חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

איגוף שמאלי

גם רבנים שרשומים כחברים ב'פורום י"ב בחשוון', מתנגדים לעתירה של הפורום נגד הרב יצחק שפירא מיצהר
05/08/10, 13:18
חגית רוטנברג

 התופעה של רבנים בעלי דעות לאומיות המובלים אל חדרי החקירות או זוכים לאיומים מצד רשויות החוק, כבר איננה חדשה. אולם דומה כי פרשת מעצרו וחקירתו בשבוע שעבר של הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת 'עוד יוסף חי', בעקבות הוצאת ספרו 'תורת המלך', הביאה עימה חידוש נוסף. הפעם לא היו אלה ראשי מערכת המשפט והפרקליטות שנזעקו ראשונים לאיים על הרב בענישה ולתבוע חקירה פלילית נגדו. דווקא נציגים של תנועות הנמנות על הציונות הדתית הזדרזו להגיש עתירה לבג"ץ נגד מחברי הספר, ולדרוש את חקירתם ללא שיהוי. החקירה, שיצאה לפועל חודשים ארוכים לאחר הגשת העתירה, החזירה אותנו אל מי שבחרו לנהל את השיח התורני הפנים-דתי דווקא בין כותלי בית המשפט. ההתחקות אחר הארגונים העותרים העלתה כמה סימני שאלה באשר להתנהלותם והחלטותיהם, והציפה דיון פנים-מגזרי נוקב באשר ליחס לדיון ההלכתי ולתלמידי חכמים העוסקים בו.


להחרים את הספרים

הסערה סביב הספר 'תורת המלך' פרצה בתחילת השנה, כאשר ידיעה גדולה ב'מעריב' חשפה את דבר פרסומו של הספר, העוסק בדיני נפשות בין ישראל לעמים. כשלושה חודשים לאחר מכן, הגישו אחד עשר גופים עתירה משותפת נגד היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, בדרישה לפתוח בחקירה נגד מחברי הספר, הרב יצחק שפירא והרב יוסי אליצור, בעוון הסתה לגזענות, קריאה לאלימות והמרדה. כמו כן דרשו העותרים להוציא צו ביניים שיחייב את משטרת ישראל להחרים מיידית את עותקי הספר בתואנה כי תוכנם מהווה סכנה, שכן מי מקוראי הספר עלול ליטול את החוק לידיו בעקבות דברים הכתובים בו ולפגוע בערבים. בין העותרים היו גופי שמאל מוצהרים ועמותות של זרמים שונים ביהדות, ביניהם גם כאלה המשתייכים לציונות הדתית כגון 'קולך', 'נאמני תורה ועבודה', 'מרכז יעקב הרצוג' ו'ציונות דתית ריאלית'.

הרב שפירא מובל למעצר

אחת התנועות שהובילו את העתירה נגד הרב יצחק שפירא וספרו היא עמותת 'י"ב בחשוון'. העמותה, הנתמכת על ידי 'הקרן לישראל חדשה', נוסדה לפני כשלוש שנים בהקשר של רצח ראש הממשלה רבין, כמשתמע משמה. בין מטרותיה המוצהרות: קידום ערכי הסובלנות, כבוד האדם, כיבוד הדמוקרטיה ושלטון החוק ועידוד של הקשבה למגוון דעות. הפורום מגדיר עצמו כרעיוני ולא פוליטי. בין הארגונים החברים בפורום: קולך, נאמני תורה ועבודה, מרכז צדק לנשים, מכון שלום הרטמן, עוז ושלום, ציונות דתית ריאלית ועוד.

אגב, פינה מעניינת באתר הפורום זכתה לכותרת הפטרונית משהו 'חכמים היזהרו בדבריכם'. תחת אזהרה זו איגדו אנשי 'י"ב בחשוון' התבטאויות של רבנים ואישים שונים שלטעמם כנראה חרגו מגבולות המותר. בין ה'מוזהרים': הרב ישראל רוזן, הרב שלמה אבינר, הרב שמואל אליהו, הרב דב ליאור, רבקה שמעון, ומנכ"ל תנועת התשובה 'מעייני הישועה' אביחי בוארון.

ד"ר גדי גבריהו, מנכ"ל עמותת 'י"ב בחשוון', משתייך לאגף השמאלי של הציונות הדתית. את האשמותיו החמורות כלפי הרב שפירא וחיבורו ההלכתי הוא אינו חושש להביע בלשון הבוטה והחריפה ביותר. לשאלה האם אינו רואה בעיה לעתור לבית המשפט נגד חיבור הלכתי ונגד הרב שחיבר אותו, הוא משיב: "זה ממש לא ספר הלכתי. זה ספר הדרכה איך לרצוח גויים-ערבים-פלשתינים. מי שכתב אותו לא יושב במגדל השן האקדמי אלא ביצהר, משם יוצאים תגי המחיר והמפגעים היהודים", תוקף גבריהו. "לקרוא לזה ספר אקדמי-הלכתי זו זריית חול בעיניים. בעינינו כאנשים דתיים הספר הזה הוא חילול ה' שאין כדוגמתו. הוא גורם לאנשים לחשוב שהיהדות היא דת רצחנית שמחפשת איך להרוג ילדים וטף, כפי שכתוב בספר".

ההאשמות הללו נובעות מתוך עיון מפורט בספר המדובר?

"בוודאי. קנינו את הספר, התועבה הזאת", מכנה גבריהו "וקראנו אותו מתחילה ועד סוף. זו פשוט תועבה. זו לא היהדות שאנו מאמינים בה".

האם נכון שסירבתם לפנייתו של הרב שפירא להיפגש וללבן יחד את הסוגיות בהן דן הספר? "אם מחר נקבל פנייה מיגאל עמיר לנהל איתו משא ומתן כי הוא חושב שעשה מה שעשה על בסיס הלכתי, ננהל איתו משא ומתן? כל מי שהשיג והשיח שלו רצחני, אנחנו לא רוצים לדבר איתו. הם מחללי שם שמים. אין לנו שום רצון לדבר עם האנשים האלה".

האם אין בפנייתכם לרשויות המדינה לפעול נגד מחבר הספר משום פגיעה בחופש הביטוי, ערך שאתם בפורום ודאי אמונים עליו?

"זה לא עניין של חופש ביטוי. הספר מתיר מעשים כמו אלה של גולדשטיין, פופר וטייטל באצטלה אקדמית הלכתית. אם קאדי מוסלמי יוציא ספר שמתיר להרוג אנשים שלא במסגרת החוק, נעלה בדעתנו לומר שזה במסגרת חופש הביטוי? זה רצח! זה ספר הדרכה שמתיר את דמם של ערבים, שבסופו של דבר יגרום להתרת דמם של יהודים".

אתם מגדירים את עצמכם גוף א-פוליטי של הציונות הדתית. עתירה מסוג זה לא ממקמת אתכם בצד פוליטי ברור של המפה?

"בדיוק הפוך. דיברתי אתמול עם איש שמאל שאמר לי: 'צריך לתת לספר הזה להתפרסם, הם עושים בשבילנו את העבודה'. האנשים האלה מסוכנים גם למפעל ההתיישבות ביו"ש, כי כשהם יבצעו את זממם במסגרת תגי המחיר והתרת הדם - לא ברור לנו מה יקרה פה? לא צריך להיות איש שמאל כדי לעתור נגד הספר, זה עניין של נורמלי ולא נורמלי. פשוט לא תרצח".


גוף שמעולם לא התכנס

בדיקה שערך 'בשבע' אגב עניין העתירה, העלתה כי באופן תמוה חלק מהרבנים ששמם מתנוסס באתר 'י"ב בחשוון' כחברים בפורום טוענים כי כלל לא החשיבו עצמם כחברים רשמיים בפורום, ואף לא נשאלו או יודעו מראש בעניין הגשת העתירה נגד הרב שפירא. הם גם אינם רואים בעין יפה את הגשת העתירה, שכן לדבריהם נכון היה להתייחס לעניין תורני מסוג זה בדרכים הולמות יותר מאשר איומים בחקירה ופניה לבית המשפט העליון.

שמו של הרב שמואל ריינר, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע, מצוין באתר 'י"ב בחשוון' כחבר המועצה הציבורית של הפורום. בפועל, הוא מגלה בשיחה עם 'בשבע' כי "אני אמנם חתום על רשימה ארוכה של י"ב בחשוון, אך זהו גוף שמעולם לא התכנס". גם לגבי העתירה נגד הרב שפירא, הוא מדגיש, לא התקיים דיון כלשהו. "לא היה דיון בהנהלה אם ללכת לעתירה. לא היה דבר כזה. י"ב בחשוון אינו גוף שמתכנס, וגדי גבריהו לא התייעץ איתנו. אני לא יודע עם מי הוא התייעץ".

אם היו שואלים את הרב ריינר לדעתו בעניין, הוא היה מתנגד לעתור לבית המשפט נגד הרב שפירא, זאת על אף שהוא רואה בחומרה את פרסום הספר ותכניו. "ברמה העקרונית אני נגד עתירות. לא זו הדרך בה צריך לפעול. דרך עתירה לא מחנכים ציבור. היה צריך להיות פה מהלך חינוכי אלטרנטיבי כדי להתמודד עם האמירות שנבעו מהספר. אצלי בישיבה אני מנסה ליצור רוח של אהבת אדם".

הרב ריינר מדגיש כי לדעתו "הרב שפירא היה צריך לקחת אחריות, והדברים שכתב ראוי היה שלא ייכתבו והם צריכים להימחק, כמו שכבר אמרו רבנים גדולים".

אם כך, מדוע אתה מתנגד לעתירה נגד ספר שהוא כל כך שלילי לדעתך?

"אנחנו רוצים להוביל ציבור, ובית המשפט העליון אינו גוף שמוביל ציבור. הוא עוסק בהקשר זה ברב יצחק שפירא, אבל לא בחינוך. בג"ץ אינו כלי חינוכי, אבל תורה ובית מדרש הם כלי חינוכי, ובהם יש להשמיע את העמדה המחויבת לאדם באשר הוא".

"אני חבר בפורום? לא ידעתי", אומר בהפתעה הרב מנחם פרומן מתקוע כאשר סיפרנו לו כי שמו מתנוסס באופן רשמי באתר 'י"ב בחשוון'. "אבל זה מתקבל על הדעת", הוא אומר בדיעבד. הקשר שלו לפורום, הוא מספר, מסתכם בשיחה שהתקיימה לפני מספר שנים בינו לבין גבריהו, שהשמיע באוזניו את מטרות הפורום, והרב פרומן הביע את הזדהותו עימהן. "מתקבל על הדעת שהוא רשם אותי, יש לי גישה אוהדת לפעולותיו".

על העתירה נגד הרב שפירא הרב פרומן לא יודע מראש, ואף לא שמע עליה כלל. "לא ידעתי שהגישו עתירה. אני רק זוכר שגבריהו הראה לי פעם מובאות מתוך הספר כשהוא מזועזע".

הרב פרומן מדגיש שוב כי לא היתה לו כל יד בעתירה שהוגשה, והוא מצידו מעדיף לפעול בדרך אחרת, כפי שאכן עשה. "הכיוון צריך להיות אחר. הרי את השב"כ והמשטרה לא מעניינים כלל דברי תורה לכשעצמם, אלא האם הספר הוא מקור לפגיעה בערבים". הרב פרומן מדגיש בטרם ימשיך, כי הוא לא קרא את הספר עצמו, ודבריו נובעים מתוך הערכה והיכרות מסוימת עם דמותו של הרב שפירא. "דיברתי עם רבנים ואישי ציבור שהיו חריפים מאוד בעמדתם נגד הספר. אמרתי להם: אני חושב שיש כאן ספר שדן בנושא תיאורטי, כפי שיהודים כותבים ספר הלכתי על כיצד להקריב קורבנות. לפי הערכתי את הרב שפירא, אני מניח שהוא עשה עבודה מעמיקה ומפורטת, בניגוד למי שלא מכיר את עולמה של הלכה. אבל בתודעה שלו לא היה מתן השראה או הרשאה לפעולת פגיעה בערבים. זה כמו שהרב רא"ם הכהן (ראש ישיבת עתניאל, ח"ר) כותב ספרים על דיני קורבנות, אך לא לומדים מזה שמחר הוא מתכוון להרוס את המסגדים ולבנות את בית המקדש. כך מתנהל העולם התורני, רב כותב על מה שמעניין אותו. השב"כ לא מתעניין בשאלה האם הריגת גוי זה מדין לא תרצח או מדין מבטל שבע מצוות בני נוח, אלא האם יש פה פקודת יום להרוג ערבים. אני מניח שזה לא כך, אבל צריך להיות מובהר על ידי מחברי הספר שהם התכוונו רק להניח תשתית תיאורטית הלכתית בנושא".

האם לדעתך נכון היה לפנות לבית משפט בעתירה נגד הרב, או שיש ללבן את הנושא בדרכים אחרות?

"אם הפורום חשש שהספר עלול להביא לידי השראה להריגת ערבים, הם היו צריכים לתבוע את הרב שפירא לדין תורה, זה מתאים יותר לסדר היום שלי. בוודאי שמתאים יותר לתבוע בבית דין של תורה, ושם הרב יבוא ויסביר את עמדתו ושלא מדובר בהוראה מבצעית". הרב פרומן מוסיף כי הוא אכן הציע לרב שפירא במה להבהיר בה, בין השאר מול ידידי הרב פרומן בעולם הערבי, כי דבריו היו מצע תיאורטי של הנושא ההלכתי ולא קריאה מעשית.

גדי גבריהו לא מתרגש מכך שהרבנים בפורום שהקים לא היו מודעים לעתירה שהגיש. לדבריו, יש להבדיל בין שני גופים: עמותת 'י"ב בחשוון', שהיא גוף משפטי והוא זה שהגיש את העתירה יחד עם ארגונים נוספים, ו'פורום י"ב בחשוון' שהוא גופים ואישים שהתאגדו סביב העמותה ושותפים לדרכה, ושמותיהם מפורסמים באתר הפורום. "ואין לי ספק שכל מי שרשום בפורום חושב שהספר הזה הוא תועבה", מצהיר גבריהו.

שוחחנו עם רבנים חברי הפורום, ועמדתם הברורה היא שאין לעתור נגד הרב אלא לפעול בדרכים אחרות נגד הספר.

"אי אפשר לקחת את כל הארגונים של הפורום יחד ולהביא אותם לעתירה", מסביר גבריהו, ומוסיף כי הוא בטוח שלפחות חלק מהאישים עימם שוחחנו, ודאי מזדהים עם העתירה.

כיצד ייתכן שרבנים המפורסמים באתר כחברים בפורום, אינם מודעים לחברותם בו?

"אין דבר כזה. כל מי שהצטרף לפורום יודע טוב מאוד שהוא הצטרף. יש הסכמה שלו בכתב ובעל פה והכל מתועד. אם מישהו חושב שהוכנס לפורום בניגוד לרצונו, שיפנה אלינו ומיד נמחק אותו".



מהלך מוטעה

הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן ונשיא ארגון רבני 'צוהר', מחלק את יחסו לפרשה לשני מישורים. באשר לפרסום הספר עצמו, קובע הרב אריאל כי מדובר במהלך מוטעה מצדו של הרב שפירא. "הרב שפירא טעה בכך שהוציא ספר כזה. בדיני נפשות לא עושים כך. דיני נפשות מחייבים בירור יותר יסודי. הוא טעה בכך שלא אמר במפורש שזהו דיון תיאורטי ללא שום השלכות מעשיות. אם הוא לא אומר זאת, זה מתפרש כאילו הדברים הם הוראה למעשה. מדובר בדינים חמורים, האמורים רק בשעת מלחמה. אדם לא יכול להרוג סתם כך בלי שיקול דעת, אלא בשעת מלחמה. נושא זה דורש שיקול דעת זהיר ואחראי. אין לומר דברים אלו בצורה כה חד משמעית, הלכה למעשה".

יחד עם זאת, תוקף הרב אריאל את מדיניות החקירות המשטרתית, שבקלות רבה מדי מובילה רבנים לחקירה בגין פרסום דברי הלכה. "האם המשטרה גם תחקור כל היסטוריון על דברי זיוף שהוא כותב על הציונות של עם ישראל? האם תחקור את עלילות הדם של סופרים ורמאים בכל מיני דברים? רק עכשיו היה אמן שעשה מיצג אמנותי ובו זייף חתימות של רבנים שקוראים לרצח. האם הוא נקרא לחקירה במשטרה? חופש האמנות והמדע הוא בלתי מוגבל. מדוע אנשי מדע יכולים לכתוב מכתבים שקוראים להחרים את האוניברסיטה בה הם מלמדים? במדע תמיד הכל בסדר גמור, רק התורה היא הבעיה? חייבים להוקיע את הגישה הזו".

מה דעת הרב על גופים דתיים הפונים לבית המשפט בדרישה לחקור רב על דברי הלכה שכתב?

"אני מצטער שאני צריך להגיד את המשפט בחריפות, אבל יש דתיים של 'מה יפית', שרוצים למצוא חן בעיני הציבור החילוני. ודאי שהנושא הזה היה צריך להתלבן בתוך בית המדרש ולא מחוצה לו. לשופטים וחוקרי משטרה אין הבנה בעניינים האלו, ואין זה תחומם".

הרב שמואל אליהו, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, רואה במעצרים ובחקירות נגד הרב שפירא מדרון חלקלק שמוביל את היחסים בין מערכת המשפט והציבור הנאמן לתורה אל פי תהום. "הכלל היסודי ביותר בכל מערכת משפט הוא השוויון בפני החוק. כשאין שוויון בפני החוק זו לא דמוקרטיה, זה משטר מלוכני מימי הביניים. עד לפני כמה שנים השתדלו לכאורה לשמור על הכלל הזה, אבל היום מערכת המשפט לא מנסה אפילו כלפי חוץ לשמור על העיקרון הזה. בהלכה קיים הכלל של 'דינא דמלכותא דינא' כלפי דברים מסוימים, בהם למערכת המשפט יש תוקף מוסרי הלכתי. אבל זה רק כאשר קיים שוויון בפני החוק. כשהמלכות לא משווה גזרותיה, כך מוגדר בהלכה, אין שום תוקף הלכתי לחוקים שלה", קובע הרב אליהו, ומסביר כי המקרה של הרב שפירא הוא אבן בוחן משמעותית בהקשר זה: "הסיפור של הרב שפירא הוא דוגמה חריפה לחוסר השוויוניות של מערכת המשפט הישראלית, בין מכיוון בית המשפט ובין מכיוון הפרקליטות התובעת. עוד כמה סיפורים כאלה, והרבנים - אלה שמאמינים כיום בתוקף ההלכתי של מערכת המשפט - ייאלצו לשבת ולדון האם צריך לשנות גישה. האם יש לקבוע כי אין ערך הלכתי לחוקי המדינה. כשזה יקרה, זה יהיה אסון ואנרכיה", מזהיר הרב "אנחנו לא רוצים להגיע לזה. אבל יושבים אנשים חסרי אחריות לחלוטין שדוחפים את המערכת לכיוון הזה. אחת הדחיפות הכי חזקות היא היחס לרב שפירא: בפעם הקודמת עצרו אותו באזיקים - דבר מנוגד לחוק, מטופש וחסר טעם, ועכשיו שוב נוהגים בו באותה שיטה, מתוך מגמה להתריס מול הציבור. אני חושב שנצטרך יום אחד לקום ולדון בשאלת ההתנהגות חסרת האחריות של מערכת משפט, ולומר שאין עוד תוקף הלכתי לחוקים שלה".

מה דעת הרב על גופים דתיים כמו 'קולך' או 'נאמני תורה ועבודה', שעותרים נגד דברי הלכה שמפרסם רב? האם זו התנהלות ראויה בשיח הפנים דתי או שיש למצות את הדיון בדרך שונה?

"הגופים שהזכרת אינם גופים של דתיים", מדייק הרב אליהו "הם בובות על חוטים של הקרן החדשה לישראל, ולא מייצגים דתיים. מבחינתי, זה שאדם חובש כיפה על הראש זה לא משנה, הוא שכיר של גוף הממומן על ידי מקור אנטי-יהודי. אין פה שיח פנים דתי, ולכן אין באמת גוף דתי משמעותי שחושב שצריך לעצור רבנים".


מה זה קשור לפמיניזם?

כאמור, אחד הגופים העותרים נגד הרב שפירא וספרו היה פורום הנשים הדתיות 'קולך'. עו"ד ריקי שפירא, חברת הוועד המנהל של הפורום, מנמקת כקודמיה כי מכיוון שמדובר בעמדה הלכתית "לא לגיטימית" כהגדרתה, ויש בה סכנה לציבור, הרי שבמקרה כזה יש להעביר את הטיפול לידי בית המשפט. "מדובר פה באצטלה של עמדה הלכתית, וכיוון שכבר היו דברים מעולם במדינת ישראל, יש להיזהר שבעתיים", מסבירה שפירא.

האג'נדה המוצהרת של 'קולך' היא קידום זכויותיהן של נשים דתיות. האם עיסוק שלכן בעתירה מסוג זה אינו חורג מגבולות הגיזרה שהגדרתן לעצמכן? מה הקשר בין הלכות הריגת גוי לפמיניזם דתי?

"קידום זכויות הנשים הוא רק חלק מתפישה רחבה שאומרת שהשפה ההלכתית צריכה לדאוג לחלשים, לשוויון בין בני אדם, שאחד הפנים שלו הוא שוויון לנשים. כנשים, אנחנו דואגות לשוויון, איננו בלתי רגישות לבעיות אחרות של שוויון. כנשים דתיות אנחנו פועלות בכל מקום בו מישהו מפרש את ההלכה בצורה שמעוותת אותה. חשוב לנו פירוש ההלכה בצורה האמיתית והנכונה, שלא פוגעת באנשים".

האם עתירה נגד פלג ימני בתוך המחנה הדתי לא מציבה אתכן בצד מסוים של המפה הפוליטית? אישה דתית בעלת השקפות ימניות אולי לא תוכל למצוא את עצמה תחת המטרייה של 'קולך'.

"על העתירה חתומה רשימת ארגונים א-פוליטיים. אני לא חושבת שצריך להרוג אנשים כדי להחזיק בתפישה של אחיזתנו בכל ארץ ישראל. העמדה הימנית היא לגיטימית כל עוד היא לא קוראת לפגוע בבני אדם".

ההסברים של 'קולך' לא ממש משכנעים את נועה אריאל. בשיחה עימה סביב פרשת חקירתו של הרב שפירא, תוקפת אריאל, תושבת יצהר ובעצמה פעילה בנושא האלימות נגד נשים, את הגשת העתירה בידי 'קולך'. "הן כל הזמן מדברות על תורה נשית, וגם ביחס אליהן יש מחלוקות ודעות שונות. הן צריכות להבין שתורה זה דבר רחב שיש לדון ולהתדיין בו. אם הרב טועה - תיכנסו בו בדרכים תורניות, תגידו מה אתן חושבות שנכון. לא צריך לקבל כל דבר שהוא אומר כאורים ותומים, אבל מה זה קשור לבית משפט?" היא תמהה.

אריאל גם אינה מבינה כיצד אותן נשים יוצאות נגד עמדה הלכתית בתחום שהן אינן מבינות בו כלל: "אני חושבת שנשים צריכות ללמוד באמת. כל החבורה הזאת ('קולך') זה במקום לימוד. צריך ללמוד תורה. תפתחו את הסוגיות ותשחו בהן. אתן יודעות בתחום הזה להבדיל בין ראשונים ואחרונים? מה נפסק? למדתן את הגמרות והשו"תים? מה אתן יודעות בזה? תלמדו ואז תתווכחו. תאמרו לו: דבר איתנו, שכנע אותנו, התוצאה הסופית שלך כואבת לנו. אבל אין פה פתיחות מחשבה או תורה נשית, כלום. הן לא באמת אכפתניקיות, רק קרירות.

"אפשר להיות בעד זכויות האישה, נגד אלימות במשפחה, אבל עדיין להבין השתלשלות של תורה. הכל נמצא בדיונים של בית המדרש. רב שכותב ספר צריך להתדיין גם איתן, אבל הכל צריך להיות בשפה של תורה", מסכמת אריאל.


ספר הלכתי כבד

הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת 'עוד יוסף חי' ומחבר הספר 'תורת המלך', הוא דמות עדינה וצנועה, רחוק מהתווית המאיימת שהדביקו לו מתנגדיו. בשיחה עם 'בשבע' הוא מבהיר ברוגע אך בנחישות את מטרת הוצאת הספר, ומשיב לטענות שמטיחים בו בדבר הסתה וגזענות וכן באשר לסכנה הטמונה לכאורה במסריו של הספר.

מה היתה המטרה בהוצאת ספר שיעסוק בנושא הלכתי כה רגיש כמו היחס לגוי בדיני נפשות?

"כבר שלושה או ארבעה דורות אנו עסוקים בעניינים האלה, אך לא נכתב מספיק ברמה ההלכתית בתחומים אלו. אנחנו רואים שהרבנים ששולחים את תלמידיהם להילחם ממעטים לעסוק בזה ולהכין אותם במובן ההלכתי. מנחים אותם בהלכות שבת וכדומה, אבל העיקר שבשבילו אנשים נלחמים – בזה אין להם משנה סדורה. כשאין לך משנה סדורה, אתה גם לא יודע על מה אתה נלחם".

העותרים נגד פרסום הספר טוענים שהוא מסוכן, כיוון שאדם שיקרא בו עלול לראות בדברים הרשאה הלכתית לעשות מעשה ולפגוע בערבים.

"הספר מיועד לתלמידי ישיבות, הוא כתוב ומסוגנן כך. מי שפרסם את הספר הוא עיתונאי נקמן שהוציא עלינו דיבה ורצה להוציא שוב. לולא הכתבה שלו, לספר לא היה פרסום כלל. לכן כל הטענה מופרכת מעיקרה. הספר מיועד לתלמידי ישיבות שילמדו בו, ולא שיצטטו ממנו משפט וחצי בעיתון ואנשים יבינו דברים לא נכונים. זו התשובה הבסיסית. מעבר לכך, כל אלה שטוענים כך, לא באמת באים בשם הטענה הזו. הרי אף פעם לא שמענו שהם צועקים חמס על זה שדנים חיילים שלנו על מה שעשו בעופרת יצוקה. אבל שערבי ימות זה מאוד מפריע להם. החשש שאולי יקרה משהו לערבי יותר חשוב להם מזה שבאופן ודאי הם הורסים את כל כוח הלחימה וההרתעה שלנו. היושר וההגינות מהם והלאה".

הרב שפירא מדגיש כי "בני ישיבות אין חשש שייקחו את המקור הזה בצורה לא מאוזנת. מדובר בספר הלכתי כבד מאוד, מפולפל ועם הרבה דקויות. הטענות נגד הספר זה כמו שמישהו יגיד: בשולחן ערוך כתוב שמותר להרוג גוי, אז מסוכן ללמוד שולחן ערוך. זה לא הגון. חוסר ההגינות גם מתבטא בכך שהעותרים לא פנו אלינו לא לפני ולא אחרי העתירה". הרב שפירא מציין כי הוא פנה בכתב וגם דרך מתווכים אל גדי גבריהו בבקשה להיפגש ולדון על הדברים, אולם לא קיבל מענה. לדבריו, גבריהו גם לא העביר את הפנייה לשאר הארגונים, כפי שהתבקש על ידי הרב במכתבו.

אגב כך, מספר הרב שפירא כי בימים האחרונים פנה אליו נציג של אחת העותרות, תנועת 'נאמני תורה ועבודה', אשר ביקש להבהיר במעין חצי התנצלות, כי הם מסתייגים מסגנונו ודרך התנהלותו של גבריהו בפרשה, והם אינם משתפים עימו פעולה בכל הנוגע לדרך המאבק בספר. יצוין כי בשיחה עם 'בשבע', הדגיש מנכ"ל התנועה, שמואל שטח, כי התנגדותה העקרונית של התנועה לספר בעינה עומדת, וכי הם סבורים כי יש בו סכנה במקרה שמישהו יבין לא נכון את הכתוב בו וייטול את החוק לידיו. התוצאה, לדברי שטח, תהיה הרסנית בעיקר עבור מפעל ההתיישבות עצמו.

האם אין בספר הוראות הלכתיות מעשיות בנוגע להריגת גוי, כפי שנטען נגדו?

"הספר מדבר על שעת מלחמה", מבהיר הרב שפירא. "הוא מתחיל מהאיסור הפשוט להרוג גוי, עד שהוא מגיע לאיך בנויה מלחמה. זה כל עניינו, פרט לשתי הערות שהתבקשו מתוך המקורות לגבי יחס של מדינה או יחידים, ודווקא מתוכן ציטטו. ברור שכל ארגוני השמאל הללו לא חשים מחויבים לתורה בכלל. הם לא חושבים שמה שכתוב בתורה צריך להיות בפועל, אלא רק מה שנאה להגיד בעיני הגויים".

המסר המרכזי שנובע מהספר לדעת מחברו, הוא לא כפי שהוצג בתקשורת, אלא מכיוון אחר. ובכיוון הזה, מודה הרב, יכול להיגרם סיכון באופן עקיף: "ודאי שיש חשש שיקרה משהו, אבל זה לא בגלל הספר אלא בגלל האנרכיה שהמדינה יוצרת. הספר מתאר איך המדינה היתה צריכה לנהוג. אם היא לא נוהגת כך נוצרת אנרכיה, כפי שאנו רואים היום את התנהגות הערבים בכל המדינה: אינתיפאדה ביו"ש, פרוטקשן בדרום, השתלטות על קרקעות בצפון, השתלטות על בתים ועסקים בירושלים. כיוון שהמדינה יצרה את האנרכיה, אנשים עלולים להתנהג כמו באנרכיה. הספר הוא תמונת מראה שמצביעה על ההתנהגות הלא נורמלית של השלטון".


אין צורך בזימון

מעצרו וחקירתו של הרב שפירא בשבוע שעבר התבצעו תוך התפרצות לביתו שביצהר באשמורת הבוקר, כשלרב לא נשלח אפילו צו זימון לחקירה. הרב שפירא מאשר כי אם היה מקבל זימון, היה מתייצב לחקירה ללא פרובוקציות.

במשטרה מסבירים כי אמנם לרב שפירא לא נשלח זימון לחקירה, אולם מדובר בחקירה שהיא המשך לחיפוש שנעשה על פי צו, ולכן לא היה צורך בזימון מיוחד. "הכוח הגיע לבצע במקום חיפוש של הספרים", מסבירים במחוז ש"י של המשטרה "בסיום החיפוש הם ביקשו מהרב להתלוות אליהם לחקירה. החקירה היתה המשך של פעולת החיפוש, שהתבצע על פי צו בית משפט. יש מקרים בהם עוצרים אדם לחקירה גם בלי זימון, זאת בכפוף לנסיבות החקירה". הדובר מדגיש כי לא היה כל שימוש בכוח כלפי הרב שפירא, וכי הוא זכה ליחס מכובד ולמלוא הרגישות.

מדוע צריך להוציא רב מביתו לחקירה בשעה לא סבירה כמו ארבע לפנות בוקר, לעיני ילדיו?

"קודם כל זה לא היה ארבע, אלא חמש ועשרים", מדייק הדובר "והשעה המוקדמת היתה החלטה שנבעה משיקולים מבצעיים".