גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

בין אתונה לוושינגטון - תכל'ס

מי שקרא בתחילת השבוע את העיתונות הכלכלית, המודפסת והמקוונת, לא ידע אם לצחוק או לבכות.
16/09/10, 13:32
שלמה פיוטרקובסקי

מי שקרא בתחילת השבוע את העיתונות הכלכלית, המודפסת והמקוונת, לא ידע אם לצחוק או לבכות. מצד אחד ראש ממשלת יוון, אשר מכריז כי השלב הקשה של המשבר במדינתו חלף; ומנגד נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אשר פנה לאזרחי ארצו וציין כי היציאה מהמשבר הכלכלי הינה "איטית עד כאב".

בניסיון לגבש מצב רוח החלטי יותר פנינו לפרופ' עליזה ברזיס מאוניברסיטת בר אילן, אשר ציינה כי בשני המקרים לא מדובר בהפתעה. "כל מי שיודע איך דברים מתנהלים ומבין קצת בכלכלה, הבין כבר בתחילת המשבר היווני כי בעייתה של יוון איננה חמורה כל כך. הבעיה הגדולה עם המשבר היווני היתה פחות יוון עצמה ויותר תחושת הקטסטרופה שיצר המשבר בכל אירופה ואשר היוותה כשלעצמה סיכון ליציבות הכלכלה האירופית. מנגד, גם הקשיים אליהם נקלעה ארצות הברית בתהליך היציאה מהמשבר היו צפויים, עקב המדיניות השגויה אותה הפעיל ממשל אובמה ולפניו ממשל בוש, בניסיון להתמודד עם המשבר. הכמויות האדירות של הכספים שהוזרמו לשוק, בין אם על ידי הממשל באופן פיסקאלי ובין עם על ידי הבנק המרכזי באמצעות צעדים מוניטאריים, לא הועילו לשוק, ובמידה רבה רק החריפו את המשבר".


ברזיס מציינת כי חלק ניכר מהבעיות מהן סובלת המדיניות האמריקנית נובעות ממחלוקות בין אנשי צוותו של אובמה, אשר נוקטים בשיטות שונות ובכך יוצרים כאוס כלכלי. "מצד אחד מנסה אובמה לנקוט מדיניות דמוקרטית מסורתית של התערבות בשווקים והזרמת כספים, ומנגד חלק מצוותו נוקט במדיניות ליברלית קיצונית של דה-רגולציה והפחתה משמעותית של מעורבות הממשל במתרחש בשווקים".


בכל הנוגע למצבה של ישראל רואה ברזיס תמונה אופטימית, אשר מעליה קשורות כמה עננות המעיבות על השמחה ואינן מאפשרות לה להיות שלמה. "הבשורה הטובה היא שמצבו הנוכחי של המשק איתן. זאת במידה רבה תודות לצעדים שנקט נתניהו בתקופתו כשר אוצר, אז הקטין במידה ניכרת ביותר את חלקה של הממשלה בעוגה הלאומית, ותודות לשרי האוצר ולממשלות שבאו אחריו, אשר שמרו במידה רבה על ההישג הזה. הבעיות העלולות להפריע לצמיחה בישראל מתחלקות לבעיות כלכליות ובעיות מדיניות-בטחוניות. במישור המדיני המשך בידודה של ישראל בעולם עלול לגרום גם לבידוד כלכלי, אשר יקשה מאוד על הכלכלה הישראלית. גם עימות עם איראן על רקע גרעיני עלול לפגוע קשות בישראל. במישור הכלכלי הסיכון העיקרי נובע מהאיטיות בחדירה הישראלית לשוקי המזרח, אשר הופכים בהדרגה למרכז הכובד של הפעילות הכלכלית העולמית, ואשר אינם מקבלים משקל מספיק ביצוא הישראלי".



הפנסיה בעלייה

"אל תשליכנו לעת זקנה" היא אחת הבקשות הנוגעות ביותר ללב כל אחד ואחד, אותן אנו מבקשים יום יום בעת אמירת הסליחות. התקווה והתפילה לא להזדקק לחסדי בשר ודם, גם לעת זקנה, משותפת לכולנו. אולם הדרך להגיע לכך כלל איננה קלה. צעד קטן נוסף אשר יסייע לרבים להגיע לזקנתם באופן מכובד נעשה ערב ראש השנה, עם גיבוש טיוטת ההסכם להגדלת שיעורי פנסיית החובה בישראל, כך שאלו יגיעו בשנת היעד, 2014, להפרשה כוללת של 17.5 אחוזים מהשכר מדי חודש. ההסכם הקודם, אשר עיגן לראשונה מאז קום המדינה מוסד של 'פנסיית חובה', דיבר בשלב המקסימלי על הפרשה של 15 אחוזים, אשר מורכבים מ-5 אחוזים הפרשת עובד לתגמולים, 5 אחוזים הפרשת מעביד לתגמולים ו-5 אחוזים הפרשת מעביד על חשבון פיצויי פיטורין, אותם לא רשאי המעביד למשוך בחזרה גם במקרה בו העובד התפטר. על פי ההסכם החדש, יוגדלו שיעורים אלו כך שבשנת 2014 יעמדו הפרשות העובד המינימליות על חמישה אחוזים וחצי לתגמולים והפרשות המעביד על 6 אחוזים לתגמולים ו-6 אחוזים לפיצויים.


ניר וילף, יועץ פנסיוני עצמאי, מסביר כי ההסכם החדש משפר באופן משמעותי את מצבם של העובדים החלשים יותר, שהפנסיה אליה יוכלו להגיע בעת פרישה עשויה להשתפר באופן משמעותי. "הבשורה העיקרית היתה בשנת 2008. אז עוגנה לראשונה בישראל זכותו של כל עובד ליהנות מהסדר פנסיוני אשר יעניק לו קצבה, גם אם צנועה, לעת פרישה. עם זאת, אין ספק שההסכם החדש מטיב את מצבם של העובדים הללו במידה ניכרת, וזאת גם באמצעות העלאת מרכיב התגמולים וגם באמצעות העלאת מרכיב הפיצויים". וילף מציין כי ההסכם החדש אף מיטיב במידה מסוימת את מצבם של מקבלי פנסיית החובה על פני מקבלי הפנסיה הסטנדרטית שהיתה נהוגה במגזר הפרטי. לדבריו, קביעת 6 אחוזים מתוך 12 האחוזים שמפריש המעביד כתגמולים, מגדילה את השלמת הפיצויים לה יהיה זכאי עובד במקרה של פיטורין או פרישה מזכה.


וילף מוסיף כי במסגרת ההסכם החדש חודדו גם כמה מהנחיותיו של ההסכם הישן, כך שלא יאפשרו פרשנויות שאינן מתיישבות עם כוונת החותמים על ההסכם. בין השאר הובהר כי גם מי שמקבל קצבת זקנה או כל קצבה אחרת מהמוסד לביטוח לאומי זכאי להפרשה להסדר פנסיוני. הנחייה נוספת שחודדה היא הגדרתו של ההסדר הקבוע בהסכם כמינימום מחייב, אשר גם מי שזכאי להסדר טוב ממנו לאחר "תקופת הכשרה" ארוכה יותר, יהיה זכאי להסדר המינימלי הקבוע בהסכם מיד בתום שישה חודשי עבודה.





תשובה כלכלית / כרמי אור


בימים אלה של התעוררות לדרך ה', של חיפוש אחר התשובה (תרתי משמע), ישנן זוויות נוספות הראויות לעיון. לדוגמה, אנחנו אומרים בברכת המזון "ונא אל תצריכנו... לידי הלוואתם". אבל מי בדק איזו הלוואה מותר על פי ההלכה לקחת ומאיפה?

רס"ג בספרו 'אמונות ודעות' מתאר ארבעה גדרי תשובה: "העזיבה, והחרטה, ובקשת הסליחה, וההחלטה שלא יחזור" (מאמר חמישי, פרק ה'). אפשר ליישם אותם גם במישור הכלכלי:


עזיבת החטא: הפסיקו לשלם בתשלומים. אם אין כסף לא קונים! קונים רק מה שצריכים ולא מה שרוצים.

אחרי שהגדרתם צרכים אישיים מספרו אותם לפי סדר עדיפות משפחתי, בהסכמת כולם, על פי סולם מוגדר - הוצאה קיומית / הכרחית / רצויה.


חרטה על המעשה: עירכו שיחה משפחתית והסבירו כי נדרש לשנות אורחות חיים ולברר באמת את ההבדל בין 'רוצה' ל'חייב'. היו אמיתיים וכנים לגבי טעויות העבר והצורך בשינוי.


בקשת הסליחה (וידוי): הכינו מאזן על סמך ההוצאות וההכנסות שלכם בשלושת החודשים האחרונים. רק על סמך מלוא הנתונים תוכלו למצוא את נקודות התורפה ואת הסעיפים בהם תוכלו להתייעל.


התחייבות לעתיד: קבלו החלטה אמיצה שלא תחזרו על טעויות העבר. הכינו תקציב משפחתי על סמך ההכנסות שלכם אל מול הצרכים האמיתיים של משק הבית ועקבו בכל רגע נתון על ביצועו כמתוכנן. בצעו כל רכישה, קטנה כגדולה, על סמך מידע מלא בנחיצותה ובאפשרויות הרכישה הכדאיות ביותר בהתאמה לצורך.

נצלו את אווירת ההתחדשות בכדי לברר לעצמכם את סט הערכים וסדרי העדיפויות המשפחתיים שלכם ולבצע אותם.

..................
הכותבת היא יועצת לכלכלת המשפחה, מנהלת 'אוצר בכרם'