חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מצדיעים לו - מיקרוסקופ

26/08/10, 10:18
בשבע

מצדיעים לו/ עדי גרסיאל

באמצע השבוע יישרה העיתונות הישראלית קו. כאילו בפקודה. הדיווחים האינסופיים על התככים בצמרת צה"ל פינו את מקומם לכתבות פרופיל על הרמטכ"ל החדש. והנה, מסתבר שמתחת לאפינו, בזמן שהיינו עסוקים ב'מסמך גלנט', פספסנו את המועמד האולטימטיבי לתפקיד הרמטכ"ל, אחד - יואב גלנט. האיש, אם לא ידעתם, הוא "קומנדו של איש אחד" (ידיעות), "מפקד מלידה" (מעריב), ש"הגיח מתוך הגלים" (ישראל היום), "לוחם קר רוח" (הארץ) שאפילו נשיאת אוניברסיטת באר שבע מתפעלת ממנו: "הוא אדם שיש לו הרבה קרדיט בחיבור הצבא לקהילה... נדהמתי מהמפגשים עמו". ולכן מה הפלא שצריך "להצדיע לו" (מעריב) ולהסתער "אחריו" (כותרת ראשית, ידיעות).

כל זה טוב ויפה. חשוב לתת לרמטכ"ל הבא רוח גבית וכמה שבועות של חסד. ואף אחד גם לא רוצה להסתכסך עם המפקד העליון ולראות את מתחריו מקבלים את כל הראיונות הבלעדיים והסקופים. אלא שההתגייסות הכמעט מוחלטת הזאת צריכה לעורר גם דאגות. כבר ראינו בעבר איך התפעלות מביצועיו של רמטכ"ל - דן 'בנחישות וברגישות' חלוץ - הופכת לכישלון במלחמת לבנון השנייה. גם השבחים לביצועי הרמטכ"ל אשכנזי ב'עופרת יצוקה' התבררו כמוגזמים. שלא לדבר על ההתלהבות מלוחמי השייטת ערב הפשיטה על המשט התורכי ("השייטת מחכה"), שהסתיימה במפח נפש ובחמש ועדות חקירה. עדיף לפרגן קצת פחות ולזכור שתפקידה של העיתונות הוא גם לבקר, ולעשות זאת בזמן אמת. בשביל ביקורות בדיעבד הקימו משרד שלם של מבקר המדינה.

צל"ש קטן מגיע ל'הארץ' שהביא מפי אחד משכניו של גלנט את הציטוט המעניין הבא: "אני חושב שהוא מושחת ברמה האזרחית... אבל ברמת כריזמה ומנהיגות הייתי רוצה שהוא יפקד עלי". מי שרוצה, יכול להיזכר במפקד מהולל אחר, שגם עליו נאמרו דברים דומים, וששוכב עכשיו בבית החולים בתרדמת. איך זה נגמר כולם יודעים.

..................................



טובל ופלאפון בידו

בקול-ישראל משודרים ג'ינגלים להגברת הבטיחות בנהיגה. בין השאר מטיפים לנו התשדירים שלא להסיט את תשומת הלב של הנהג מהנהיגה, תוך שימוש בטלפון סלולרי. תשדירים שתכליתם הציבורית ראויה בהחלט. השבוע, נסע לתומו משה א' והאזין לתוכנית ספורט ברשת ב'. השדרן ריאיין אישיות מסוימת בעניין הקשור לספורט. תוך כדי הראיון, קטע המרואיין את דבריו, ואמר שיש משטרה בסביבה והוא לא יכול לדבר. המראיין שואל אותו אם הוא מדבר ללא דיבורית. למרות תשובתו החיובית, המראיין המשיך כאילו לא אירע דבר. זאתלאחר שדקות ספורות קודם לכן שמעו המאזינים את האזהרות הרשמיות מפני שימוש בטלפון סלולרי ללא דיבורית בזמן נהיגה...


ומי המנהל של שרה? / חני לוז

לפני שבוע פורסם שאשת ראש הממשלה שרה נתניהו פנתה אישית לשר הפנים, אלי ישי, בבקשה נוגעת ללב: להשאיר בישראל את "ילדי העובדים הזרים". בקשה הומניטארית גרידא? למי שיש זיכרון קצת ארוך-טווח, יש ספיקות בקשר לתמימות המהלך.

לפני פחות משנה, בתקופה בה נידונה החלטת הממשלה להוציא מהמדינה את העובדים הזרים השוהים ללא רישיון, ראיין רזי ברקאי את אחד ממרואייניו החביבים - רוני בראון, שר האוצר בימי ממשלת אולמרט. בסיום הראיון הבליח בראון משפט על כך שאשת רה"מ לשעבר, עליזה אולמרט, עסקה בעניין הומניטארי זה של ילדי עובדים זרים, וסיים בנימה מסתורית: "ואידך זיל גמור". גם לברקאי לקח כמה שניות להבין את הנרמז: שרה נתניהו אשמה! היא לא התערבה בסוגיה ההומניטארית הלא-פוליטית הזו, ואי התערבותה דורשת זמן צליבה בשידור. ברקאי התלהב, וביקש תגובה מלשכת רה"מ (ניתן לצפות בהקלטה בערוץ שלי ביוטיוב תחת השם chanieluz). למחרת הקדיש ברקאי כשליש מתכניתו לעיסוק בסוגיה נייטראלית במיוחד: "תפקידה של אשת ראש הממשלה". ארבעה מרואיינים לפחות הועלו לשידור. לאחר כמה ימים הוקדש אייטם נוסף לסוגיית אי-התערבותה של הגברת נתניהו בעניין "ילדי העובדים הזרים".

המסקנה: במדינת ישראל, מי שמכתיבה את סדר היום הציבורי היא המדיניות של רזי ברקאי.

..................................



ההגנה הטובה ביותר / ישראל מידד

ידיעה מעניינת עלתה על מסך המחשב שלי בשבוע שעבר. על פי דיווח בלפחות שלושה אתרי חדשות ערביים, כולל 'מאנא' הרשמית, נעקרו 250 עצי זית השייכים לערבי באזור שילה, בין הכפרים קוצרה לבין ג'אלוד. הכתב מוחמד מארי דיווח לקוראיו כי פקיד הרשות הפלשתינית האחראי על המעקב אחר המפעל ההתיישבותי של הציונות, מסר שתושבי שבות רחל עקרו עצים בשטחו של ערבי בשם עלי עבדולחמיד חסן. תמונות לא פורסמו. פניתי לשמואליק, מקור בלתי-נדלה לידיעות על גוש שילה, תושב שבות רחל בעצמו, אלא שהוא לא שמע על כך. ניסיתי לברר עוד אלא שהעליתי חרס בידי. מאוחר יותר שמעתי מאחד מהשומרים שהוא שמע משהו על הסיפור הזה, אבל מהכיוון ההפוך: ערבים השחיתו שטחים חקלאיים של יהודים.

כצרכן ומבקר תקשורת, חיפשתי ידיעות בתקשורת הישראלית, אבל לא מצאתי. בהזדמנות, ניצלתי סיור שהדרכתי כדי להתרשם במו עיני. כשהגעתי לאחיה והסתכלתי בכיוון צפון-מזרח לעבר השטח בין ג'אלוד וקוצרה, התגלתה תמונה קשה לפניי: כ-60 דונם לפחות של שטח נטוע נשרף כולו בשלושה אתרים. שחור על שחור, והרבה אפר. אלא שהשטחים הללו היו של יהודים. שוב התקשרתי לרבש"ץ של האזור ונמסר לי שאכן, שלוש פעמים בשמונת הימים האחרונים, מציתים אנשי זדון הדליקו אש אשר כילתה הרבה עבודה עברית.

מעבר למפח הנפש מול ההשחתה והאבדון, כאבתי על כך שאף לא גורם יהודי אחד ניסה לקדם את הסיפור הזה. ואני מודה, נדהמתי נוכח האסטרטגיה התקשורתית של הצד הערבי. ההשערה שלי היא שעל מנת להדוף ביקורת על התנהגות טרוריסטית זו, שנהוגה בידי ערבים מאז ראשית שיבת ציון - לעקור, לכרות ולשרוף כל ניסיון יהודי להיאחז בקרקע, הם הקדימו תרופה למכה. במין 'הפוך על הפוך' הם רצו לספר על היהודים שעוקרים, כשהאמת היא הפוכה - ערבים, ככל הנראה, השמידו שתילים ועצים של יהודים. אכן, מהלך תקשורתי מבריק מצדם. יש להצטער שלא השכלנו להתמודד איתו כיאות.

................................................


חדשות בחדשות / עדי גרסיאל

שני חברים חדשים מונו למועצת הכבלים והלווין המפקחת על חברות 'יס' ו'הוט': משה כץ והרצל מקוב. כץ היה בעבר מנכ"ל חברת החשמל. מקוב הוא מנכ"ל מרכז מורשת בגין.

.....................

שמעון קופר, שתחקיר אודותיו בתוכנית 'עובדה' קשר אותו למותה של אשתו השנייה, הגיש תביעת דיבה בסך חמישה מיליון שקלים נגד אילנה דיין ו'קשת'.

.....................

'הארץ' דיווח כי התוכנית 'מועצת החכמים' המשודרת בערוץ 10 יוצאת לחופשה של מספר חודשים. זאת בעקבות בקשתו של המנחה, דן מרגלית, לצאת לחופשה ארוכה.

.....................

 

ביקורת הנקרא

כל ארבעת חברי הוועדה (למינויים בכירים) חובשי כיפה סרוגה... מצד שני, מדובר באנשים הגונים (בן כספית, במעריב) וואו, לא ידענו שיש כל כך הרבה דוסים הגונים

 

יאיר לפיד יצא לברר על אלי ישי (ידיעות אחרונות) כשהוא יחזור, כדאי שיברר מה עובר על התקשורת הישראלית וגורם לה לאובססיה בכל הקשור ל"ילדי העובדים הזרים"

 

אף מדען ישראלי לא הוזמן לכנס כימיה שייערך בירדן (הארץ) מה ההתבייכנות הזו? גם בירדן, כמו באוניברסיטת בן גוריון, יש 'חופש אקדמי'