גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

סליחה שהצלחנו - בגליון השבוע

בנותי הגדולות חזרו מאמירת הסליחות הראשונה לשנה זו כשהן די מאוכזבות...
16/09/10, 13:32
אמציה האיתן

אדון הסליחות – אלדד בעל הנס

בנותי הגדולות חזרו מאמירת הסליחות הראשונה לשנה זו כשהן די מאוכזבות. "איזה מין תפילה זו? בלי שירים, והכל כל כך מהר, ולא מבינים את המילים, ועוד ועוד". התשובה שלי היתה פשוטה בתכלית – לכו לסליחות של הספרדים. לא מעט מידידי שנולדו, מה לעשות, למשפחות אשכנזיות, מעדיפים לחלוק את אווירת הסליחות עם בני עדות המזרח. השירים, המילים הידידותיות למשתמש והאווירה החמה, משפיעים עליהם הרבה יותר מהקרירות הנודפת מפיוטי הסליחות עליהם גדלנו. אינני פוסל, ח"ו, את אמירת הסליחות במנהגי בית אבא, ואת הגדולים שכתבו את הנוסח, וודאי לא את אלה שמצליחים להתפלל מכל הלב ולהתחבר אל הסליחות בלב נרגש. אבל אני יכול להבין את אלה שמחליטים לעשות הסבה זמנית לתקופת הסליחות למניין הספרדי הסמוך.

פיוטי הסליחות כבר הפכו לקלאסיקה גם אצל מי שלא מכניס קטניות לפיו בימי הפסח. מי לא מכיר את 'א-ל נורא עלילה' או 'אדון הסליחות' עם הפזמון האלמותי "חה אטאנו לאהאפניך, ראאאחאאם עלאינו" (סליחה על הכיתוב המשובש, פשוט אין אפשרות להדפיס את התווים ולכן כתבתי את ההברות והמנגינה). ניתן למצוא לא מעט ביצועים מוסיקליים ליצירות אלה (כמו הדיסק הנהדר של דוד מזרחי, ורבים אחרים), אבל תרשו לי להתייחס הפעם לאלבום חדש ומאוד מיוחד. השם של הפייטן המבצע הוא כבר תופעה ייחודית – אלדד בעל הנס. המקצוע הקבוע שלו גם הוא לא ממש סטנדרטי – רועה צאן (כן, שמעתי על אודי דוידי וגם הוא מקורי), ודווקא השם של הדיסק 'אדון הסליחות' ואפילו צורתו החיצונית – די סטנדרטיים. מה שחשוב באמת זו השירה והנגינה, וכאן אלדד השקיע את כל מרצו ויכולותיו, ומתברר שאכן יש לו הרבה מזה ומזה. הסאונד הכללי של האלבום נשמע נהדר, ויכולתי להאזין לו פעמים רבות מההתחלה ועד הסוף מבלי לפגום בהנאה המוסיקלית. העיבודים של אלדד ושל שמואל אהרון מאוד קצביים, עשירים בכלי הנגינה השונים ואף קורצים למגוון רחב של סגנונות. רוק'נרול וראפ לא ממש תמצאו פה, אבל השילוב בין הסגנון הירושלמי לבין האווירה היוונית או המצרית יוצר מרקם מאוד מיוחד ומרתק. אלדד נשמע הרבה יותר בשל, מאשר גילו הצעיר המשתקף בתמונה, והוא שולט היטב בטווחים נרחבים של המנעד הקולי. המקהלה גם היא מסייעת לאווירה הכללית, אבל נדמה לי שהשם שהוא החליט לקרוא לה – 'פרחי ישראל' - כבר נתפס ע"י מישהו אחר (דיסק שנסקר כאן במדור לפני חודשים מספר). חבל שהחליטו לחסוך דווקא בניירת הנלווית לדיסק, וכך לא יכולתי לקרוא את מילות השירים, וגם לא ללמוד עליהם קצת, בהזדמנות רב-עדתית זו.

לא הייתי לוקח את הדיסק לבית הכנסת, מכיוון שקצת מוזר לשמוע את הפיוט של תפילת נעילה, בקצב מדליק, המזכיר במשהו את שרית חדד. אבל בשביל להיזכר בכיף, ולהיכנס לאווירת הימים האלה בשמחה, 'אדון הסליחות' עושה את העבודה בצורה מקצועית ומאוד מוצלחת.

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל!