בשבע 409: והרי התחזית

אי שם, בדפים אחרים של עיתון זה, מופיעה הגרסה שלי לסיכום השנה שחלפה. על כן חשבתי לנצל דף זה כדי...

אבי סגל , א' בתשרי תשע"א

אי שם, בדפים אחרים של עיתון זה, מופיעה הגרסה שלי לסיכום השנה שחלפה. על כן חשבתי לנצל דף זה כדי להשלים את התמונה ולחזות את אירועי השנה שתהיה. אלא מה? תחזיות של עיתונאים ומרואיינים, כפי שחושף עלעול בעיתונים ישנים, הן לרוב גרועות בדיוק כמו אלו של אסטרולוגים או קוראים בשוקולית. אז למה להצטרף אליהם ולעשות מעצמי צחוק, כשאפשר לעשות צחוק מהם בלבד?

לפיכך, אני מצרף כאן ציטוטים נבחרים משלושה ערבי חג, גיליונות ראש השנה מתחילת העשור שעבר. בתחילה התכוונתי לצטט כאן שטויות מכל העשור האחרון, אלא שכבר שלוש השנים הראשונות מילאו את המדור עד אפס מקום. אז במילה אחת: תיהנו. ובשתי מילים: שנה טובה.



ערב ראש השנה התשס"א


"השנה החדשה תהיה שנת ההסכם עם הפלשתינאים. זה בטוח? כן. זה סופי? כן. למה? כי אין לשני הצדדים ברירה אלא להגיע להסדר. הפלשתינאים אינם יכולים להכריז על מדינה בלי הכרתה של ישראל. ואילו ישראל לא תוכל לבלום לאורך ימים את הקמתה" (יואל מרקוס, הארץ).

"במידה שלא יהיה הסכם... בחדרי חדרים, מגבשים ברק וערפאת תוכנית... תהיה מדינה פלשתינית, ישראל לא תתנגד, המו"מ יימשך, הפלשתינים יקבלו הטבות, אולי אפילו מקדמה על חשבון הפעימה השלישית, שיתוף הפעולה הביטחוני יגבר, ברק יאיץ את המהפכה האזרחית ויקדים את הבחירות" (בן כספית, מעריב).

"אני מאמין שאם אתה נותן כבוד לשחקן שלך, אז בחיים הוא לא יירק לך בפנים... לא הייתי מגיע למצב הזה" (המאמן ניר קלינגר על התנהלות עמיתו שלמה שרף מול השחקן אבי נמני, מעריב. מאוחר יותר יעבור קלינגר לאמן את מכבי ויעיף את נמני מהקבוצה).

"אני יושב עכשיו על הגג, עם הג'קוזי, ספת עיסוי, מסביב מכשירי כושר, ואני אומר לעצמי: איך אני יכול להעניק מהמזל שקיבלתי לאחרים?" (דודו טופז, ראיון בעיתון תל-אביב).

"אם הבחירות לראשות הממשלה היו מתקיימות היום, ושני המועמדים היו אהוד ברק ואריאל שרון, עבור מי מהשניים היית מצביע? – ברק 39%, שרון 34%". (סקר גאלופ במעריב. חמישה חודשים לאחר מכן, בבחירות 2001, זה נגמר בהפרש של כ-25% לטובת שרון).

"מבין האישים הבאים, מי היית רוצה שינהיג בעתיד את הגוש הציוני-דתי בישראל? אליקים רובינשטיין – 25%, מיכאל מלכיאור – 15%, יצחק לוי – 14%, שאול יהלום – 9%..." (שם).

"איזה ציון אתה נותן לתפקוד הגופים והאישים הבאים השנה? נשיא המדינה, משה קצב: טוב – 60%, לא טוב – 11%" (סקר דחף, ידיעות אחרונות).



ערב ראש השנה התשס"ב


"ארה"ב שוקלת לשתף את איראן בקואליציה למלחמה בטרור" (ידיעה בהארץ, שישה ימים אחרי פיגועי התאומים).

"כמעט כל דובר פלשתינאי שנשאל על כך אמר, שקנאי האיסלאם הפלשתינאים צריכים להיות משוגעים כדי לבצע עכשיו פיגועי התאבדות שבהם ייהרגו עוברי אורח בערי ישראל" (דני רובינשטיין, הארץ. בחודשיים וחצי שלאחר מכן נרצחו 30 איש בפיגועי התאבדות, כולל שני פיגועים גדולים בירושלים ובחיפה).

"ישראל מתקרבת אל העולם השלישי... גם משום שהמדינה, שקברניטיה מדברים בלא הרף על יצירת רוב יהודי, נהפכה למגדל בבל, פתחה את עצמה להגירת עובדים זרים מחוסרי זכויות, רק מפני שלא רצתה להעלות את השכר לחלק מאזרחיה" (חנה קים, הארץ, מאמר שספק אם יוכל להופיע היום).

"עם משמעת עצמית נדירה ואמביציה שמגיעה לשמיים, השחיינית ורד בורוכובסקי עוד תגיע למדליה אולימפית" (כותרת משנה בידיעות-אחרונות. בפועל, ההישג האולימפי הטוב ביותר של השחיינית היה מקום 19).

"אם יש לשקול הידברות מדינית כלשהי עם הפלשתינים, צריך הדבר להיעשות רק בתנאי שהנהגתם תסתלק מן הטרור ותביא להפסקתו המוחלטת לאורך זמן רב" (האזרח בנימין נתניהו, מאמר דעה במעריב).



ערב ראש השנה התשס"ג


"תחזיתי לשנה הבאה היא, ששום דבר לא ישתנה... פואד ימשיך להבטיח להוריד מאחזים. מצנע ימשיך לכהן כראש עיריית חיפה. רענן כהן ימונה אולי כנגיד עקב ניסיונו הבנקאי. ערפאת ימשיך להיות הדמות הקובעת את סדר היום הלאומי, בין שיישאר בארץ ובין שיגורש. סדאם ימשיך להיות שליט עיראק, בוש יהיה נשיא של כהונה אחת ויגמור כמו אביו על הכלכלה ולא על המלחמה..." (יואל מרקוס בהארץ. תוצאות התחזית: פואד התפטר ממשרד הביטחון, מצנע לא שב לחיפה, רענן כהן לא מונה לנגיד, ערפאת הפך לא רלוונטי, שלטון סדאם הופל, ובוש זכה לכהונה שנייה).

"בן אליעזר מבין, שיהיה עליו למצוא נימוק משכנע כדי לעזוב את הממשלה ולהקדים בכך את הבחירות... הוא ינסה להידרש למדיניות הכלכלית כדי לחולל את המשבר, אבל הוא בכך הוא עלול לצאת נגד עמדתם של רבים ממצביעי העבודה הסבורים שהקו שנוקטים שרון וסילבן שלום נכון. העילה התורנית למשבר תהיה בימים הבאים דרישתו של בן אליעזר לפירוק המאחזים הלא חוקיים" (עוזי בנזימן, הארץ. פחות מחודשיים לאחר מכן מפרק פואד את הממשלה על עניינים כלכליים).

"עכשיו נערך ציד אדם ברחובות, בבתים, במפעלים ובשדות. לשם כך הקימו מנגנון מיוחד. את העובדים הזרים מייעדים לגירוש, את העובדים הפלסטינים מייעדים למחנות-מעצר. המשטר בישראל הופך מיום ליום פחות אנושי, יותר אכזרי. כל אלה אינם אלא תרגילים מקדימים לתרגיל הגדול, שממשלת שרון מתכננת בסתר: הגירוש ההמוני של העם הפלסטיני מהארץ. טרנספר". (מודעה של גוש-שלום בהארץ, שעובדתית לא פספסה בהרבה).


 

בעשרה מאמרות

הפעם, אולי מפני אימת יום הדין, פינה רצינית לחלוטין. אפילו טיפה עצבנית. כמדי שנה, אנו זוכים למחזור של מאמרים והגיגים על כמה טוב הוא שעון הקיץ, וכמה כולם רוצים שעון קיץ, ואיך המיעוט החרדי כופה עלינו את סיום שעון הקיץ. די, תעזבו אותנו במנוחה! היו לכם חמישה חודשים נפלאים של שקיעה בחצות הלילה וזריחה בצהריים, זה מספיק. לפניכם עשר סיבות מצוינות לשוב לשעון החורף במהירות האפשרית. אני יודע שחלק מהן כבר נכתבו כאן בעבר, אבל היי – הצד השני התחיל.

1. כי נמאס מההטפה התקשורתית, בעניין הזה כמו בנושאים אחרים, ובעיקר נמאס מהדיבורים חסרי הביסוס בשם איזה "כולנו". לא כולנו רוצים את שעון הקיץ, וגם אם כן – זה רק בגלל ששטפתם לנו את המוח.

2. כי מי שכופה את דעתו והליכותיו על האחרים הם חובבי שעון הקיץ. הם אלה ששינו את הסטטוס-קוו המבורך בלוח המחוגים, והם אלה המשגעים ומקלקלים את השעון הביולוגי של כל אחד מאתנו.

3. כי ילדים בני 3 או 4 לא צריכים לקום ב-6 בבוקר כדי להגיע בזמן לגן, גם אם מספרים להם בחדשות שהשעה היא 7 בבוקר.

4. כי אף אחד לא באמת רוצה לקחת ילדים לגינה בשעה מאוחרת. כל הורה שנותרה בו מעט שפיות בשעות אחה"צ ישמח להתחיל את טקס ההשכבות בשש בערב, כולל ארוחה, אמבטיה וסיפור. אין כל סיבה שההליך השגרתי הזה יתרחש באור יום.

5. כי מי שרוצה לראות אנשים החוזרים מעבודתם באור, שיחייב את המעסיקים לסגור את מקום העבודה עד חמש אחר-הצהריים. כך גם ההורים יוכלו להכיר מעט את ילדיהם.

6. כי מהן עשרות המיליונים ששעון הקיץ אולי חוסך למדינה לעומת האווירה הרומנטית שכולנו נוכל לחוות בשבועות הקרובים בשעות הערב המוקדמות.

7. כי אני כופר בטענה ששעון קיץ מונע תאונות דרכים. האם מישהו בדק כמה תאונות קרו בימי הקיץ בגלל עודף של שעות שמש מיוזעות ומעייפות?

8. כי אמנם צום יום הכיפורים נמשך אותו זמן בדיוק בשני השעונים, אבל עיקר הקושי הוא במהלך היום, ובינינו – הארכת שעון קיץ לא תגרום לשום גבאי לאחר את זמן תפילת השחרית. למה? במופלא מכם אל תדרשו.

9. כי לא ייתכן שהזמן שנקרא מוצאי-שבת יאבד מן העולם ליותר מחצי שנה.

10. כי זאת ההזדמנות היחידה שלי להסכים עם ש"ס.