בשבע 409: שביתה כהלכה

החלטת בית הדין הארצי לעבודה לאסור על מורי ארגון המורים העל יסודיים לשבות בפתיחת שנת הלימודים

שלמה פיוטרקובסקי , א' בתשרי תשע"א

החלטת בית הדין הארצי לעבודה לאסור על מורי ארגון המורים העל יסודיים לשבות בפתיחת שנת הלימודים, העלתה על פני השטח את המתח בין חופש השביתה מחד, לבין זכויותיהם של הנפגעים מהשביתה מאידך. מדובר בקונפליקט שצף פעמים רבות, אולם קולה של ההלכה כמעט שאיננו נשמע בו. מי שעוסק בנושאים אלו במשך שנים ארוכות הוא הרב יהודה זולדן, מפמ"ר תלמוד ותושב"ע במשרד החינוך. הרב זולדן מסביר, כי בדומה לשאלות נוספות שהתעוררו בתקופה המודרנית, התקדימים אותם ניתן למצוא בספרות חז"ל אינם מקבילים באופן מדויק, אולם עשויים לתת כיוון להתייחסות לשאלות אלו.


המקור הראשון אותו מציין הרב זולדן הוא הגמרא במסכת יומא (ל"ח ע"א), אשר מזכירה שני בתי כהונה: בית אבטינס ובית גרמו, אשר סירבו ללמד את סודות הכנת הקטורת ולחם הפנים לאחרים, שבתו מלעשותם וחזרו לאחר שאיש לא הצליח לחקות את מומחיותם והציבור הכפיל את שכרם. דבר זה מעיד לכאורה על כך ששביתה על מנת להעלות שכר היא לגיטימית. מקור נוסף לזכות השביתה הוא ההלכה בנושא "מי שהיה בלן לרבים" (תוספתא בבא מציעא י"א, י"ג), אשר מכירה בזכותו של מי שאיננו מקבל שכר ראוי לעזוב את עבודתו, גם אם בכך נגרם נזק לציבור רחב.


מי שבכל זאת מחפש תשובות קונקרטיות, ופונה לספרות הפסיקה מהדור האחרון, ימצא לדברי הרב זולדן התייחסות בעיקר לשני סוגים של שביתות: של רופאים ושל מורים. בכל הנוגע לשביתת רופאים ההתלבטות היא ברורה ומופיעה במפורש בפוסקים. מצד אחד שביתת רופאים יוצרת מצב של פיקוח נפש, וייתכן לומר שרופאים הם כמו אנשי צבא, שוטרים וכדו' שכלל אינם יכולים לשבות וסכסוכים בנושא שכרם צריכים להתברר בדרך אחרת; מנגד ישנם פוסקים שסברו שמכיוון שאין חובה על אדם להפוך לרופא, כך גם לא ניתן לחייב רופא לעבוד אם שכרו איננו מספק. גם בנוגע לשביתת מורים חלוקות הדעות בהלכה. הרב עובדיה יוסף אוסר לחלוטין שביתה כזו, ותולה זאת באיסור ביטול תורה ובפיקוח נפש רוחני. הרב חיים דוד הלוי מנגד מזכיר, כי החובה ללמד מוטלת על ההורים והמורים הם שלוחיהם. לפיכך אם השליח סבור שהתנאים אותם מספק המשלח אינם סבירים הוא יכול לשבות והחובה חוזרת למגרשם של ההורים.


אולם, בניגוד להתייחסות הרחבה לשני מגזרים אלו, ההתייחסות בספרות הפוסקים לשביתות כלכליות רחבות, כמו שביתות במפעלים או בספקי שירות גדולים כמו הנמלים, היא מועטה ביותר. לדברי הרב זולדן, שביתות כאלו מעלות שאלות מוסריות כבדות משקל, כמו היחס בין הזכות של העובד לשבות מול המעביד לבין הנזק אותו גורמים השובתים לקבוצות רחבות שאין להן קשר לסכסוך. אחד הפתרונות אותו מציין הרב זולדן הוא פנייה אל 'אדם חשוב', אשר יבחן האם דרישות העובדים אכן לגיטימיות ויקבע האם הם רשאים לשבות. "מחלק מהפוסקים נראה שאדם חשוב צריך להיות תלמיד חכם, אולם כזה שמכיר את המציאות הנידונה. הבעיה שבימינו קשה למצוא אנשים שכאלו, ולכן נראה שבמידה רבה זהו תפקידו של בית הדין לעבודה, כפי שראינו רק בשבוע שעבר בפתיחת שנת הלימודים".



בונוס שלילי בבנקים



בעוד יוזמות החקיקה בנושא הגבלת שכר הבכירים נמצאות בהקפאה, בהמתנה לשובה של הכנסת מפגרת הקיץ והחגים, מפרסם בנק הפועלים את תכנית התגמול לבכיריו. התכנית, אשר מעמידה בפני הבכירים גזר ומקל, מנסה לתת מענה לכמה מהבעיות אותן יצרו שיטות התגמול הישנות, ואשר עוררו ביקורת ציבורית נוקבת. מדובר בניסיון להסדיר את נושא המענקים (בונוסים) המוענקים לבכירים מדי שנה, ואשר השיטות השונות לקביעתם עוררו ביקורת קשה בשנים האחרונות. בין השאר מנסה התכנית החדשה לקבוע קשר הגיוני בין הישגי הבנק לגובה המענק, ליצור קשר ארוך טווח בין ההישגים למענקים, בניגוד לקשר החד שנתי שהיה מקובל עד כה, ולקזז מהחישוב סיכונים בלתי סבירים שמטרתם לנפח רווחים באופן מלאכותי אך השפעתם על יציבות הבנק עלולה להיות הרת אסון.


אולם מעבר לפתרונות הנקודתיים הספציפיים לבעיות שהזכרנו, בין השאר על ידי יצירת מנגנון משיכה הדרגתי למענקים, קביעת שיטה מוגדרת לחישוב הרווח שהחל ממנו יוענק המענק והגדרה מסודרת של חישוב הסיכונים, ייחודה של התוכנית החדשה הוא דווקא בצד המקל. על פי התכנית החדשה, ישלמו הבכירים קנס, מענק שלילי, במקרה שבו לא יעמוד הבנק ביעדי הרווח שהוגדרו לו. לצורך קביעת תשלום המענקים נקבע פרמטר שנקרא 'מחיר ההון'. מדובר ביעד רווח תיאורטי, הנקבע כאחוז מתוך הונו העצמי של הבנק. היעד לשנת 2010 נקבע על 8 אחוז, לשנת 2011 על 8.75 אחוז ובהמשך יקבע היעד על ידי הדירקטוריון תוך התייעצות עם חברה חיצונית. במידה שהרווחים של הבנק יהיו חצי אחוז מעל למחיר ההון יקבלו הבכירים מענקים, ובמקרה שבו הרווח יהיה חצי אחוז מתחת למחיר ההון יאלצו הבכירים לשלם את הקנס. אם מישהו מכם כבר הוציא את הממחטה מכיסו, על מנת למחות דמעה על מר גורלם של הבכירים שיאלצו לשלם קנסות, נרגיע אותו ונבקש להשיב את הממחטה למקומה. המענק החיובי במקרה של עמידה ביעדים יהיה גבוה יותר מהמענק השלילי במקרה של אי עמידה ביעד. למרות זאת, התכנית החדשה, המצטרפת לתכנית דומה של בנק לאומי, מסמלת אולי עידן חדש ומעניין של קשר בין ביצועים לתגמולים.



ירוק חולה / פרשנות - ורד יצחקי


כמצופה, המשק האמריקני מתחיל להצביע על סימנים של האטה בקצב הצמיחה הכלכלית ובפעילות העסקית. היחלשות הדולר אל מול המטבעות המובילים בעולם צפויה לתמוך בהיחלשותו גם אל מול השקל במסחר המקומי לעבר אזור רמת 3.58 שקלים לדולר.


הנתונים הכלכליים המפורסמים בארה"ב מצביעים על חולשה בכלכלה, כאשר הפדרל ריזרב ממשיך להפעיל גורמים שונים על מנת לתמוך ביצירת ביקושים בידי הצרכנים. בסוף השבוע ציין הנגיד האמריקני בן ברננקי, כי הבנק המרכזי נחוש לתמוך בכלכלה וכי יופעלו כל האמצעים האפשריים על מנת לתמוך בכלכלה המקומית.


בשבוע שעבר החל הבנק המרכזי במימוש התוכנית לרכישת אגרות החוב מתוך ניסיון לעודד את הצרכנים לנצל את רמת הריבית הנמוכה של הדולר לצורכי השקעה. החולשה בשוק העבודה, כמו גם שיעורי צמיחה נמוכים, צפויים לגרום לפדרל ריזרב לדבוק במדיניות מוניטרית מרחיבה ולהותיר את הריבית הדולרית בקרבת רמת האפס למשך תקופה ארוכה.


החששות בשווקים גורמים למשקיעים להתבצר דווקא באגרות חוב ממשלתיות בתשואות נמוכות היסטורית.

כיום נסחר היורו סביב רמת 1.2835 דולר ליורו, כאשר המשך פרסום נתונים חלשים מהמשק האמריקני עשויים לתמוך בהתחזקות מחודשת של היורו לעבר רמת 1.33-1.35 ויותר.


בשוק המקומי, לנתוני האינפלציה בתקופה הקרובה צפויה השפעה על החלטות בנק ישראל באשר לשינוי הריבית השקלית. לאור ההאטה בפעילות הכלכלית בעולם, גם בשוק המקומי צפויה האטה מסוימת ברמת הביקושים המקומית, דבר אשר ימתן את הלחצים האינפלציוניים המוגברים וכן גם את הציפיות האינפלציוניות בשוק ההון. מנגד, המשך העליות בשוק הנדל"ן עשויות לתמוך בהעלאות ריבית מדודות מצד נגיד בנק ישראל כאשר קצב העלאות הריבית יקבע בהתאם לסביבת האינפלציה במשק הישראלי, המשבר הכלכלי בעולם, התבססות הצמיחה במשק המקומי והגלובלי ושער החליפין דולר/שקל. התחזקות השקל עשויה בטווח הקצר–בינוני להגיע לעבר רמת 3.65-3.58 שקל לדולר.


הכותבת היא מנכ"לית פריקו מנג'מנט