בשבע 404: חופש העיתונות בחופשה

בשבע , כ"ה באב תש"ע

חופש העיתונות בחופשה / עדי גרסיאל

 "החופש לקרוא – רק עיתונות חופשית היא עיתונות אמיתית", מכריזות מודעות ענק של פרסום עצמי במה שהיה עד לאחרונה העיתון של המדינה, ידיעות אחרונות. אלא שידיעות, שנלחץ מעלייתו המטאורית של ישראל היום, הוא לא בדיוק עיתון חופשי. ביום שלישי למשל, לא יכולתם למצוא בין עמודיו את הידיעה על הכרעת דינו של יעקב אל-פאדול. למעשה, לא רק בידיעות, אף עיתון לא טרח לאזכר את האירוע התקדימי: הרשעה ראשונה של עובד זר בהריגת אזרח ישראלי. אל-פאדול, מהגר מסודן, היכה לפני מספר חודשים את אסתר גלילי ז"ל בדרום תל אביב והביא למותה. בית המשפט הרשיע אותו בהריגה וכן בשתי תקיפות של אנשים נוספים וניסיון שוד. שני אתרי חדשות גדולים דיווחו על המקרה בצורה מעורפלת: "אזרח סודן הורשע בהריגת בת 70 בתל-אביב" (ynet) ו-"הפליט הסודני הורשע בהריגת הקשישה בת"א (nrg(. שימו לב שבאתרים כונה האיש 'אזרח סודן' ו'פליט סודני', ולא חלילה עובד זר, מסתנן או מהגר. הסיבה ברורה: באותו שבוע ממש התנהל קמפיין תקשורתי נרחב כנגד החלטת הממשלה לגרש כשליש מילדי העובדים הזרים. בין מובילי המסע היה כמובן ידיעות אחרונות עם כותרות כמו 'השתגעתם?', 'מגורשים', '1 מ-400: ידיעות אחרונות מלווה את אילון המיועד לגירוש' שלוו כמובן בצילומים אמפתיים; והשיא: 'ישראל ביתנו: הם מתים על שווארמה, צוחקים מארץ נהדרת ורצים להתגייס לקרבי. אבל עכשיו המדינה רוצה לגרש אותם מפה. שיחה כואבת עם הנערים הכי ישראלים שיש". יפה שידיעות לא רק מנכס לעצמו את הגדרת התקשורת החופשית, אלא גם את עצם הישראליות: שירות קרבי, בליסת שווארמה וצפייה בארץ נהדרת. לא בטוח ש'הפליט הסודני' שהורשע בהריגה עמד אפילו באחד מהקריטריונים המגוחכים הללו.

.............................................................


מרימים קרן - על הגיבוי המשפטי והתקשורתי ל NIF / חני לוז

הנזק של ארגוני הקרן לישראל חדשה מתעצם לנוכח שיתוף הפעולה והגיבוי לה הם זוכים מגורמי אכיפת החוק מחד, ומהתהודה החיובית לה הם זוכים מכלי התקשורת הגדולים בישראל.

השבוע הודיע שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, לפורום המשפטי למען ארץ ישראל, כי הוא לא יפתח בחקירה נגד ארגוני הקרן שהעבירו מידע מפליל נגד ישראל לדו"ח גולדסטון. מדובר ב-16 ארגונים שנמנו בדו"ח של 'אם תרצו', ביניהם – בצלם, רופאים למען זכויות אדם, שוברים שתיקה, מחסום ווטש ועוד.

במקביל לנזק שגורמים ארגונים אלה, ממשיכה התחנה הצבאית, גלי צה"ל, להוות תחנת בית עבור ארגונים אלה. במעקב שנערך בתדמי"ת לגבי חודש יולי, נתגלה שהסיסמה 'הקידום היומי של הקרן בגלי צה"ל' אינה ריקה מתוכן.

הנה סקירה כמעט מלאה על שלושת השבועות הראשונים של יולי: במה יומית למצעד למען שחרור שליט, מיוזמתו של יואל מרשק שממומן על ידי הקרן מאחורי הקלעים. ראיונות עם עמי איילון מה'מפקד הלאומי', יהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועמ"ש על מפגיני שייח' ג'ראח', נציג 'בצלם' ערב יציאת רה"מ לפגישה עם אובמה על "השתלטות שיטתית על קרקעות", יו"ר 'נשות הכותל' שנעצרה ברחבת הכותל, התנועה הקונסרבטיבית והתנגדותה לחוק הגיור, סמנכ"ל 'ידיד' בעניין מימון מסעות לפולין, אירועי תשעה באב של 'מרכז בינה' ו'מרכז תאיר', כנס של 'המכללה הכלכלית חברתית', האגודה לזכויות האזרח אצל רזי ברקאי בעניין "החוקים ההזויים", כך כינה ברקאי את החוקים שהממשלה ניסתה להעביר לפני היציאה לפגרה.

במקביל, ידיעות חדשותיות שהועברו לתקשורת, וגם לגל"צ, מארגונים שאינם מזוהים עם הקרן ומטרותיה, כמו דו"ח רגבים שחשף הטיה ברורה של בג"ץ לטובת השמאל-פלשתינים, שופט ערבי שאמר בדיון על בנייה ערבית בלתי חוקית – "את מי מעניין בניה בלתי חוקית" , או הקשר בין הקלת העונש של ראאד סלאח להקלטות שפרלמן חשף - כל אלה לא זכו לזמן אוויר בגל"צ, ולבטח – לא לבמה ידידותית ואוהדת כמו בבמה היומית של הקרן. זו דמוקרטיה?

.............................................................


הר הבית בכותרות / ישראל מידד

למען האמת, הייתי קצת מופתע השנה. בהתקרב יום תשעה באב, בדרך כלל צצים דיווחים, שמקורם ב"משטרה" או ב"גורמים בטחוניים" המזהירים את הציבור שקבוצה זו או אחרת, מתכננת לבצע איזו פעולה "פרובקטיבית", שעלולה "להצית" את העולם המוסלמי. השנה עבר הצום דווקא בשלום.

והנה, ביום ראשון השבוע, מתפרסמת כתבה בהארץ לפיה "הממשלה לוחצת לגנוז דו"ח חמור של מבקר המדינה על החפירות של הווקף בהר הבית". עולה ממנה שמחשש לפגיעה בביטחון המדינה, הדו"ח אשר חושף מחדלים של רשויות המדינה שתפקידן לפקח על החפירות האיסלאמיות בהר, מעכבים את פרסום הדו"ח. כבר לפני חודשיים סיים הצוות של המבקר לינדנשטראוס את כתיבת הדו"ח המכיל, ככל הידוע, ביקורת קשה על הגופים שאמורים לשמור על עתיקות הר-הבית על פי החוק. אלא שישנם לחצים המבקשים למנוע את הפרסום בגלל "פגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ".

נשמתי לרווחה. הנה הקלף שהתקשורת כל כך מאוהבת בו: חשש לאלימות מוסלמית ברמה של 'הצתת כל המזרח התיכון', כביכול. עונת צום תשעה באב אשר הייתה צריכה לעורר געגועים למקדש שוב מוסגרה תקשורתית כעוד חלום בלהות. אבל אז נזכרתי שאת הסיפור הזה פרסם ראשון דווקא ישראל היום. נדב שרגאי, כתב הארץ לשעבר, חתום על כתבה דומה, יומיים לפני הארץ. בכתבה שלו יש מרכיב אחד שאין בזו של הארץ: ח"כ זבולון אורלב מעיד שלאחר קריאה כמחצית הדו"ח, הוא התרשם שאין סיבה להטיל עליו חיסיון. גם יו"ר ועדת המשנה שתחליט בנושא, ח"כ עתניאל שנלר, מצוטט כי "ירושלים העתיקה והר הבית הם חלק ריבוני של מדינת ישראל, אך יש לממש ריבונות זאת ברגישות ובחוכמה ולהתחשב בהשלכות הדתיות והבינלאומיות הכרוכות בכך". ומכיוון שדברים אלה נכתבים בטרם הוועדה החליטה, נמתין לדיווח התקשורתי. אם יהיה כזה.

.......................................................


ביקורת הנקרא


"שתי גדות להומור: איך השתלטו הכותבים הימניים על המעוז האחרון של השמאל – ההומור והסאטירה" (תרבות מעריב) "המעוז האחרון" זה בהומור, נכון? כי אם לא, אז שכחתם את בג"ץ, רוב האקדמיה, התיאטראות הגדולים, הארץ, ידיעות, גל"צ, ערוץ 2 וערוץ 10 (רשימה חלקית).


הכפר הבדואי שוב נהרס (ynet) מתמודדת ראויה על תואר הכותרת המכובסת של השנה. צריך היה לכתוב: שוטרים ופקחים הרסו את היישוב הבדואי הבלתי חוקי שפונה לפני שבוע בעזרת 1300 שוטרים, תוך כדי התנגדות אלימה והוקם מחדש



"איספו אותם לביתכם, החביאו. נראה אותם, את נציגי החוק, שיבואו לחפש בעליית הגג, במרתף, בארונות, מתחת למיטות, ויקרעו את הילדים מזרועותינו" (יוסי שריד, הארץ) אח, איזה מניפולציות ספרותית. אולי כדאי שיוסי יכתוב את 'אנה פרנק הפיליפינית'. יכול להיות שהוא אפילו יזכה בשנה הבאה בפרס ספיר, לך תדע

.....................................


חדשות בחדשות

עקיבא נוביק מונה לכתב המתנחלים והחרדים החדש של ידיעות אחרונות. נוביק השתחרר לאחרונה משירותו הצבאי בגלי צה"ל.


ערוץ 7 דיווח כי ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' פנה לראש הממשלה בקריאה לבטל את הענקת פרס א.מ.ת. לעיתונאית כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית של קול ישראל. זאת בטענה שמנשה ניצלה את תפקידה לקידום עמדות שמאלניות קיצוניות.


מהדורות החדשות המרכזיות של ערוצי הטלוויזיה 1,2 ו-10 הולכו שולל ושילמו אלפי שקלים לנוכל. האיש טען כי יש ברשותו צילומים אחרונים של הילדים שנרצחו בנתניה על-ידי אביהם. אולם לא סיפק שום תצלום אחרי קבלת התשלום.