חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הטיה פוליטית באקדמיה - בגליון השבוע

האקדמיה, שהיא מוסד שהביקורת היא דגלו, צריכה לעמוד בביקורת ולבדוק את בעיית ההטיה הפוליטית
19/08/10, 14:20
על סדר היום / רוני ארזי

פרופ' אלישע האס / יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

עליית מדרגה נרשמה בימים האחרונים במאבק על גבולות החופש האקדמי בישראל (ראו ידיעה מימין). ארגוני סטודנטים וחברים בכירים בסגל האקדמי עשו השבוע מעשה ודרשו לקיים בדיקה מעמיקה של הטענות אודות מגמה פוסט-ציונית שמקדמים כמה מבכירי האוניברסיטאות במדינה. לדבריהם, המגמה משפיעה הן על הרכב הסגל במוסדות להשכלה גבוהה, והן על חומרי הלימוד, בהם נדרשים הסטודנטים להשתמש. בראיון ל'בשבע' אומר פרופ' אלישע האס מאוניברסיטת בר אילן, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, כי זכותו של הציבור לדרוש בדיקה מעמיקה, שתוצאותיה יחייבו את שר החינוך לנקוט צעדים לשינוי המצב.

האקדמיה בישראל נגועה בפוליטיזציה?

"מדינת ישראל הוקמה על בסיס רעיוני שכונה 'ציונות', ולכן קיים בה מתח קלאסי בין הנורמאליות לבין האידיאולוגיה. המרצים באוניברסיטאות הם חלק מהציבור הישראלי ולכן המתח קיים גם בתוך האקדמיה. לגבי תהליך המינויים באוניברסיטה - הוא מאוד עדין ומורכב. אין מדד כמותי אובייקטיבי לחלוטין שמסייע להעריך את איכותו של חוקר והדבר נעשה בתהליך שנקרא שיפוט של עמיתים, כלומר חוות דעת, וכאן תלוי למי פונים. באופן טבעי לא כולם מתגברים על הנטייה הטבעית להביא אנשים שדומים להם בדעותיהם, ולכן יש אפשרות שתהיה הצטברות של אנשים בעלי קו מסוים בתוך מחלקות באוניברסיטאות".

מעורבות פוליטית, כמו שניתן לראות בקרב אנשי אקדמיה מהשמאל נגד ההתיישבות בשייח ג'ראח, היא לגיטימית?

"אנשי אקדמיה הם אזרחים בעלי זכות להביע דעה, אך עליהם לעשות זאת כאנשים פרטיים ולא בשם האקדמיה. המושג 'חופש אקדמי', שנולד עוד בימי הביניים, נוסח לאחרונה מחדש על ידי מועצת הפרופסורים בארה"ב, שהגדירה אותו בצורה ברורה לגמרי - החופש האקדמי הוא חופש המחקר והחיפוש אחר האמת, אך מוטלת על איש האקדמיה האחריות להביא בפני הציבור את מכלול הדעות והאפשרויות ולא לחטוא בחד צדדיות. כלומר יש חופש פעולה בנושא מחקר ודעות, אבל אין חופש מוחלט בפעולות. במקום שבו אנשים פועלים בצורה שמאלנית מובהקת או בצורה חד צדדית יש בעיה ועל זה קם הרעש. כך, כשבא פרופסור לשייח ג'ראח ומפגין, כך מרצה בכיתה שמנצל את כוחו האדיר וכך גם אותם אנשי אקדמיה שמסתובבים בעולם ומסיתים להחרמת האקדמיה הישראלית. אלו פעולות ולא חופש ביטוי, וכנגד זה צריך לפעול".

איך ניתן לפתור את הבעיה? האם יש מקום לוועדת חקירה או צעדים משפטיים? אם רבנים נחקרים על חיבורים תורניים...

"כל זמן שאנשים לא נוקטים בפעולות שהן פליליות, אין מקום להכניס התערבות משפטית. אני בכלל חושב שהמשפטיזציה ביחסים הפנים חברתיים היא אסון וביטוי לכשל תרבותי שלא כאן המקום לדבר עליו.
הדבר הראשון שצריך לעשות הוא בדיקה שיטתית ויסודית של הבעיה ופרסום הדבר ברבים. אם אין בעיה, הבדיקה הזו תאשר זאת והכול יבוא על מקומו בשלום. אך אם יש בעיה, הבדיקה תהיה בסיס לדרישה של שר החינוך לראשי האוניברסיטאות שסמוכים על שולחנו של הציבור, לנהוג באחריות. בעניין חומרי הלימוד התהליך יכול להיות קצר ובעניין המינויים זה יהיה תהליך ארוך מאוד, אבל זכות הציבור לדרוש שתהיה בדיקה. אני חושב שהאקדמיה, שהיא מוסד שהביקורת היא דגלו, צריכה לעמוד בביקורת ולתקן את הדברים בהתאם לעקרון של החופש האקדמי והאחריות שנגזרת ממנו. שונה לחלוטין המצב לגבי מרצים שמסתובבים בעולם ומסיתים להחרמת אוניברסיטאות ישראליות. להם אין מקום באקדמיה הישראלית, וטוב עשה נשיא אוניברסיטת בר אילן שהודיע קבל עם ועדה שאם בבר אילן יהיה מישהו שיעלה בדעתו לקרוא להחרמה כזו הוא באותו יום יפוטר. זו עמדה מנהיגותית אחראית וכך צריכים לעשות כל נשיאי האוניברסיטאות".

גם בקרב גורמים בימין שמוחים על תופעת ההטיה, היו מי שטענו שהדרך שבה נקטה תנועת אם תרצו - הברחת תורמים - היא קיצונית. מה דעתך?

"תופעת ארגוני הסטודנטים שצמחו מלמטה כמו אם תרצו ופורום א"י היא חשובה ביותר. אני תומך בפעולתם וחוג הפרופסורים מאוד מעודד את הסטודנטים לצאת מהאדישות ולקחת אחריות. הם צעירים ומותר להם לעשות דברים שלפרופסורים אסור.

לגבי השאלה האם לפנות לתורמים - התורמים הם אנשים עצמאיים שיודעים בדיוק מה שהם רוצים. אני בטוח שיש תורמים ביהדות ארה"ב למשל, שאינם יודעים מה בדיוק נעשה עם הכסף שלהם. פרופסור מאוניברסיטה בארץ כתב לאחרונה שאחד התורמים הגדולים של האוניברסיטה נטש אותה בגלל שלא ננקטה פעולה נגד חברי סגל המסיתים נגד האוניברסיטה. אני חושב שאין רע בכך שהתורמים יקבלו את המידע ואני מציע לראשי האוניברסיטאות לא להגיע למצב שהתורמים הם שיאלצו אותם לפעול. אני מציע להם לדאוג לבצע את הסקר, לפעול לפיו ולא להתעלם מהמציאות".

אתה יו"ר חוג בעל אופי ימני ויש לא מעט אנשי אקדמיה ימנים, מדוע קולם לא נשמע?

"כדי שקול יישמע צריך שמישהו ישמיע אותו וצריך גם רמקול שיעביר אותו. ההטיה שדיברנו עליה בנוגע לאוניברסיטאות, קיימת חזק מאוד גם במערכות הישראליות כמו התקשורת והמשפט. לא שומעים אותנו מספיק, אבל יש ציבור גדול של אנשי אקדמיה כמו בכלל הציבור הישראלי שהם בעלי עמדות ציוניות מובהקות. יש בעיה למרצים הצעירים, שמעדיפים לא להיחשף כל זמן שהם לא מבוססים באוניברסיטה. אבל יחד עם זה אנחנו חוג גדול שיש בו כ-400 שותפים ותומכים ואנחנו משתדלים להביא את דעותינו בפני הציבור".