיתקלות החמורה בלבנון ביום שלישי, בה נהרג מג"ד מילואים, האפילה בתוצאותיה הקשות על העובדה שההידרדרות הביטחונית האמיתית מתרחשת בדרום הארץ ולא בצפון. האירוע בצפון היה נקודתי, וככל הנראה הוא לא צפוי לגרור הסלמה נוספת, בניגוד לאירועים בדרום.

התקרית בגבול לבנון היוותה הפתעה מוחלטת, בעיקר בגלל שהתרחשה בין צה"ל לצבא לבנון, הגורם המוחזק בישראל כמייצב וממתן. דווקא חיזבאללה, הארגון מייצר הבעיות בדרום לבנון, הופתע מהתקרית ולא היה מעורב בה.

הכל החל כאשר כוח צה"ל פעל ביום שלישי בשטח המוגדר בגבול כ'קו הכחול' בין לבנון לישראל, בו פועל צה"ל באופן שגרתי ומוסכם, מאז תום מלחמת לבנון השנייה. כוח של צבא לבנון, במארב מתוכנן מראש, ביצע ירי צלפים לעבר הכוח הישראלי. מהירי נהרג סגן-אלוף במילואים דוב הררי, בן 45 מנתניה, ששימש כמג"ד בגזרה. כמו כן נפצע באורח קשה מפקד פלוגה במילואים בדרגת סרן, עזרא לקיה מכפר הרי"ף.



בין הקו הכחול לגדר

המקום בו פעל צה"ל מחייב הסבר. הקו הכחול הוא קו הגבול הבין-לאומי שקבע האו"ם בין ישראל ללבנון לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000. זהו למעשה הקו אליו נסוגה ישראל (עם שינויים קלים) בתום מבצע 'ליטני' בשנת 1978, לפי החלטת מועצת הביטחון 425. הוא מבוסס על הגבול הבין-לאומי שנקבע בשנת 1923 בין בריטניה וצרפת. עקב כך הוא מוכר כגבול דה-פקטו בין שתי המדינות. הקו הכחול מסומן במפה, אבל לא כולו מסומן בשטח. גדר המערכת, מסיבות של תוואי שטח וטופוגרפיה, אינה חופפת במדויק את הקו הכחול וחלקה בנויה בתוך שטח ישראל, כך שנשאר מרחק מסוים, בחלקו של עשרות או מאות מטרים, בין הגדר לקו הכחול. אזורים אלו מכונים 'המובלעות'.

בעבר ניצל חיזבאללה את המציאות הזו להכניס את אנשיו למובלעות במסווה של אזרחים תמימים, רועי צאן או חקלאים, כדי לאסוף מידע מודיעיני על צה"ל. בצה"ל החליטו לשים לכך קץ, ולהפגין ריבונות במובלעות אלו. מעת לעת נכנסים אליהן כוחות צה"ל, בגלוי, לפעילות רועשת של הפגנת ריבונות.

גם השבוע, הודעה מוקדמת על פעילות צה"ל – גיזום עצים באזור - נמסרה ליוניפי"ל. אנשי יוניפי"ל ביקשו מצה"ל לעכב את הפעילות בשעתיים. בצה"ל הסכימו. יוניפי"ל עידכן על כך את צבא לבנון. בדיעבד התברר שהשעתיים הללו אפשרו לכוח הלבנוני לארגן את המארב, ואף לזמן כלי תקשורת לתעד את ההתקפה על צה"ל. כל הפעילות הזו, באופן שעוד צריך להיחקר, נעלמה מעיני המודיעין של צה"ל.

ברגע בו נפתחה האש שפגעה בקצינים, השיב מיידית כוח צה"ל בירי מנשק קל לעבר צבא לבנון ולאחר מכן בירי אף ארטילרי. מסוקי קרב של חיל האוויר תקפו כעבור מספר דקות מוצב של צבא לבנון החולש על המרחב ומפקדת גדוד של צבא לבנון בכפר א-טייבה, אליו השתייכו החיילים שתקפו את כוחותינו. מירי זה נפגעו מספר כלי רכב קרבי משוריין של צבא לבנון.

במהלך תגובת צה"ל, הגיעו בקשות מדרגים בכירים בצבא לבנון להפסקת האש, זאת כדי לפנות נפגעים לבנונים. צה"ל הסכים להפסקת האש, אך חצי שעה לאחר מכן, בוצע ירי טיל RPG אל עבר טנק של צה"ל. הטיל החטיא את מטרתו והטנק ביצע ירי בתגובה, השמיד את היורים והמשיך לבצע ירי נוסף לעבר עמדת צבא לבנון. בתום הלחימה דיווחו הלבנונים על ארבעה חיילים הרוגים מצידם.

אתמול בבוקר (ד') התראיין לגלי צה"ל יועצו המדיני של מפקד יוניפי"ל, הדיפלומט ההונגרי מילוש סטרוגר, שאישר כי העבודות שביצע צה"ל באזור הגבול עם לבנון התקיימו בשטח ישראל וכי הן תואמו מראש עם צבא לבנון. "הישראלים פעלו לגזום עץ דרומית לקו הכחול", הבהיר סטרוגר. "אני יכול לאשר כי צה"ל תיאם את פעולת הגיזום על הגבול עם צבא לבנון באמצעות יוניפי"ל. צה"ל הודיע ליוניפי"ל שהוא הולך לעשות עבודות גיזום עץ בצד הצפוני של גדר הגבול, אבל דרומית לקו הבינלאומי". הוא הוסיף כי המצב מיד נעשה מתוח, בגלל שגם צבא לבנון היה בשטח. "האנשים שלנו שהיו במקום ניסו להרגיע את המצב ולאפשר את העבודות של צה"ל".

הוא אישר גם את העברת המידע על תוכנית צה"ל לצבא לבנון: "קיבלנו בבוקר הודעה מצה"ל על העבודות האלה והעברנו אותה לצבא לבנון". המדינאי ההונגרי ציין כי אנשי יוניפי"ל "מתמודדים עם תלונות על פרובוקציות והתגרויות של צבא לבנון כנגד חיילי צה"ל על בסיס יומי. יש כל מיני תקריות ואנחנו פועלים כדי למנוע אותן. זה קורה כמעט כל יום, יש מתח גדול בגבול".


ממידע שהגיע לצה"ל אחרי התקרית עולה שהירי כוון על ידי מפקד פלוגה בצבא לבנון, שהיה בקשר עם מפקדתו. מדובר בפלוגה שרוב משרתיה הם שיעים, בדיוק כמו אנשי חיזבאללה. ההערכה היא שהקצין לא קיבל פקודה ישירה להורות על הירי, אך כן היה מושפע מאמירות מתלהמות של מפקדי הצבא באחרונה, כלפי צה"ל וישראל. ככלל, לבנון הרשמית עוברת בשנה האחרונה תהליך של הקצנה, ממדינה הקשורה למערב למדינה המחפשת חיבור אל מדינות 'ציר הרשע' – סוריה ואיראן. רק בשבוע שעבר ערכו נשיא סוריה אסד, שליט קטר ומלך סעודיה עבדאללה ביקור רשמי בביירות, שכלל הצהרות אנטי-ישראליות מתלהמות שכאילו נשמעו ישירות מפיו של נסראללה.

האווירה הזו, לכל הדעות, מחלחלת כלפי מטה, לדרגים הנמוכים יותר בצבא. מאז מלחמת לבנון השנייה, שהסתיימה לפני למעלה מארבע שנים, נרשמו שלוש תקריות ירי אל עבר שטח ישראל, תוך שהן גורמות לנזקים קלים בלבד. בכל התקריות לקחו ארגוני טרור אחריות על ביצוע הירי.

ב-17 ליוני 2007 שוגרו שלוש קטיושות, בקוטר 107 מ"מ, מאזור תל עדייסה בלבנון: שתי רקטות פגעו בקריית שמונה, אחת נפלה בשטח פתוח בשכונת הוורדים והשנייה באזור התעשייה הצפוני. ב-8 לינואר 2008 נורו במהלך הלילה שתי קטיושות לעבר ישראל ונפלו במרכז היישוב שלומי, אשר בגליל המערבי. האירוע האחרון נרשם ב-14 לינואר 2009, כשמספר רקטות נורו אל עבר צפון מדינת ישראל – ונפלו בשטחים פתוחים.

ההערכה היא, דווקא בגלל שמדובר בתקרית עם צבא לבנון ולא עם החיזבאללה, שמדובר באירוע נקודתי, שלא עתיד להתפתח למשבר ממושך. בצה"ל, במקביל, ממשיכים לעקוב אחר התעצמות החיזבאללה. במערכת המודיעין בישראל רווחת ההנחה, שבניגוד למלחמת לבנון השנייה, ההחלטה על המלחמה הבאה בצפון לא תתקבל בביירות ולא בירושלים וגם לא בבעל-בק מעוז החיזבאללה – אלא בטהראן. אחרי מלחמת לבנון השנייה והנזק הכבד שהיא המיטה על לבנון, הפקיעה איראן מנסראללה את הסמכות לחמם את הגבול. התחממות גבול הצפון תהיה פועל יוצא של המתרחש בחזית הגרעין האיראנית. ההערכה היא שאם איראן תחוש מאוימת בתקיפת מתקני הגרעין שלה בין אם מידי ישראל ובין אם מידי ארה"ב, היא תפעל להסיט את תשומת הלב למזרח-התיכון, ותיתן לחיזבאללה את ה'אור הירוק' לתקוף את ישראל. כל עוד עתיד הגרעין האיראני לא מוכרע, איראן מעכבת את ההתלקחות בגבולנו הצפוני.


 

באר שבע מטווחת מצפון

עיקר המתיחות הביטחונית השבוע, הצוברת תאוצה, התרחשה דווקא בדרום המדינה, כפי שידווח בהמשך. אבל משהו על הערכות אמ"ן לגבי תוכניות החיזבאללה ולגבי יכולותיו אפשר ללמוד מהעובדה שביום חמישי שעבר סיים מחוז דרום של פיקוד העורף תרגיל רחב היקף, שהוגדר על ידי מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף כ"תרגול הגדול ביותר מאז עופרת יצוקה במחוז הדרום". במסגרת התרגיל 'ספגו' ערי הדרום פגיעות של טילים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים ששוגרו לאיזור – מלבנון, מידי חיזבאללה. העיר באר שבע היתה במוקד התרגיל, אבל צופרים נשמעו גם ביישובים רבים אחרים בדרום, בהם גם דימונה ונתיבות. מגוון רחב של גופים תירגלו בבאר שבע חילוץ והצלה של נפגעים, טיפול באוכלוסיה באזור נפילת הטילים, פתיחת חפ"קים (חדרי פיקוד) אחודים, הפעלת מרכז מידע לתושבים, הקמת תחנות לחלוקת מים, ועוד. מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף ומפקד התרגיל, אל"מ איתן יצחק, התייחס לשינוי במתאר התרגיל כך שהוא מכיל נפילות טילים מהצפון: "זאת עובדה, לחיזבאללה יש יכולת לשגר עד לדרום הארץ. בזירה הצפונית, יש ראשי נפץ גדולים יותר שיכולים למוטט בניינים, ובהחלט האתגרים עבורנו כרגע יותר משמעותיים ומורכבים עם הצטרפות איום הנפילות מצפון". באר-שבע, להזכיר, כבר ספגה רקטות במבצע 'עופרת יצוקה' מידי החמאס ברצועה. אם באר-שבע, בירת הנגב, מאוימת בטילים גם מהחמאס וגם מחיזבאללה, ברור שכל נקודה במדינת ישראל מצפון לה 'מכוסה' באיום טילים מכל הכיוונים.



מדרום תיפתח הרעה

גם ירי הרקטות ביום שני לעבר אילת לא היה מתוכנן, והותיר סימני שאלה רבים. ביום שני, בשעה 07:45  שוגרו משטח סיני לכיוון ישראל שש רקטות, ככל הנראה מסוג גראד 122 מ"מ. שלוש מהרקטות נפלו במרחב העיר אילת. שתי רקטות נוספות  נפלו בעיר עקבה בחזית מלון אינטרקונטיננטל. אזרח ירדני נהרג וחמישה נפצעו, אחד מהם באורח קשה. רקטה נוספת נפלה לים.

כוחות הביטחון איתרו ביום שני בערב את שרידי הרקטה שנפלה בבריכת ניקוז הממוקמת מצפון לעיר.

שלטונות מצרים מיהרו להכחיש כי הרקטות נורו משטח חצי האי סיני. במקביל הכריזו המצרים על מצב חירום בסיני. במסגרת זאת נסגרו כל היציאות והכניסות, כולל מעבר רפיח, ותוגברו המחסומים.  כוחות הביטחון המצריים ערכו סריקות נרחבות באזור טאבה וראס אלנקב על מנת לבדוק האם אכן נורו הרקטות משטח מצרים.

זוהי הפעם השנייה השנה בה נורות רקטות לעבר העיר אילת.  ב-22 באפריל נשמעו מספר פיצוצים בעיר אילת ונפלה רקטה באזור עקבה. מקור הירי היה בחצי האי סיני.  צוללנים של חיל הים משו רקטה 122 מ"מ. בשנת 2005 פעילים הקשורים לארגון אל קעידה שיגרו שלוש רקטות קטיושה מעקבה לאילת. על פי החשד בזמנו, הרקטות כוונו ככל הנראה אל ספינת הצי האמריקאי שעשתה דרכה למפרץ, אולם שלושתן החטיאו את הספינה ופגעו בעקבה, שם הרגו חייל ירדני. רקטה נוספת נחתה סמוך לשדה התעופה באילת.


ובינתיים בעזה

ההתחממות בדרום לא פסחה על הרצועה, שם נמשכת כבר השבוע השני התגברות ירי הרקטות מרצועת עזה אחרי תקופה ארוכה של רגיעה. השבוע הירי עלה מדרגה. ביום שישי שעבר  נפלה רקטה בעיר אשקלון ואזרחית ישראלית לקתה בהלם. היתה זו רקטה 122 מ"מ תקנית מסוג גראד - רקטה תקנית ראשונה המשוגרת לשטח ישראל מזה כשנה וחצי. הטיל התפוצץ באזור מגורים בעיר אשקלון וגרם למספר נפגעי חרדה ולנזק למכוניות ולבניין הסמוכים למקום הנפילה. כניסת התושבים למרחבים המוגנים בעת השמע האזעקה היא שמנעה פגיעות בנפש.

'ועדות ההתנגדות העממית' קיבלו אחריות על ירי רקטת הגראד, אולם בצה"ל לא ברור אם אכן ארגון זה ביצע את הירי.

מספר שעות לאחר מכן נפלו בשעות הצהריים שתי פצצות מרגמה בשטח המועצה האזורית אשכול. גם באירוע הזה לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.

בתגובה תקף חיל-האוויר בליל שבת אתר לייצור אמצעי לחימה במרכז הרצועה, מחסן אמל"ח (אמצעי לחימה) במרכז הרצועה ומנהרת להברחת אמל"ח בדרום הרצועה. בתקיפה נהרג עיסא ביטראן, המכונה אבו בלאל, מחבל בכיר בזרוע הצבאית של חמאס. שמונה מחבלים נוספים נפצעו ועוד שני אזרחים. בהודעה רשמית שפירסמו הבטיחו גדודי עז אלדין אלקסאם כי מותו של אבו בלאל לא יעבור ללא תגובה.

למחרת, בשבת שעברה, פגעה רקטה ישירות במבנה במכללת 'ספיר' הסמוכה לשדרות. לא היו נפגעים אבל נגרם נזק קשה למבנה. התארגנות המכנה עצמה גדודי ייחוד האל והגי'האד קיבלה אחריות על הירי. בתגובה תקפו כלי טיס מנהרה שנועדה להברחת אמצעי לחימה ומנהרה שנועדה לתקיפה בדרום רצועת עזה. כלי התקשורת הפלשתינים דיווחו כי כתוצאה מהתקיפה נפצע פלשתיני באורח בינוני.

אור ליום רביעי תקף חיל-האוויר שלושה פלשתינים שהתקרבו לגדר המערכת בצפון רצועת עזה. תצפית של צה"ל זיהתה את הפלשתינים והזעיקה את כלי הטיס, אשר ירו לעברם. הפלשתינים היו חמושים. על-פי גורמי רפואה פלשתיניים, מחבל חמוש אחד נהרג בתקיפה ואחר נפצע.

חשוב לציין כי יותר ממאה טילים, רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר ישראל מרצועת עזה באז תחילת שנת 2010, ויותר מ-400 טילים נורו מאז סיומו של מבצע 'עופרת יצוקה' בינואר 2009.

את התחממות הגבול הדרומי, כולל ירי הרקטות על אילת, צריכים לראות על רקע חידוש המו"מ המדיני בין ישראל והפלשתינים.

ארגון החמאס איננו מסתיר את מורת רוחו והתנגדות להחלטה האחרונה של ועדת המעקב של הליגה הערבית לתת אור ירוק לחידוש המשא ומתן הישר עם ישראל. למרות חולשתה של הרשות הפלשתינית, אש"ף עדיין נחשב כנציג הרשמי של העם הפלשתיני הנושא ונותן בשמו והוא זוכה להכרה ישראלית, הכרה ערבית והכרה בינלאומית. המציאות הזו היא לצנינים בעיני החמאס, שירי הרקטות הוא הדרך שלו לאותת 'גם אני שחקן כאן'. כך שייתכן שנראה בתקופה הקרובה חידוש מלחמת ההתשה נגד ישראל באמצעות טפטוף יומי של ירי רקטות לעבר יישובי הדרום. בחמאס ובג'יהאד-האיסלמי מאיימים גם בחידוש הפיגועים ביו"ש. כיוון שפיגועי התאבדות קשה להם לבצע כיום, בגלל השליטה הביטחונית הישראלית והפריסה המודיעינית הצבאית של ישראל בכל יו"ש (וגם בזכות שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלשתינים), הם יכולים לנסות ולהגביר את הטרור באופן אחר. השבוע היו ניצנים ראשונים לכך. ביום שני נדקר נהג מונית ישראלי על-ידי שני פלשתינים שהעלה למוניתו, סמוך לחווארה, דרומית לשכם.

המונית נגנבה על-ידי הפלשתינים. באירוע אחר שעות ספורות אח"כ נפצע מאבטח במחסום קלנדיה באורח קל, כתוצאה מירי בעמדת השמירה בה היה מוצב.


יורים וסוחרים

באופן אירוני, דווקא על רקע התגברות ירי הרקטות ברצועה, נמשכות הפעילויות להרחבת המעברים היבשתיים לטובת הגדלת קיבולת מעבר הסחורות לעזה. ביום שני עברו לרצועת עזה למעלה מ-200 משאיות ביום. מלשכת מתאם פעולות צה"ל בשטחים נמסר השבוע כי ומספרם אף יעלה בכ-50 נוספים כבר בימים הקרובים, וזאת כחלק ממימוש החלטת הקבינט הביטחוני מדיני להרחיב המדיניות האזרחית. יותר מכך: ישראל והפלשתינים הקימו צוות משותף בראשות מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף איתן דנגוט, והשר הפלשתיני לעניינים אזרחיים, חוסיין א-שייח', שנועד לבחון דרכים להרחבת פעילות מעבר כרם שלום, ולעמוד בלוח הזמנים שנקבע להגדלת קיבולת המעבר ל-250 משאיות מדי יום. הצוות נפגש מספר פעמים. בפגישתו האחרונה, ביום רביעי שעבר, סוכם על עקרונות תכנית עבודה, אשר ירוכזו על ידי ראש מנהלת התיאום והקישור בעזה, אל"מ משה לוי ומינהלת המעברים הפלשתינית.

זה אינו הצוות המשותף היחיד. במקביל לו פועל צוות עבודה משותף של גורמי הכלכלה ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, נציגי המשרד הפלשתיני לעניינים אזרחיים ונציג רשות מנהלת המעברים היבשתיים של משרד הביטחון, על מנת לבחון דרכים נוספות ליישום החלטת הקבינט.
בשבועות האחרונים הועברו לכרם שלום 38 אלף טון ארגזים ו- 51 אלף טון אספלט שאיפשרו את הרחבת והכשרת הצד הפלשתיני של המעבר. כן נוספו אמצעי תפעול והוקמו אמצעי תאורה לטובת הפעלת המעבר לאחר רדת החשיכה.

זו אם כן המציאות בגבול חבל עזה: אנחנו מעבירים לרצועה סחורות וציוד לבנין, הפלשתינים בתמורה מחזירים לנו רקטות.