בשבע 404: ברוואבי ייסדתי את פלשתין

העיר הפלשתינית החדשה והחרם על מוצרי יו"ש הם שניים מדרכי הפעולה למען הקמת מדינה פלשתינית

אורי אריאל , כ"ה באב תש"ע

אמרה מרירה ידועה טוענת כי הסלוגן 'רק הליכוד יכול' הוא בעצם חצי מהמשפט המלא: 'רק הליכוד יכול – לבצע משאלות השמאל'. ובאמת, כשמנתחים את התנהלות הליכוד בעשרות השנים האחרונות, קל לראות כי למעשה היו אלו בעיקר מנהיגי הליכוד שוויתרו על שטחים בפועל וגירשו יהודים. לא צריך לאמץ יותר מדי את הזיכרון: בגין הפקיר שטח הגדול מכל מדינת ישראל לידי המצרים בתמורה לשלום קר ועקר. אריק שרון, עוד בימיו בליכוד, גירש אלפי יהודים מבתיהם בהתנתקות האומללה שממנה אנו סובלים עד היום. גם נתניהו לא טמן ידו בצלחת ובכהונתו הקודמת העניק לפלשתינים שטחים נרחבים במסגרת הסכם וואי. מעניין לציין שדווקא ברק – שמאלני בכל קנה מידה – לא הפקיר אף שעל בזמן היותו ראש ממשלה.

אבל למה ללכת לעבר כשאפשר לראות מה קורה בהווה: ראש הממשלה מקים במו ידיו את המדינה הפלשתינית, דבר שבשמאל חולמים עליו כבר שנים רבות. את זרע הפורענות הניח נתניהו בנאום בר-אילן, בהכרזתו החמורה על תמיכתו בשתי מדינות לשתי עמים. מיותר לציין שאמירה זו עומדת בניגוד מפורש למצע הליכוד שבשמו נבחר, לדבריו לאורך השנים, ואף להיגיון הפשוט: ממערב לירדן יש מקום רק למדינה אחת, וגם זו לא גדולה במיוחד. יצירת מין יצור כלאיים של שתי מדינות מעורבבות אחת בתוך השנייה, בתוואי גבול בלתי אפשרי שמונע מכל אחת מהן מרווח מחיה והגנה מינימאלי היא אבסורד.

נוסף על כך, לפי שיטה זו, מדינת ישראל 'הקטנה' עדיין תכלול בתוכה את המיעוט הערבי הגדול שצומח כל העת וכבר כיום מתקרב ל-20 אחוז. תוכנית 'שתי המדינות' הנכלולית תגרום רק ליצירת שתי מדינות טרור פונדמנטליסטיות ונקיות מיהודים (עזה ויו"ש), על מפתן דלתה של מדינה שלישית שבה חיים שני לאומים – יהודים וערבים. האם למישהו יש ספק שהערבים המתגוררים בישראל ידרשו במוקדם או במאוחר להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, ואם לא - יכריזו על 'מלחמת עצמאות'? מה נעשה אז, נחלק שוב?

כרגיל ב'מסעות שלום' מסוג זה, ראש הממשלה מוכן לדרוס כל התנהלות דמוקרטית, הן של מפלגתו והן של כלל הבוחרים, כדי לעזור לחבורת המרצחים של אש"ף. והבייבי החדש של ביבי הוא פריחה כלכלית. לא של ישראל – של הפלשתינים. למען זה מוותרים על מנהל תקין, עוצמים עיניים מחריגות תכנון ומתעלמים מהתבטאויות מזלזלות וחצופות של מנהיגי הפלשתינים.

ניקח את רוואבי, העיר הפלשתינית החדשה שמתוכננת לקום בסמוך לעטרת ונווה צוף ולחבר בין שני גושים פלשתינים גדולים, כך שייווצר רצף פלשתיני שינתק את מערב בנימין מדרומו. את העיר מקדם נמרצות סלאם פיאד, ראש הממשלה הפלשתיני, כשממשלת ישראל אינה מתנגדת ליוזמה, אם נאמר בלשון עדינה. דא עקא, העיר אולי מתוכננת במובן הארכיטקטוני, אבל לא נעשה כל תכנון באשר למיקומה ולהשפעתה על סביבתה, וודאי מבחינת ישראל. סקר סביבה – אין. תכנון ניקוז ביוב – אין. תוכנית מסודרת לכבישי גישה – רגע, זה בעצם כבר יש: נתניהו מתכוון להעניק לפלשתינים את הדרך המוליכה לרוואבי, אם רק יסכימו לשבת איתנו למשא ומתן. לא ייאמן, נחלת אבותינו ניתנת לאויבים באותה הקלות שסועד נותן טיפ למלצר שחייך אליו!

וכך, בעוד שההתנחלויות מסביב לרוואבי סובלות מעצירת בנייה מוחלטת 'בזכות' גזרת ההקפאה ודרך הגישה המחברת ביניהן ובין שאר יישובי מועצת מטה בנימין עומדת בפני הפקרה לזרים, בניית העיר הפלשתינית נמשכת במלא העוצמה, והיא מהווה את אחת מאבני הבניין המרכזיות של פיאד בחזונו להקמת מדינה פלשתינית, עם או בלי ישראל.

מעניין לציין שבמקביל לכל המהלך הזה, פיאד מקדם ללא ליאות פרויקט נוסף הקרוב לליבו: החרמת התוצרת הישראלית מיו"ש והפסקת העסקת פלשתינים במפעלי תעשייה שם. רק שכאן, למרות הזמן והעקביות שבהם הנושא מתקדם, ממשלת ישראל עוצמת עיניים ומעדיפה לחשוב שמדובר באיום בלבד. לצערי, מכתבי הזעקה של מפעלים ומעסיקים ביו"ש שמגיעים אלי, מספרים סיפור אחר.

בסופו של דבר, מאחר ובנפשנו הדבר, עלינו להתעורר ולהיאבק בכל הכוח בצעדים חמורים אלו שעתידים להמיט עלינו צרה צרורה בתוך שנה-שנתיים. כמו בנושא הגרעין האיראני – הרבה יותר קל לטפל בבעיה כשהיא עוד בחיתוליה. מרגע שהעובדות בשטח יתקבעו – המאבק יהיה קשה פי כמה וכמה. אני כבר התחלתי לפעול בנושא החרם ובימים אלו מתחיל לפעול באופן אינטנסיבי נגד הקמת העיר, מתוך הבנה באשר למשמעותם האמיתית. מאחר וכל הסקרים מראים כי עמדתם הברורה של מרבית תושבי ישראל היא נגד הקמת מדינה פלשתינית, אני מצפה ומקווה להירתמותו גם של הציבור לסיכול תוכניתו של ראש הממשלה הליכודניקי, שעושה מעשה שמאל – ומבקש שכר כימין.