בשבע 404: בצורת חשמלית

זקני הקוראים אולי זוכרים באופן עמום, כי אי שם בעבר הרחוק יצאה המדינה בקמפיין יזום לעידוד השימוש בחשמל, אולם מאז עברו מים רבים בירקון...

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ה באב תש"ע

זקני הקוראים אולי זוכרים באופן עמום, כי אי שם בעבר הרחוק יצאה המדינה בקמפיין יזום לעידוד השימוש בחשמל, אולם מאז עברו מים רבים בירקון, והדאגות המעסיקות כיום את קברניטי המדינה שונות בתכלית. שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, תקף בתחילת השבוע את אנשי משרד ראש הממשלה, אשר לדבריו מעכבים את הקמת תחנת הכוח הנוספת באשקלון. "אינני יודע מה צריך לקרות כדי שאנשים יבינו שמשק החשמל נמצא במצב של בצורת", אמר לנדאו. "אם היתה מתרחשת היום נפילת חשמל, נושא המחסור אולי היה מהדהד".

ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י ומומחה למשק האנרגיה, סבור כי דבריו של שר התשתיות משקפים דאגה אמיתית, הנובעת ממצבה הייחודי של מדינת ישראל ומרזרבות יצור החשמל הנמוכות שבידיה. "רזרבות יצור החשמל בישראל נמוכות באופן משמעותי מהמקובל בעולם המערבי. במקרה של ביקוש קיצוני לחשמל, או במקרה של תקלה באחת מיחידות היצור, תיאלץ חברת החשמל לבצע סדרה של הפסקות חשמל יזומות לפרקי זמן קצרים, על מנת לעמוד בביקושים. כדי להבטיח עמידה בביקושים יש להגיע לרזרבות של כ-20 אחוז מעל שיא הביקוש - מצב ממנו אנו רחוקים כיום".

ד"ר מור מציין עם זאת, כי מאמץ נוסף חייב להיות מושקע ב"ניהול הביקוש" לחשמל, דבר שלא נעשה כיום. "ניהול הביקושים לחשמל, בין אם בדרך של התייעלות וחיסכון ובין אם בדרך של הסטת הביקושים לשעות שבהן הצריכה פחותה, עשוי להוריד את שיאי הביקוש בעד כ-20 אחוז".

בין הדוגמאות אותן מונה ד"ר מור ניתן לציין את המעבר המלא לשימוש בנורות חסכוניות והוצאתן מהחוק של נורות הלהט, אשר 90 אחוז מהחשמל אותו הן צורכות מופנה למעשה ליצור חום ורק 10 אחוז לתאורה. את הסטת הביקוש יש לבצע על ידי מעבר של כל משקי הבית לתעריף חשמל משתנה על פני שעות היממה, אשר יתמרץ את הצרכנים להפעיל מכונות כביסה, מייבשים, מדיחי כלים וכדו' בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הלילה, ואף יגרום לשימוש במיזוג האוויר ביתר יעילות. לדברי ד"ר מור "ניהול נכון של הביקושים יפחית את הצורך בבניית תחנות כוח חדשות, אשר השימוש בהן יעשה בפועל מספר דקות מצומצם בשנה, ובכך יחסוך מהמשק מעמסה כלכלית ניכרת. אולם חשוב לדעת כי גם השקעת מאמצים בכיוון זה לא תמנע את הצורך בבניית תחנות כוח חדשות".


בנוגע לוויכוח המעכב את בניית תחנת הכוח, בין מתנגדי התחנה הפחמית לתומכיה, מציין מור כי התמונה איננה חד ממדית. למרות השאיפה להשתית את משק החשמל על שימוש בגז, הידידותי הרבה יותר לסביבה, בניית התחנה החדשה בצורה המבוססת על גז בלבד עלולה להביא למצב בו 70-80 אחוז מהחשמל בישראל מיוצר ע"י גז. אספקת הגז כיום סובלת מקשיים טכניים וגיאופוליטיים, אשר עלולים לגרום לבעיות באספקת החשמל באם היצור כולו יושתת על גז.



העלייה שאחרי הירידה


'מיתון' ו'צמיחה' הן צמד מילים שכבר מזמן יצאו מחזקתם הבלעדית של הכלכלנים והפכו לפרמטר משמעותי במצב הרוח הלאומי. אבטלה, הפחתת שכר וירידה ברמת החיים הם המושגים העיקריים המתקשרים בתודעתנו למיתון, וגורמים לחשש הגדול מפניו. אולם, למרות החששות, גם בתקופות של צמיחה משמעותית וארוכה, ברור לכול כי המיתון שאחריה בוא יבוא. התובנה הפשוטה הזו, הברורה לכל אחד, הפכה עם השנים לענף משמעותי בחקר הכלכלה, הבוחן את 'מחזורי העסקים', אותם גלים של צמיחה ומיתון החוזרים על עצמם בכל מספר שנים. מתברר, כי למרות שלא ניתן בדרך כלל לחזות בוודאות עם בואו של מיתון את עומקו ואת אורכו, ניתן בכל זאת להעריך זאת על פי נתוני העבר.

מחקר שערכה פולינה דובמן ממחלקת המחקר של בנק ישראל, ניסה לנתח את מחזורי העסקים בישראל בשנים 1960-2009, ולבחון את התנהגותו של המשק הישראלי מול התנהגותם של משקים מפותחים ומשקים מתפתחים בעולם הרחב. דובמן מציינת, כי במהלך השנים 1960 עד 2009 נרשמו במשק הישראלי עשרה מחזורי עסקים. אובדן התוצר בעיתות מיתון היה קטן משמעותית מעלייתו במהלך מחזור הצמיחה. מחזורי המיתון בישראל התאפיינו באובדן של 3.8 אחוזי תוצר לנפש, בממוצע, ואילו מחזורי הצמיחה - בעלייה של 16.1 אחוזי תוצר לנפש ועלייה של כ-25 אחוזי תוצר. בתום תקופת המיתון, חזרתו של התוצר לרמתו ערב הכניסה למחזור המיתון נמשכה בממוצע כשני רבעונים בלבד. מיתונים חריפים, במונחי אובדן התוצר לנפש, הביאו לרוב בעקבותיהם מחזורי צמיחה שהיו ארוכים יותר והתאפיינו בצמיחת תוצר מאסיבית.


הנתון המעניין ביותר, והרלוונטי ביותר למצבו הנוכחי של המשק, נוגע לקשר שבין סיבת המיתון לבין אורכו ועומקו. דובמן מציינת, כי בכלכלות המפותחות משברים פיננסיים הם הגורם לתקופות המיתון העמוקות ביותר והארוכות ביותר. בישראל לעומת זאת, עד תחילת שנות ה-90 לא היוו משברים פיננסיים גורם לתקופות מיתון עמוקות במיוחד, וסיבות כמו ריסון מוניטארי או ירידה בביקושי חוץ היוו גורמי משבר משמעותיים הרבה יותר. אולם, מאז תחילת שנות ה-90 השתנתה המגמה, והתנהגות המשק הישראלי הפכה לדומה יותר ויותר להתנהגותם של המשקים המפותחים. לדבריה, "בתקופה שבין 1991 ל-2009 עולה תמונה שונה והיא מתיישבת עם ממצאי קרן המטבע הבין-לאומית לגבי מדינות OECD, על פיהם מחזורי מיתון המזוהים עם משברים פיננסיים היו ארוכים ועמוקים יותר, ותהליך ההתאוששות מהם התאפיין כאיטי ביחס למחזורי מיתון אחרים".




פרשנות: התחזית: צמיחה מתונה / יעקב מורשת

כאשר אנו מביטים על שוק ההון, ומנסים להבין מהם הכיוונים אליהם הוא צפוי לנוע בתקופה הקרובה, חשוב להביט לעולם שסביבנו. ההערכות השונות נעות בין החשש ממיתון חוזר, לבין הציפייה לחזרה לצמיחה כפי שהיתה לפני המשבר, ובתווך ההערכה כי מגמת הצמיחה תימשך, אך באורח מתון. להערכתנו, התסריט בו תימשך הצמיחה, גם בשוקי אירופה וגם בארצות הברית, אולם שיעורה יהיה נמוך מבעבר, הוא התסריט הריאלי. רמת המחירים בבורסה בישראל משקפת כיום חשש ממיתון חוזר, ולאור ההערכה לפיה התסריט הסביר יותר הוא צמיחה מתונה בעולם, בצד צמיחה מואצת מעט יותר בישראל, מגלם שוק המניות בארץ מחירים ראויים למשקיע לטווח ארוך.


שוק האג"ח הקונצרניות נסחר גם הוא על פי ציפיות הנעות בין מיתון חוזר לצמיחה נמוכה, כך שגם הוא מהווה אלטרנטיבה טובה להשקעה ביחס לסיכון, למרות ששלב המציאות בשוק זה תם מזמן. השוואת התשואה באג"חים איכותיים לטווח קצר ובינוני מול השקעה באפיקים נטולי סיכון כגון אג"ח ממשלתיות ופיקדונות, בהם התשואה היא אפסית, הופכת אותה לאלטרנטיבה כדאית.


נעלם משמעותי ביותר הוא הצעדים אותם צפוי הנגיד פישר לבצע בנושא הריבית. כיום נמצאת הריבית בישראל ברמה של 1.75 אחוז, נמוכה יותר מהאינפלציה השנתית החזויה, כלומר ריבית ריאלית שלילית. מצב זה יחייב את נגיד בנק ישראל לשוב ולהעלות את הריבית, אם כי האיתותים להאטה מהעולם יגרמו לקצב ההעלאות להיות איטי יותר. מנגד, המשך עליית המחירים בשוק הדיור והשכירות עשוי לאלץ את הנגיד להאיץ את קצב העלאות הריבית, זאת בכדי למתן את עליית המדד, אשר הדיור מהווה 20 אחוז ממנו. מצב זה מעביר את הכדור במידה רבה למגרשה של הממשלה, הנדרשת למתן את מחירי הדיור. ביצוע הצעדים הנדרשים יאפשר לנגיד לדחות את העלות הריבית וכך לאפשר התאוששות חזקה יותר של המשק.