גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

פרשת גלנט - שאלת השבוע

האם מערכת החדשות של ערוץ 2 כשלה בטיפולה בפרשת 'מסמך גלנט'? ירון לונדון, נילי בן-גיגי-וולף ופרופ' דב שנער עונים.
26/08/10, 10:18
ירעם נתניהו

הצלחה במבחן התוצאה / ירון לונדון - עיתונאי, ערוץ 10, ידיעות אחרונות

אם נשפוט לפי מבחן התוצאה, הרי שמערכת החדשות של ערוץ 2 לא כשלה. התגובות לפרסומו של המסמך אפשרו לציבור לגלות כי בצמרת הביטחונית שוררת אווירה מורעלת וקשה. האווירה הקשה לא נוצרה בגלל הגילוי, ואפילו לא בגלל הפצתו של המסמך, אלא שהיא משלה שם זה מכבר. הרקע הוא ההתמודדות בין שתי קבוצות קצינים מתחרות ומשחקי כוח ויוקרה שמנהלים שר הביטחון והרמטכ"ל. זה מידע חשוב. וטוב שהציבור, הנוטה לחשוב שמפקדי צבאו נקיים מכל זוהמה וחושבים רק על ביטחון המולדת, נחשף אליו.

מובן שמר הוא טעמה של הידיעה הזאת, כטעמה של כל ידיעה המעירה אותנו מאשליות. אבל העיתונות אינה יכולה להתחשב בכך אם רצונה לעשות את תפקידה כראוי.

כלפי עיתונאי ערוץ 2 טוענים כי צריכים היו להימנע מפרסום הידיעה כל עוד לא הצליחו לברר אם המסמך אותנטי או מזויף. אני דוחה את הטענה הזאת. הרי גם המשטרה וגם האישים בצמרת משרד הביטחון והצבא לא ידעו אם המסמך אמתי או מזויף, ובעצם גם היום אינם בטוחים בכך. אין תשובה והכרעה ברורה.

השאלה החשובה היא כיצד הופעת המסמך השפיעה על צמרת משרד הביטחון והצבא, מה עשו בו וכיצד חשו איש כלפי יריבו. די בשאלות אלה כדי להצדיק את מערכת חדשות ערוץ 2 ואת פעולותיהם של אמנון אברמוביץ' ושל רוני דניאל.

...........................................

 

בארה"ב היו עורפים ראשים /  נילי בן-גיגי-וולף  -  מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

אמנם הייתה חשיבות רבה בפרסום המסמך, בין אמת הוא ובין זיוף, וזאת כי חשוב לשפוך אור ולחשוף את המתרחש בצמרת המטכ"ל. אבל סתם לפרסם כל אחד יכול, גם ילד קטן.

מתפקידו של העיתונאי הרציני לנסות ולרדת לחקר האמת של המסמך שמתגלגל לידיו, לתת לצרכני התקשורת ערך מוסף מלבד עצם גילוי המסמך. עליו לתת רקע, הֶקשר מתאים, לספר על האינטרסים הסמויים או הגלויים, לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות. ספק רב אם מערכת חדשות ערוץ 2 סיפקה ערך כזה. העיתונאים החושפים יצאו בהכרזות גדולות ערב הגילוי, אך כל יום שחלף הטיל עוד ספק ועוד ספק בדבריהם. רב היה הנסתר על הנגלה, ובינתיים התחוללה סערה גדולה, שספק אם הייתה לה הצדקה.

פרסום מסמך מודלף בלי לערוך תחקיר מעמיק וחשיפת שורשיו, משרת נאמנה ובהתמסרות רבה מדי את המעוניינים לחולל את הסחריר (הספין) מחד גיסא, ומשרת עוד יותר את האגו והפרסום של העיתונאים עושי הכותרות מאידך גיסא. נדמה כי המניע השני שיחק תפקיד גדול מדי במקרה הנוכחי.

ומה שמצער עוד יותר הוא היעדר השלכות, כמעט מוחלט, על מעמדם המקצועי של העיתונאים אחרי 'נפילות' כאלו בתקשורת הישראלית.

בארה"ב חשיפת מסמך שהתברר כמזויף הביאה להתפטרות מרצון של העיתונאי הוותיק והידוע דן ראת'ר. אצלנו, שבוע אחר כך ספק אם מישהו יזכור או ישליך מאותו מקרה על 'הגילויים העיתונאיים' הבאים שלך.

.............................................

 

בולטות מוגזמת / פרופ' דב שנער - דיקן ביה"ס לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה


הניסוח 'כשלה' צורם לי מדי. צריך להבין שבכל מערכת תקשורת נמצאים בדילמה תמידית, בעיקר כשמדובר בנושאים עדינים.

בנושאים אלו הדילמה היא אתית, מקצועית, והתשובה לא חד-משמעית מתי המועד הנכון לפרסום. יש לחץ שאם לא תפרסם מישהו אחר יפרסם, ומנגד לחץ עד כמה אתה יכול לבדוק את אמיתות הידיעה.

בשנים האחרונות האתוס של האתיקה והעניין שלא לפרסם עד שאין בדיקה בטוחה במידה מסוימת – כל זה התכרסם בגלל הטכנולוגיה והכלכלה.

בגלל הטכנולוגיה – בעיקר במלחמות יש דוגמאות רבות, כמו המהפכה ברומניה, שבזכות הטכנולוגיה יש יכולת להעביר ידיעה בלעדית לפני כולם, והשאלה היא אם להעביר לפני בדיקה או לא. בגלל הכלכלה - בעיקר בשל שיקולי רייטינג ופרסום וסקופים.

אני חושב שאברמוביץ הזדרז בפרסום הדברים, כנראה בגלל עניין הרייטינג. אמנם אני מניח שהוא התייעץ אם לפרסם אפילו קודם שבדקו אם זה מזויף, אבל כידוע בסוף הוחלט שכן, ורק המשטרה יצאה עם הבשורה שזה כנראה מזויף או מעובד. אני משער שבערוץ 1 היו חושבים פעמיים לפני הפרסום, אבל בערוץ 2 עובדים במלוא הקיטור ויש דילמה אמתית, ואי אפשר להתעלם ממנה ולהיות טהרנים. יש הרבה לחצים שלפעמים גורמים לקבלת החלטה לא נכונה.

לכן איני יודע אם מדובר כאן בכישלון – מונח גורף מדי – אבל בהחלט השיקול לא היה נכון. היו צריכים לבדוק את העניין יותר לעומק, כי בין היתר נוצר מצב שערוץ 2 היה שותף לניפוח העניין.

אפשר לטעון לטובת ערוץ 2 שנושא כזה לא יכול להישאר במגרת הרמטכ"ל ואיש לא ידע ממנו. אבל לדעתי גם אברמוביץ' יודע איך להציג סיפור כזה לא כסקופ בראש החדשות ובממדים שהעניין קיבל, אלא להציגו כידיעה שמביאה את חומרות של הנושא בלי להסתכן בהשלכות. וזה לצערי לא נעשה.


אם נשפוט לפי מבחן התוצאה, הרי שמערכת החדשות של ערוץ 2 לא כשלה. התגובות לפרסומו של המסמך אפשרו לציבור לגלות כי בצמרת הביטחונית שוררת אווירה מורעלת וקשה. האווירה הקשה לא נוצרה בגלל הגילוי, ואפילו לא בגלל הפצתו של המסמך, אלא שהיא משלה שם זה מכבר. הרקע הוא ההתמודדות בין שתי קבוצות קצינים מתחרות ומשחקי כוח ויוקרה שמנהלים שר הביטחון והרמטכ"ל. זה מידע חשוב. וטוב שהציבור, הנוטה לחשוב שמפקדי צבאו נקיים מכל זוהמה וחושבים רק על ביטחון המולדת, נחשף אליו.

מובן שמר הוא טעמה של הידיעה הזאת, כטעמה של כל ידיעה המעירה אותנו מאשליות. אבל העיתונות אינה יכולה להתחשב בכך אם רצונה לעשות את תפקידה כראוי.

כלפי עיתונאי ערוץ 2 טוענים כי צריכים היו להימנע מפרסום הידיעה כל עוד לא הצליחו לברר אם המסמך אותנטי או מזויף. אני דוחה את הטענה הזאת. הרי גם המשטרה וגם האישים בצמרת משרד הביטחון והצבא לא ידעו אם המסמך אמתי או מזויף, ובעצם גם היום אינם בטוחים בכך. אין תשובה והכרעה ברורה.

השאלה החשובה היא כיצד הופעת המסמך השפיעה על צמרת משרד הביטחון והצבא, מה עשו בו וכיצד חשו איש כלפי יריבו. די בשאלות אלה כדי להצדיק את מערכת חדשות ערוץ 2 ואת פעולותיהם של אמנון אברמוביץ' ושל רוני דניאל.

.