גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

החום עולה, וגם המחירים - תכל'ס

"סתיו יהודי בארץ אבותי שולח בי רמזי אלול", כתב המשורר אברהם חלפי. אולם כל מי שיצא השבוע מחוץ לממלכת המזגן...
26/08/10, 10:18
שלמה פיוטרקובסקי

"סתיו יהודי בארץ אבותי שולח בי רמזי אלול", כתב המשורר אברהם חלפי. אולם כל מי שיצא השבוע מחוץ לממלכת המזגן, חש בוודאי שלמרות שכבר אמצע אלול הסתיו עדיין רחוק ואנו בעיצומם של גלי החום הקיציים. חזאים ומטאורולוגים כבר קבעו באופן נחרץ כי גלי החום השנה חריגים באורכם ועוצמתם, וכי לא מדובר בזיכרון ישראלי קצר בלבד. עם זאת, גל החום איננו עניין למתקיני מזגנים ולבקרים בחברת החשמל בלבד, והשפעותיו נוגעות לתחומים רחבים בחיינו. ד"ר מיכאל שראל, כלכלן המאקרו הראשי של קבוצת הראל, מציין כי השפעתם של גלי החום הנוכחיים כשלעצמם על הכלכלה איננה קריטית, אולם אם הם מסמנים מגמה יש להתייחס אליהם ברצינות רבה הרבה יותר. "בטווח הקצר אנחנו יודעים לומר כמה דברים על השפעותיו של גל חום כמו זה שחווינו בשבועות האחרונים. בחודש של חום כבד יורדים בדרך כלל מחירי הפירות והירקות ומורידים מעט את המדד, ומנגד בחודש שלאחר מכן הם עשויים דווקא לעלות באופן משמעותי ולהביא לעליית המדד. בנוסף, בחודש כזה ישנה ירידה מסוימת בפריון העבודה, במיוחד בענפים עתירי עבודת כפיים. העלייה בצריכת החשמל עשויה להביא לעלייה מסוימת בתוצר, אולם היא אינה מביאה איתה רווחה גדולה יותר. גם השריפות אשר כילו את שדות החיטה ברוסיה והביאו לעליית מחירה של החיטה יביאו איתן התייקרות במחירי הלחם, אולם בסופו של דבר זוהי התייקרות זניחה באופן יחסי".


לדברי ד"ר שראל, החשש הגדול יותר הוא שגלי החום הנוכחיים מחזקים את הטענה לפיה כדור הארץ אכן מתחמם. "הטמפרטורות השנה היו גבוהות אפילו יותר מהמודלים, אשר כבר מראש צפו קיץ חם מהממוצע. אם מדובר אכן באחד מהביטויים של ההתחממות הגלובלית, הרי שצפויות להיות תוצאות כלכליות משמעותיות ביותר. בין השאר עשויה להיות ירידה משמעותית בתפוקת העבודה, חלקים גדלים והולכים מהתוצר יופנו לצורכי קירור, תהליך שכבר נמצא בעיצומו ומעצים מדי שנה, ויקטין את אותו החלק בתוצר אשר מוקדש לרווחה. המאבק בהתחממות הגלובלית יחייב גם הוא הקצאת משאבים גדלים והולכים למציאת מקורות אנרגיה חלופיים, משאבים אשר יבואו על חשבונם של צרכים אחרים".

ד"ר שראל מוסיף, כי אם אכן נכונה הערכת המדענים, לפיה ההתחממות הגלובלית מביאה גם לריבוי באירועי מזג אוויר קיצוני, כגון סופות הוריקן, מונסונים וכדומה, הרי שגם לאלו ישנה השפעה בעייתית מאוד על הכלכלה, כתוצאה מהצורך להקצות משאבים רבים להתגוננות מפני פגעי הטבע ולשיקום הנזקים אותם הם גורמים במדינות הסובלות מאירועים אלו.



כבישים או מסילות ברזל?

ההודעה הלאקונית מעט של חברת 'אפריקה ישראל' על מכירת חלקה בכביש 6 לקרן תשתיות ישראל, החזירה לקדמת הבמה את הכביש שהפך כבר לעובדה מוצקה, אולם רק בעשור הקודם היה מוקד לוויכוחים סוערים וקשים. פרופ' דוד מהלאל, ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, אשר נחשב בעבר לאחד המתנגדים לסלילתו של הכביש, טוען כי התועלת העיקרית שצמחה מסלילת הכביש נעוצה בדיון הציבורי שהתעורר סביבו, בשאלה האם כבישים נוספים מהווים פתרון ראוי לבעיית הגודש, או שמא כבישים כאלו רק יחריפו את הבעיה. "לאיש לא היה ספק, וגם לי מעולם לא היה ספק, שהגודש בכבישים יגרום לאנשים לרצות להשתמש בכביש החדש, גם אם זה יהיה כרוך בתשלום. השאלה היתה האם סלילתו של הכביש תפחית את הגודש בכבישים או באופן פרדוקסלי דווקא תחריף אותו".


פרופ' מהלאל מציין כי בעקבות הוויכוח הציבורי שהתפתח סביב סלילת הכביש חל זינוק באיכות רשת מסילות הברזל בישראל ובכמות המשתמשים בהן. "ממספר של 4 מיליון נוסעים בשנה בראשית שנות ה-90, שמעיד על חוסר רלוונטיות מוחלט של הרכבת, זינקה הרכבת בתוך פחות משני עשורים ל-38 מיליון נוסעים בשנה, פי תשע וחצי. הזינוק הזה מוסבר בין השאר בדיון הציבורי אודות האפיקים בהם צריך להשקיע את הכספים המיועדים לפיתוח התחבורה, אשר הביא לזינוק חד בהשקעות ברשת מסילות הברזל בארץ".


פרופ' מהלאל מציין, כי על רקע זה ברור היה מלכתחילה שכביש 6 כשלעצמו הוא כביש נחוץ, וכי ישנו צורך בכביש אורך שלישי בישראל. השאלה היתה סדר העדיפויות בהשקעה בין הכבישים לרכבות, "אני סברתי באותה עת וסבור גם היום, כי כבישים נוספים אינם פתרון לגודש. חשוב להשקיע בתשתיות הרכבת, וכך גם נעשה, למרות שהקצב באמת איננו משביע רצון".


נקודה נוספת שפרופ' מהלאל מתייחס אליה היא סוגיית האגרה: "השימוש שנעשה באגרה בכביש 6 הוא שימוש בעייתי, במובן הזה שהוא איננו מתחשב בנתונים כמו שעת הנסיעה והגודש בכבישים באותו זמן. כיום אנו מכירים בעולם מודלים של שימוש באגרה לצורך ויסות הגודש בכבישים, שמטרתם לגרום לאדם לחשוב פעמיים לפני שהוא עולה על הכביש במקום שבו ישנו גודש. דוגמה למקום שבו ויסות כזה נחל הצלחה היא העיר לונדון, שם הכניסה לעיר בשעות הגודש עולה כסף, וגורמת לאנשים רבים להגיע מוקדם יותר בבוקר או לחילופין לנסוע ברכבת. ישומו של מודל שכזה בישראל, במטרופולין תל אביב למשל, עשוי להביא לוויסות נכון יותר של התחבורה לעיר ולהפחית את הצורך בהוספת נתיבים והרחבת כבישים".

 

....................................

מתעוררים לאט / פרשנות -  יעקב מורשת

נתוני הצמיחה ברבעון השני של השנה, אותם פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם בהחלט נתונים יפים המשקפים במידה רבה את מצבו של המשק הישראלי. אולם צריך להיזהר לפני שמתבשמים מהם יתר על המידה ומתחילים לנוח על זרי הדפנה. צריך לזכור שנתוני הצמיחה הם נתונים היסטוריים, המתייחסים למה שכבר היה, אבל כאשר מנסים להעריך מה יהיה בעתיד הקרוב והרחוק מעט יותר, צריך לתת את הדעת למשתנים נוספים. נתוני הצמיחה של המשק הישראלי משקפים את העובדה הבסיסית שמצבו של המשק הישראלי טוב הרבה יותר ממצבן של ארה"ב ומדינות אירופה. זאת בדומה לשווקים מתעוררים נוספים כגון ברזיל וסין, שמצבם אף הוא טוב יותר. אולם המשק הישראלי תלוי ביצוא בצורה משמעותית מאוד לעומת ארה"ב למשל שהיצוא מהווה 11% בלבד מהתל"ג שלה, ולכן עלינו לשים לב מה קורה בשווקים אליהם מייצאת ישראל, כלומר אירופה ובעיקר ארה"ב.


בניגוד למצבו של המשק הישראלי, אשר התאוששותו מהמיתון הייתה מהירה באופן יחסי, בארה"ב המצב שונה לחלוטין. ההתאוששות שנרשמה בארה"ב הייתה מתונה הרבה יותר ורובה מיוחסת לתוכניות עידוד הצמיחה שהונהגו בארה"ב ואמורות להסתיים בעוד זמן קצר. על פי התחזית שפרסם הפדרל ריזרב, אם לא יוכנו תכניות חלופיות להמשך עידוד הצמיחה בארה"ב צפוי שיעור הצמיחה לרדת באופן משמעותי. מצב כזה עלול להשפיע לרעה על היצוא שלנו, וזה מה שגרם לבנק ישראל למתן את תחזיות הצמיחה אותן פרסם. בנוסף יש לקחת בחשבון, כי הצמיחה בישראל נובעת בחלקה מצעדי תמיכה מלאכותיים, כמו ריבית ריאלית שלילית שמעניק בנק ישראל. צעדים אלו גורמים להאצת הפעילות המשקית אולם לא יוכלו להימשך באופן זה לאורך זמן, דבר שמעמיד בסימן שאלה את קצב הצמיחה בעתיד הקרוב.


הכותב הוא מנכ"ל הילת שוהם