גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שלמה פיוטרקובסקי - תכל'ס

מדי חודש, יום או יומיים לפני תום החודש הלועזי, אנו מתבשרים האם מחירי הבנזין בתחנות הדלק יעלו או שמא דווקא ירדו.
19/08/10, 14:20
מיכל מלא, כיס ריק

מדי חודש, יום או יומיים לפני תום החודש הלועזי, אנו מתבשרים האם מחירי הבנזין בתחנות הדלק יעלו או שמא דווקא ירדו. הגורם העיקרי המשפיע על תנודות המחירים הוא מחירי הנפט, אשר בתקופה האחרונה מדשדשים ברמות של בין 75-80 דולר לחבית. טווח מחירים זה - גבוה יחסית לימים עברו מחד וכמעט מחצית ממחירי השיא שנרשמו ערב פרוץ המשבר הכלכלי מאידך - גורם לרבים לחשוש מהעתיד בתחום. משה פרג'ון, יועץ לענייני אנרגיה ותשתיות ובעבר מנכ"ל בתי הזיקוק, מציין כי כל ניסיון להתנבא באשר למחירי הנפט הצפויים בעתיד נדון לכישלון. "המסחר בענף זה השתנה באופן מהותי. בניגוד לעבר, כאשר מרבית הסוחרים סחרו בנפט כמוצר ריאלי, כיום החלק הארי של המסחר הוא ספקולטיבי בניירות ערך. חלקו של המסחר בחוזים עתידיים מתוך השוק זינק בחדות בשנים האחרונות, וכיום זהו החלק המשמעותי, מה שגורם למחירי הנפט להיות מושפעים מהלכי רוח בשוק ההון ומצעדים ספקולטיביים של בנקי השקעות".

עם זאת, פרג'ון מציין כי קיים קשר הדוק בין המאקרו כלכלה, כלומר מצבם של השווקים הריאליים בכל העולם, לבין מחירי הנפט. "אם בעולם ישנה צמיחה מאסיבית, הרי שהנפט, כמו סחורות רבות אחרות, יהנה מביקושים גבוהים. בתקופות של האטה ומשבר המחירים נמוכים יותר, עקב הביקושים הנמוכים יותר". לאור הקשר הזה מעריך פרג'ון בזהירות, כי בהנחה שבמהלך המחצית השניה של שנת 2011 הכלכלה העולמית תסיים להתאושש מהמיתון והכלכלות המשמעותיות כמו ארה"ב, אירופה ובמידה רבה גם סין, תחזורנה לפסים של צמיחה משמעותית, הרי שגם מחירי הנפט ישובו לעלות. "אני לא סבור שהמחירים יחזרו לרמות השיא של 147 דולר לחבית, למרות שכפי שציינתי צעדים ספקולטיביים כאלו ואחרים בהחלט יכולים להביא לכך, אולם ההנחה היא שבמחצית השניה של שנת 2011 המחירים ינועו סביב 90-110 דולר לחבית".

בתשובה לשאלה כיצד משפיע המעבר ליצור חשמל בגז טבעי על מחירי הנפט, מציין פרג'ון כי אין ספק שהשימוש בגז טבעי מפחית במידת מה את הביקוש לדלקים המיוצרים מנפט, אולם חשוב לדעת כי למרות שבישראל מדובר בתהליך שהחל רק בשנים האחרונות הרי שבעולם הגז הטבעי נמצא בשימוש כבר כעשרים שנה ועל כן ההשפעה של מהלך זה כבר נלקחת בחשבון. "השוק הישראלי, גם כצרכן אנרגיה וגם כמפיק אנרגיה, לאחר תגליות הגז האחרונות, איננו בעל משמעות בקנה מידה עולמי ואיננו משפיע על המחירים, ועל כן המעבר ליצור החשמל בישראל באמצעות גז טבעי הוא חסר משמעות בכל מה שנוגע למחירי הבנזין בתחנות הדלק בישראל".

הקרן החדשה נותנת גז

העימות על תמלוגי הגז, אשר העסיק אותנו בגיליון פרשת חוקת (397) הולך ומחריף, כאשר הדיון הכלכלי-משפטי הפך לדיון פוליטי, אשר מקבל צבעים של ימין ושמאל. הקרן החדשה, אותו תמנון רב זרועות המפעיל שורה ארוכה של עמותות וארגונים בעלי אג'נדה שמאלית מובהקת, עומדת כך מתברר גם מאחורי אחד הארגונים החוץ פרלמנטריים הפועלים להעלאת תמלוגי הגז, 'פורום פעולה אזרחית'. פורום זה, בראשו עומד מי שעד לאחרונה שימש בתפקיד יו"ר 'מימד' וכיהן מטעמה כשר, סגן שר וח"כ, הרב מיכאל מלכיאור, שיגר אך לאחרונה נייר עמדה לוועדת ששינסקי לבחינת סוגיית תגמולי הגז, בדרישה להעלות את התגמולים. בנייר עמדה מקביל שפורסם לציבור מופיע גיבוב של דברי טעם בצד טענות פופוליסטיות, אשר נועדו להסביר לציבור מדוע יש להעלות את התמלוגים. בפורום טוענים כי "בניהול נכון של האוצר שהתגלה, יכולה מדינת ישראל לשפר באופן משמעותי את איכות חיי כל אזרחיה. בתכנון זהיר ואחראי, אפשר יהיה להעלות באופן משמעותי מאוד את הרמה והאיכות של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, לשפר באופן דרמטי את איכות חייהם של כל הגמלאים והקשישים, לבנות דיור ראוי לבודדים ומשפחות, לשקם את ההשכלה הגבוהה, לאמץ מדיניות לאומית לתעסוקה, להגן על הסביבה, לפרוש מערכת תחבורה ציבורית מודרנית בכל הארץ", לא פחות...


הבעייתיות מתחילה, כך נראה, כאשר חופרים מעט בקשר שבין יו"ר הוועדה לדיון בגובה התמלוגים, פרופ' איתן ששינסקי, לבין הקרן החדשה לישראל. מתברר שאשתו של פרופ' ששינסקי, ד"ר רות ששינסקי, היא חברה במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל. כאן למעשה מסתיימות העובדות ומתחילה שאלת הפרשנות. בעוד בקרן החדשה טוענים כי אין לד"ר ששינסקי דבר וחצי דבר עם המאבק בנושא תמלוגי הגז, 'הפורום למען א"י', בראשות רנן שוורצמן, תולה בקשר הזה ניגוד עניינים חמור המעלה תהיות על יכולתו של פרופ' ששינסקי לשמש יו"ר הוועדה לנושא זה. בפורום חוששים כי המאבק בנושא זה איננו מאבק חברתי אלא מאבק פוליטי, אשר מטרתו היא חיזוק הגז הערבי על חשבון הגז הישראלי. לדברי שוורצמן, העלאת התמלוגים יכולה לגרור הרחקת משקיעים זרים מישראל, וכן להביא למחיר זול יותר של הגז הערבי-מצרי לעומת הגז הישראלי. לטענתו, הצעת הקרן החדשה לישראל תגרום לפגיעה בגז הישראלי ותחזק את הגז הערבי תחתיו, וכך תיצור תלות ישראלית בגז ערבי במקום בגז כחול לבן, על כל ההשלכות המדיניות הצפויות מכך. "מי שמנסה לבודד את המדינה מבחינה מדינית, תרבותית וצבאית כמו הקרן החדשה לישראל – אין פלא שיהפוך גם את מאבק 'תמלוגי הגז' לעוד כלי לניגוח מדינת ישראל".




 


עלייה מתונה בריבית / פרשנות - פרופ' בן ציון זילברפרב

בעוד כעשרה ימים עתיד בנק ישראל לפרסם את החלטתו לגבי הריבית. מה צפוי לנו בתחום זה בחודשים הקרובים?הורדת הריבית מטרתה לעודד את הפעילות הכלכלית במשק. ריבית נמוכה מאפשרת לסקטור העסקי לגייס מימון זול ולבצע תוכניות השקעה שבריבית גבוהה היו הופכות ללא כדאיות. נתוני הצמיחה המרשימים של המשק הישראלי שפורסמו השבוע מצביעים לכאורה על כך שאין צורך בהמשך המדיניות של ריבית נמוכה. עם זאת, חשוב לזכור כי הציפיות למחצית השנייה של השנה מורות על כך שקצב הצמיחה יהיה נמוך יותר ומסיבה זאת יש יתרון בשמירה על ריבית נמוכה.


גורם נוסף התומך בריבית נמוכה הוא שער הדולר. העלאת ריבית בישראל הופכת את המשק הישראלי לאטרקטיבי יותר למשקיעים זרים שכן הריבית שהם מקבלים (בארה"ב למשל) נמוכה מאוד. הדבר מביא לזרימה של דולרים ארצה וההיצע המוגבר של דולרים יוצר לחץ לירידת שער החליפין (ייסוף השקל). שקל חזק פוגע ביצואנים ולכן העלאת ריבית אינה רצויה מסיבה זו.


חוק בנק ישראל מציב כיעד מרכזי של הבנק את יציבות המחירים. כאשר מסתמן חשש לחריגה מיעד האינפלציה (1 – 3 אחוז) מעלה בנק ישראל את הריבית כדי לצנן את המשק ובכך להרגיע את הלחצים האינפלציוניים. המדד האחרון שפורסם השבוע היה נמוך מהצפוי ועל כן גם מסיבה זו אין לחץ להעלאת הריבית. הגורם היחיד שעשוי להשפיע על העלאת ריבית הוא שוק הדיור. הריבית הנמוכה השוררת כיום מאפשרת למשקי הבית לקחת משכנתאות אטרקטיביות והדבר יוצר ביקוש לדיור שאומנם מעודד את ההשקעות בענף הבנייה, אך מביא גם לעלייה במחירי הדירות. העלאת הריבית בחודש שעבר, כמו גם צעדים אחרים שנקט בנק ישראל, מטרתם לצנן את מחירי הדיור, אולם יעילותם של צעדים אלו מוטלת בספק.


מכל האמור לעיל עולה כי רוב הגורמים המקרו-כלכליים אינם תומכים בעליית הריבית ולכן עליות ריבית, אם תהיינה בחודשים הקרובים, תהיינה מתונות.


הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר