בשבע 411: לא מחכים לאחרי החגים

ביום ראשון ח"י בתשרי יש לפתוח בתנופת בנייה - עם ברכתו של נתניהו או בלעדיה. אם ימשיך להפר את הבטחותיו, יש להדק את הלחץ הפוליטי עד כדי איום בהפלת ממשלתו

עמנואל שילה , ט"ו בתשרי תשע"א

התצפיתנים האמריקנים, אלה שתרים בשבע מצלמות אחר כל חדרון שנבנה ביהודה ושומרון, בוודאי נחרדו לאחרונה להיווכח כי ביישובים לא המתינו לתוצאות המשא ומתן בין נתניהו לאבו-מאזן על הארכת ההקפאה, והחלו לקבוע עובדות בשטח. במבט מהלוויין זה מן הסתם נראה כמו התרוצצות נמרצת של נמלים עמלניות שהזרימו חומרי בנייה והשלימו את המלאכה תוך שעות, או לכל היותר תוך ימים ספורים. כמעט על כל מגרש, סמוך לכל בית בהתיישבות, נבנו בימים האחרונים יחידות דיור נוספות - חלקן זעירות וחלקן מגיעות עד לגודל של שניים-שלושה חדרים. עשרות הפקחים של אהוד ברק נותרו חסרי אונים. קצב הבנייה הפתאומי והמואץ, כמו על פי פקודה מגבוה, מנע מהם כל אפשרות לחלק צווי הריסה לרבבות הסוכות שהקימו המתנחלים.

 


נתניהו מקדם אותנו אל תהליך שבסופו גירוש כמאה אלף יהודים. גם אם כוונתו רק להפגין גמישות ולהוביל את השיחות לכישלון תוך הטלת האחריות על הצד השני, ראש הממשלה יוצר בהתבטאויותיו ובהצעותיו נזק מדיני ארוך טווח שקשה מאוד יהיה לתקנו
ועכשיו קצת יותר ברצינות. הקפאת הבנייה היא לא הדבר החמור ביותר שעשתה ממשלת נתניהו בימים אלו. מזיקות הרבה יותר הן העמדות המדיניות שאימצו נתניהו וחלק משריו, והטרמינולוגיה השמאלנית שבה משתמש ראש הממשלה. כשראש ממשלת ישראל מדבר באזני העולם על יהודה ושומרון כעל 'הגדה המערבית', כשהוא מדבר רק על סידורי ביטחון ולא על זכותנו על ארץ אבותינו, הוא מכשיר את הקרקע לחורבן עשרות יישובים. כשהוא בא בטענות אל הפלשתינים על כי טרם אימצו את נוסחת 'שתי מדינות לשני עמים' - נתניהו מקדם אותנו אל תהליך שבסופו גירוש כמאה אלף יהודים. גם אם כוונתו רק להפגין גמישות ולהוביל את השיחות לכישלון תוך הטלת האחריות על הצד השני, ראש הממשלה יוצר בהתבטאויותיו ובהצעותיו נזק מדיני ארוך טווח שקשה מאוד יהיה לתקנו.

לנוכח כל אלה הפשרת הבנייה אינה העיקר, אבל היא עשויה להיות קרש ההצלה עבור נתניהו - בהנחה שהוא באמת מחפש אחד כזה. המחויבות הציבורית שלו לסיום ההקפאה היא חד-משמעית ובלתי ניתנת להכחשה. הטלטלה הפוליטית הצפויה במפלגתו ובקואליציה שלו במקרה שיפר את התחייבותו עלולה לבשר את קץ ממשלתו, ולכן גם מהווה צידוק שניתן להעמיד מול הסחטנות הפלשתינית והתובענות האמריקנית. אין סיבה להתאמץ ולמצוא נוסחת קסם שתאפשר להמשיך את ההקפאה ובו-זמנית גם לחדש את הבנייה (בניית דיור לצעירי ההתנחלויות מבלוקים של קרח?). אדרבה, שאבו-מאזן יפוצץ את השיחות משום שישראל מאמינה שליהודי מותר לבנות לעצמו בית בארץ ישראל.

אם ימשיך נתניהו להסס ולהתחמק, על המתיישבים עצמם לעזור לו לעלות על הדרך הנכונה. ביום ראשון ח"י בתשרי בו יפקע צו ההקפאה יש לפתוח בתנופת בנייה - עם ברכתו של נתניהו או בלעדיה. במקביל, יש להדק את הלחץ הפוליטי על נתניהו עד כדי איום בהפלת ממשלתו אם ימשיך להפר את הבטחותיו.

חג הסוכות מתאים במיוחד גם לקיום מצוות יישוב ארץ ישראל. הגאון מוילנה כבר הצביע על הקשר בין שתי המצוות החשובות הללו, הרמוז בפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון". את מצוות הסוכה אדם מקיים בכך שהוא נכנס לדור בתוכה ראשו ורובו, וכך גם את מצוות הישיבה בארץ ישראל. בנייה מהירה ואינטנסיבית בכל מקום אפשרי תוך התגייסות ציבורית המונית תהיה בלתי ניתנת לעצירה, ממש כשם שלא ניתן היה לעצור את הקמת הסוכות. כמובן שלגבי שאלת הבנייה בחול המועד עצמו יש להיוועץ בפוסקי הלכה (וראו דברי הרב דב ליאור במודעה בגיליון זה).

שנזכה לקיים מצוות סוכה, מצוות יישוב הארץ ומצוות "ושמחת בחגך".



איבדנו את הצפון


אחת התעלומות שליוו את התנהלותו של אריאל שרון במסגרת 'תכנית ההתנתקות' נגעה לגורלם של יישובי צפון חבל עזה - ניסנית, דוגית ואלי-סיני. כל הצידוקים הביטחוניים והדמוגרפיים שנאמרו לגבי הצורך בעקירת גוש קטיף נראו כלא רלוונטיים לגבי שלושת היישובים הללו. הם שכנו צמודים ברצף קרקעי אל גבולה הדרומי של ישראל הקטנה, ובינם לבין עזה כבר חצצה גדר הפרדה. נשמעה גם טענה כי המרחב שעליו ישבו שימש כשטח הפקר בין ישראל למצרים לפני מלחמת ששת הימים, ולכן אינו חלק מרצועת עזה. לא רק השיקול הציוני וההומניטארי, גם ההיגיון המדיני חייב את השארתם - אפילו לשיטתו של שרון. הרי היה ברור שביהודה ושומרון אין אפשרות ואין כוונה לעקור את כל היישובים. אז למה להגדיל את התיאבון של הצד השני ולחזק את התקדים, שנקבע לראשונה בסיני, לפיו הערבים מקבלים הכול עד למטר האחרון?טיעונים אלו ואחרים לטובת השארתם של שלושת היישובים הושמעו בשיח הציבורי ערב הגירוש ואף הועלו בעתירה לבג"ץ, אך לשווא. התושבים היו כמו אבק אדם, איש לא ספר אותם ולא התאמץ למענם.

אחד ההסברים המצמררים שהסתובבו אז לעקירה חסרת הפשר, גרס ששרון מבקש להעניק לפלשתינים את שטח היישובים הסמוך לישראל הקטנה, כדי לאפשר הגעה נוחה ובטוחה לישראלים שיגיעו להמר בקזינו שיוקם שם מאוחר יותר.

לאחרונה פורסם ב'הארץ' תחקיר גדול של העיתונאי גידי וייץ אודות קשריו של איל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף במערכות השלטון בישראל. לפי התחקיר, שלאף העניק לשרון ולבניו מיליוני דולרים. עוד נאמר שם כי שלאף, מבעלי הקזינו ביריחו שגרף רווחי עתק ממהמרים ישראלים עד לסגירתו בימי האינתיפאדה השנייה, החזיק בזיכיון בלעדי לפתיחת בתי קזינו נוספים ברשות הפלשתינית. עוד פורסם בתחקיר כי עו"ד דב וייסגלס, מי שהיה איש סודו וראש לשכתו של שרון, קיבל קודם לכן מאות אלפי דולרים בתמורה לייעוץ משפטי שהעניק לחברה בבעלות שלאף שהפעילה את הקזינו ביריחו.

בשנים האחרונות מרטין שלאף מבוקש לחקירה בידי ממשלת ישראל בחשד למתן שוחד, ולכן נמנע מלבקר בארצנו שאותה הרבה לפקוד בעבר. זה לא מפריע לרשימה ארוכה של פוליטיקאים בכירים ונכבדים לטוס אליו לחו"ל, להשתתף בשמחותיו וליהנות מהאירוח הנדיב שלו.

לא אוכל לערוב לאמיתות כל מה שפירסם גידי וייץ, אבל עד כה לא נודע על תביעת דיבה או דרישה להתנצלות. באורח פלא לא היו הדים רבים לתחקיר הגדול הזה, שיצא במוסף מיוחד. מכל מקום, המחשבה שמאות משפחות איבדו את ביתן ללא כל צורך, רק מתוך שיקולי שוחד ושחיתות, פשוט מעוררת חלחלה.



מוסר לחימה יהודי


לא קראתי את הספר 'תורת המלך' ולא אני אקבע אם הלכות המלחמה שנוסחו ע"י מחבריו ראויות לאימוץ או לדחייה. אבל מה שבוודאי כדאי לעשות, בפרט בעקבות הפולמוס הסוער שעורר הספר, זה לדון בנושא לגופו של עניין ולנסח אמירה הלכתית מפורטת בנושא מוסר הלחימה של צבא יהודי בימינו. אדרבה, יבואו בעלי תריסין ויציבו את האלטרנטיבה שלהם לספר השנוי במחלוקת, איש איש על פי הבנתו והכרתו. רק שלא יימשך המצב האבסורדי הנוכחי שבו לבית המדרש אין שום אמירה ציבורית פומבית בנושא מוסר הלחימה.

תלמידי ישיבות ובוגרי מכינות מתמודדים יום יום ומשלמים מחיר על הוראות מוסר הלחימה המחמירות שצה"ל מקבל על עצמו. אין סיבה שרבותיהם לא ישמיעו קול בדיון הציבורי, וישאירו את המונופול על הנושא בידיהם של יושבי מגדל השן דוגמת אסא כשר ושופטי בג"ץ.

האם יש צידוק הלכתי להוראת בג"ץ לבטל את 'נוהל שכן' תוך סיכון ברור של חיי חיילינו? האם מבחינה הלכתית צודק הפרקליט הצבאי הראשי (חובש הכיפה) כאשר הוא מעמיד לדין את חיילי צה"ל על פגיעה באזרחים במבצע 'עופרת יצוקה'? איך צריך להתייחס לפסיקת בג"ץ שמנעה הריסת בתי פלשתינים ששימשו מחסה למחבלים, ואפשרה את רצח טלי חתואל הי"ד וארבע בנותיה? האם מעשיה של החיילת עדן אברג'יל באמת כה חמורים כפי שמנסים לשכנע אותנו, או שמדובר לכל היותר בטעם רע? האם צדק בג"ץ כאשר אסר על טלטולים בעת חקירת מחבלים?

כאמור, לא מדובר בעניין תיאורטי, אלא בפקודות מבצעיות פרטניות שתלמידינו, חברינו ובנינו מסכנים את חייהם בגללן. רבני הציונות הדתית, שתלמידיהם משרתים בצה"ל, ראויים ואף מחויבים להשמיע את קול התורה בסוגיה חשובה זו.