בשבע 404: שערי תשובה לא ננעלו

בהחלטה תקדימית מאפשר הרכב בג"ץ בעל רוב דתי ליהודיה מומרת להוכיח כי שבה בכנות ליהדותה ולקבל אזרחות ישראלית

יאיר שפירא , כ"ה באב תש"ע

לא בכל יום מניחים בבית המשפט העליון להרכב בעל רוב דתי לעסוק בעתירות רגישות העוסקות בחוק השבות. אך השבוע בפסק דין יפה, מנומק היטב על פי החוק וההלכה בישראל בימים ההם ובזמן הזה, קבע הרכב של השופטים ניל הנדל, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר תקדים בבעיה היסטורית המלווה את בג"ץ כבר עשרות שנים.

השופטים דנו בעתירתה של אישה שנולדה בישראל לפני ששים שנה להוריה, יהודים ניצולי שואה. בגיל 25 הרתה לבן-זוג נוצרי קתולי, ונישאה לו מספר חודשים מאוחר יותר בכנסייה ביפו. לפי הרישום בכנסייה, כבר שנתיים קודם לכן היא הוטבלה לנצרות. בבית המשפט טענה האישה כי למעשה לא הוטבלה מעולם, אך בזמנו היא ובן זוגה הצהירו הצהרת שקר בפני הכומר, כדי שזה ייאות להשיאם. אחת מהתינוקת שנולדו להם נרשמה כיהודיה, אך בני הזוג עזבו את הארץ וקבעו את מקום מושבם בגרמניה. האישה הגיע מעת לעת לארץ כדי לבקר את אימה החולה, אך בד בבד שיגרה מכתבים למשרד הפנים בבקשה לוותר על אזרחותה, כדי להימנע מתשלומי מס החלים על אזרח ישראלי. באחד המכתבים ציינה כי "ממילא היא חיה כנוצרייה", ועל כן אין טעם להותיר את מעמד האזרחות הישראלית לה ולבנותיה על כנו. ואכן, לפני 25 שנה הורה משרד הפנים על ביטול אזרחותן הישראלית של האישה ובנותיה.

בשלב כלשהו פנתה האישה לרשויות בגרמניה וביקשה להסיר את רישומיה כנוצרייה מכל פנקס שמתנהל על ידם, וכך אכן נעשה. לפני תשע שנים נפגעה העותרת בתאונת דרכים קשה. בתום תהליך השיקום נודע לה כי בעלה נטש את ביתם ועבר לגור עם אישה אחרת. היא חזרה ארצה, רכשה לעצמה דירת מגורים והעבירה לכאן את כל רכושה. לפני חמש שנים, עשרים שנה לאחר שבוטלה אזרחותה, פנתה האישה למשרד הפנים בבקשה לקבלת אזרחות ותעודת זהות. היא נתבקשה להביא אישור על יהדותה מבית הדין הרבני. למרות שפסק דין של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב אישר את יהדותה, התשובה שהתקבלה ממשרד הפנים היתה חד משמעית: "מאחר והמרת את דתך - אינך זכאית יותר למעמד בישראל, לפיכך בקשתך מסורבת. תוכלי להיכנס ארצה למטרות ביקור באישור תייר בלבד". ערער שהגישה נדחה. היא מיהרה ללונדון, טבלה בבית דינו של הרב ארנטרוי - כדעת הפוסקים כי ישראל שהומר וחזר ליהדותו חייב בטבילה מדרבנן - ועתרה לבג"ץ בבקשה לראות אותה כיהודייה ולהשיב לה את אזרחותה.

עניינם של המומרים הונח על שולחנו של בג"ץ לפני 42 שנה בידי שמואל אוסוואלד רופאיזן, שכונה גם 'האח דניאל'. רופאיזן נולד כיהודי, והציל חיי יהודים בתקופת השואה. בחלוף כשנה, בעודנו בשנות העשרים לחייו, התנצר והפך נזיר קתולי בשנת 1945. הוא טען לפני משרד הפנים שעדיין רואה הוא את עצמו "יהודי לאומי הקשור בלבו ובנפשו לעם היהודי", וביקש להירשם כיהודי. בקשה זו נדחתה על ידי שר הפנים, על יסוד החלטת ממשלה שקבעה כי רק אדם המצהיר בתום לב כי הוא יהודי ואינו בן דת אחרת - יירשם כיהודי. שופטי בג"ץ חיזקו את החלטת הממשלה, וקבעו בעניינו של רופאייזן כי מי שהמיר את דתו אינו יהודי לעניין חוק השבות. מאוחר יותר אומצו נוסח החלטת הממשלה ורוח החלטת בג"ץ על ידי הכנסת, שקבעה כי יהודי לעניין חוק השבות הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר ואינו בן דת אחרת. מכל מקום, בג"ץ לא נענה מעולם לעתירות של יהודים שהמירו את דתם וביקשו לקבל אזרחות על פי חוק השבות.

דווקא השופטים הדתיים חשבו כי לא יתכן ששערי תשובה ינעלו. השופטים קבעו שעל פי ההלכה מומר יכול לחזור בו ולהיחשב לישראל לכל דבר ועניין, ולכן הגיוני שגם החוק הישראלי יכיר בחזרה אם המומר יצליח להוכיח את כנות חזרתו. לאותה מומרת ניתנה על כן הזדמנות לנסות ולהוכיח למשרד הפנים כי אמנם היתה בת דת אחרת, אך עתה חזרה ליהדותה. בהסכמת חבריו להרכב, הורה השופט הנדל לאישה להגיש בקשה חדשה למשרד הפנים. "יש מקום לאפשר לה להוכיח כי שבה לעם ישראל" כתבו השופטים.

אדישות מול השתוללות הווקף

הרעה נפתחה מרשות העתיקות. בהחלטה שערורייתית מסרה זו לפני חמש עשרה שנה לווקף המוסלמי את החלל התת-קרקעי העצום שמתחת להר הבית, האזור המכונה 'אורוות שלמה', כדי להכשיר אותו כאולם תפילה מוסלמי נוסף במקום. הווקף, בעידודה של התנועה האסלאמית, ראה כי נפרצה הגדר, ומאז הוא הולך ומרחיב את שליטתו בחללים התת-קרקעיים של ההר ומשמיד באופן שיטתי את שרידי המורשת היהודית המקום. המשטרה ורשות העתיקות לא נוקפות אצבע כדי למנוע את הפשע. גם שופטי בג"ץ מסמסו את העתירות הרבות המוגשות בעניין מזה עשר שנים (זכור לטוב השופט בדימוס יעקב טירקל, היחיד שטרח להוציא צו ביניים ולמנוע את אחד מסבבי ההרס במקום). לפני שלוש שנים נדרש לעניין מבקר המדינה, שכתב דו"ח ביקורת על אדישות הרשויות בנושא. אלא שלחץ ממשלתי מבקש למנוע את פרסומו. לחץ שכזה מופעל גם על ועדת המשנה לנושאים מסווגים, בראשותו של ח"כ עותניאל שנלר, הפועלת במסגרת ועדת הכנסת לביקורת המדינה. הוועדה שאמורה להכריע לגבי פרסומו של הדו"ח קיימה ישיבה אחת השבוע. ישיבתה הבאה נקבעה לחודש הבא. בוועד הציבורי להפסקת הרס העתיקות בהר הבית חוששים כי הוועדה עומדת להטיל על הדו"ח חיסיון. אך גורמים בוועדה טוענים כי אין להם כל כוונה להסתיר מעיני הציבור את הדו"ח החמור, ולמעט חלקים חסויים אחדים הדו"ח עתיד להתפרסם בחודש הבא.

להיות חכמים

הקמפיין שמובילה התנועה לאיכות השלטון נגד הסעיף בחוק ההסדרים הפוטר משרות צבאי בחורי ישיבה מגיל 22 הוא צודק, אבל חכם הוא לא. הסעיף בחוק ההסדרים שלמעשה יפטור את החרדים משרות צבאי לעת עתה הוא בהחלט חוק מפלה, לא צודק ולא שיווני. גם ספק גדול אם הוא יעמוד בביקורת בג"ץ. אך הוא אינו תוצר של לחץ פוליטי חרדי, אלא של לחץ כבד מצד משרד האוצר ובנק ישראל, החרדים מהאפשרות שהמשך ההשתתפות החרדית הנמוכה בכוח העבודה תקבור את סיכויו של המשק הישראלי להמשיך ולצמוח.

גם הפטור של צעירים ערבים משירות הוא לא צודק, אך בעניין זה לאנשי התנועה לאיכות השלטון (ואפילו לשופטי בג"ץ) אין בעיה להיות חכמים.