בשבע 411: המשפיע

מי שהיה אדמו"ר צעיר ונרדף במזרח אירופה, הפך שנים לאחר מותו לאחד מגדולי המשפיעים הרוחניים על ההוויה היהודית והישראלית בדור האחרון

יואל יעקובי , ט"ו בתשרי תשע"א

י"ח בתשרי תשע"א הוא תאריך שאליו נשואות עיני העולם מזה קרוב לשנה, כשהכל סובב סביב השאלה האם ההקפאה תופשר או לא. אבל אותו תאריך עצמו קשור גם להפשרת הקפאה מסוג אחר לגמרי. ביום זה, לפני 200 שנה, נפטר ר' נחמן מברסלב, מי שתורתו מפשירה עד היום לבבות רבים ומקרבת אותם לאביהם שבשמים.

היום דבריו של ר' נחמן 'האש שלי תוקד עד ביאת המשיח' נראים טבעיים והגיוניים, כשחסידות ברסלב הרשמית על פלגיה השונים מונה רבבות אנשים. גם מעבר למעגל הזה, לא כל כך פשוט למצוא מי שלא הושפע ברמה זו או אחרת מתורתו של ר' נחמן. אולם במשך שנים רבות מצבם של ההולכים בדרכו פורצת הדרך של ר' נחמן היה רחוק מאוד ממצבם הנוכחי.

צדיק לדורות

"ר' נחמן נולד לתוך העולם החסידי", אומר ד"ר צבי מרק, חוקר חסידות ברסלב ומחבר הספר 'מגילת סתרים – חזונו המשיחי של ר' נחמן מברסלב'. מצד אימו הוא היה נינו של הבעל שם טוב ומצד אביו נכדו של ר' נחמן מהורודנקא, שהיה תלמיד חבר לבעל שם טוב, ושעל שמו נקרא. הוא נולד במז'יבוז', בעיר בה פעל ונקבר הבעש"ט, כשבהמשך פעל בה גם נכדו של הבעש"ט ודודו של ר' נחמן, ר' ברוך ממזיבוז', ומגיל צעיר ראה את עצמו מיועד לאדמו"רות. בצעירותו הוא התגלה כאשר שתה מעט בסעודת מצווה והחל לדבר בדברי תורה ודבריו עוררו יהודים לרצות להתקרב אליו.

מרק אומר כי בחייו של ר' נחמן לא היו לו הרבה חסידים. "אפשר לומר שחסידות ברסלב באותה תקופה לא נחשבה כ'חסידות חשובה'. לא יצאו ממנה שושלות אדמו"רים, וגם חלקו הראשון של ספר היסוד של ברסלב, 'ליקוטי מוהר"ן', שיצא עוד בחייו של ר' נחמן, לא הפך בזמנו להיות ספר יסוד בחסידות".

לא רק שתורתו לא תפסה לבבות רבים בימיו, אלא שכבר מרגע שהחל לכהן כאדמו"ר החלה נגדו מחלוקת חריפה, שבגללה גם נאלץ פעמיים לעזוב את מקום מושבו. מרק אומר כי הרדיפות הפכו להיות מרכיב חשוב בחייו ובכתיבתו. "הוא תיאר אלו דברים טובים ניתן לקבל מכך שיש נגדו מחלוקת ואיך אפשר להשתמש בה ככלי לעבודת ה'".

ד"ר מרק משער כי הרדיפות נבעו מתפישתו העצמית של ר' נחמן, שראה עצמו כצדיק הדור וכצדיק לדורות, ולא רק לאלו שראו עצמם כחסידיו. "לאנשים היה קשה לקבל את טענתו של ר' נחמן. ייתכן שאם הוא היה נשאר רק 'בגזרה' שלו לא היו מתנהלות נגדו רדיפות".

המחלוקת רדפה את ר' נחמן עד פטירתו בשנתו השלושים ותשע. לאחר שנפטר המחלוקת שככה לתקופת מה, אולם בעקבות החייאת החסידות על ידי תלמידו הגדול ר' נתן שטרנהרץ, היא פרצה שוב. "ר' נתן הבין מר' נחמן שהוא אינו רוצה שיהיה מישהו אחר שיכהן באדמו"רות אחרי פטירתו. עוד בחייו הוא תיקן את העלייה לקברו ואמר שמי שיעלה לקברו, ייתן פרוטה לצדקה, יאמר את עשרת פרקי התהילים של התיקון הכללי שתיקן, וישוב בתשובה שלמה הוא מתחייב שיאחז אותו בפאות ראשו וימשוך אותו מהגיהנום".

מרק מדגיש כי ר' נחמן לא קבע שהעלייה הזו צריכה להיות דווקא בראש השנה, וגם חסידי ברסלב אינם טוענים זאת. העלייה בראש השנה נובעת מרצונו של ר' נחמן שבחייו יגיעו אליו תלמידיו בזמן זה. ר' נתן הוא שעשה את החיבור בין אמירתו לגבי ראש השנה בחייו לאמירתו הנוגעת לעלייה לקברו ותיקן את העלייה לקבר באומן בראש השנה.

מרק מסביר כי הקשר לר' נחמן נובע לא רק מהעובדה הטכנית שאין 'רבי' אחר, אלא גם מהצורה המיוחדת שבה כתב ר' נחמן את כתביו, "הוא מספר לא רק על הרגעים הגדולים אלא גם על הנפילות, על חלישות הדעת, על רגעים בהם לא ידע להתפלל, והיה מוכן להישבע שבאותו רגע הוא לא יודע כלום. זה נותן לאדם תחושה כאילו שהוא נפגש עם ר' נחמן האדם ולא רק ר' נחמן הצדיק".

כשהחיה ר' נתן את החסידות חזרו הרדיפות. ר' נתן אף הושלך לכלא לשלושים יום עקב הלשנה, וניצל בנס מגלות לסיביר. חסידי ברסלב מספרים כי היתה תקופה שבה רק חמישה אנשים היו מוכנים להודות שהם חסידי ברסלב ולתמוך בגלוי בר' נתן, למרות שהיו עוד חסידי ברסלב בסתר. בתקופת מאסרו, אגב, הוא גם הספיק לכתוב חלק מחיבורו החשוב 'ליקוטי הלכות' – רעיונות פנימיים על פי דרכו של ר' נחמן הטמונים בעומק ההלכות של השולחן ערוך. ר' נתן כתב גם ספרים מרכזיים נוספים, כמו 'ליקוטי תפילות'.

הרדיפות נמשכו עד ראשית המאה העשרים והתבטאו בכך שחסידים אחרים לא היו מוכנים להשתדך איתם, לתת להם עבודה כמלמדים ובעיקר בכך שחשו כלפיהם זלזול עמוק. המפנה המשמעותי החל בתחילת המאה העשרים, כאשר חסידים בפולין, המרוחקת ממרכזי חסידות ברסלב הוותיקים באוקראינה, החלו להפוך להיות חסידי ברסלב. מרק מספר כי מכיוון שהמצב המדיני לא אפשר להגיע לאומן בראש השנה, החליטו חסידי ברסלב בפולין לקיים את ה'קיבוץ' המסורתי בעיר לובלין, וזאת משתי סיבות. הראשונה היא הקהילה הברסלבית הגדולה שהתגוררה בעיר, והשניה היא העובדה שר' מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין, דמות ציבורית מובילה בפולין ומייסד הדף היומי, נתן לחסידי ברסלב את בית מדרשו ואף התפלל עימם, מה שנתן לגיטימציה רבה לחסידים.

ירושלים או מירון?

כאשר עלה הכורת הנאצי על יהדות פולין בא הקץ גם להתעוררות הברסלבית הזו. בין חסידי ברסלב ילידי פולין היה ר' לוי יצחק בנדר. הוא עבר מפולין לאוקראינה ונאלץ להשתקע שם ללא יכולת לחזור. באוקראינה נעשה תלמידו של ר' אברהם חזן (המכונה ר' אברהם בר' נחמן). ר' אברהם דחף את תלמידיו לעלות ארצה, וכשנטען על ידם: "'והלא יש שם אנשים טועים", הוא ענה: "הם לפחות טעו לארץ ישראל". הוא עצמו עלה לארץ, ואף התגרש לשם כך מאשתו שסירבה לעלות עימו, אך היה נוסע לאומן כל שנה, ואף נפטר ונקבר שם.

לאחר השואה (בה סבל דווקא מידם של הקומוניסטים, וניצל מגזר דין מוות) פעל ר' לוי יצחק בנדר במחנות העקורים, וטרח להתיר עגונות ולדאוג, יחד עם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, לשיקומם של פליטי שואה. בהמשך הוא עלה לארץ והפך למנהיג הזרם הירושלמי של חסידי ברסלב. עוד לפני השואה עלה לארץ ר' אברהם שטרנהרץ, נינו של ר' נתן. הוא היה המנהיג של הזרם המכונה 'ברסלב-מירון'. ההבדל העיקרי בין שני הזרמים הוא בשאלה היכן להתאסף בראש השנה כשאי אפשר להגיע לאומן. הזרם הירושלמי סבר שיש להיות קרוב ככל האפשר למקום המקדש, ולכן הם התאספו לפני תש"ח בעיר העתיקה, ובהמשך בעיר החדשה – בקטמון וב'שול' המפורסם במאה שערים. השהות בירושלים מאפשרת גם ללכת בערב ראש השנה לקברי צדיקים – קבר רחל וקבר שמעון הצדיק. ר' אברהם שטרנהרץ סבר שבגלל הקשר המיוחד בין ר' נחמן לר' שמעון בר יוחאי יש להתאסף דווקא במירון. קשר זה מעוגן בתפישה הברסלבית הרואה בר' נחמן חוליה בשלשלת רשב"י-האר"י-הבעש"ט-ר' נחמן. כיום הזרם 'ברסלב-מירון' הוא למעשה קהילת ברסלב הגדולה בצפת בהנהגת הרב אליעזר קניג. נפילת מסך הברזל ופתיחת האפשרות לנסוע לאומן ביטלו למעשה את סיבת המחלוקת העיקרית בין שני הזרמים. עד היום ישנם חסידי ברסלב שמתכנסים דווקא בירושלים או בקבר רשב"י בראש השנה.

שיקומה של חסידות ברסלב החל כאשר תלמידיו של ר' לוי יצחק בנדר החלו להפיץ את תורת ר' נחמן בעצמם. אחד החלוצים בתחום זה היה הרב אליעזר ברלנד, ראש ישיבת נחמת ציון ('שובו בנים'). בין תלמידיו של הרב ברלנד, שלמרות קשריו לזרם הירושלמי המרכזי עומד למעשה בראש זרם משל עצמו, ישנם כאלה שכבר הפכו להיות מנהיגים בזכות עצמם, כמו הרב שלום ארוש, ראש מוסדות 'חוט של חסד', הרב עופר ארז ורבים אחרים.

מרק אומר כי בשלושים השנים האחרונות חסידות ברסלב גדלה, כשמרכיב קטן מכך הוא גידול טבעי. "הרוב הם חוזרים בתשובה, וגם כאלו שלא היו חסידי ברסלב שמגיעים מהציבור הדתי לאומי, החרדי ואפילו מחסידויות אחרות. בכל שנה יש מניין גדול של חסידי סאטמר באומן בראש השנה. כיום ישנה תופעה מרתקת שבה אין צורך שאדם יאמר: 'אני ברסלב ולא משהו אחר', אדם יכול להישאר חסיד סאטמר, ואפילו להיות קשור למוסדות חסידות האם שלו אך להיות בעבודת ה' שלו חסיד ברסלב. זו תופעה שקיימת גם בציונות הדתית".

זרם נוסף בברסלב הוא של הרב אליעזר שלמה שיק, המוהרא"ש, שמרכזו ביבנאל ובניו יורק. "בעבר", אומר מרק "היתה התנגדות מצד הזרם המרכזי בירושלים כלפי מוהרא"ש, אולם מחלוקת זו שככה ברובה כיום, וכל אחד מפיץ בדרכו". מוהרא"ש, לדוגמא, מוכר בעיקר בזכות קונטרסיו העונים למצוקות רבות, החל מבעיות בשלום בית, ועד קונטרס שכותרתו: "למה תתאבד". כיום ידועים גם שיעוריו של הרב שלום ארוש המופצים באמצעות דיסקים, כמו גם ספרים שפרסם.

זרם מפורסם נוסף, שמתחלק לכמה תתי זרמים, הוא של אלו המכונים 'נ-נחים'. זרם זה כולל את תלמידיו של ר' ישראל דב אודסר, 'הסבא' (נפטר בגיל מאה וארבע לפני כחמש עשרה שנים). ה'סבא' היה בן למשפחת חסידי קרלין בטבריה. בשלב מסוים הוא החל להתקרב לחסידות ברסלב, וברוח אותם ימים גם נרדף בשל כך. באחד מימי תענית י"ז בתמוז הוא מצא פתק שנשלח אליו, כביכול, על ידי ר' נחמן בעצמו (שכבר היה באותה שעה בעולם האמת מזה כמאה שנים), המחזק אותו בדרכו, ובו מופיעה הסיסמא 'נ-נח-נחמ-נחמן מאומן'. מאורע זה אירע בצעירותו של ה'סבא' אולם הוא פרסם אותו רק בזקנותו. 'ועד חסידי ברסלב' יצא כנגד הפתק וטען שהוא זיוף שנעשה על ידי אנשים שרצו ללעוג לר' ישראל דב אודסר והפילו אותו בפח, ואף טענו שיש בהפצת הסיסמא הזו חילול השם.

בין תלמידי הסבא ישנם כאלו שסוברים שיש להעלות את עצמותיו של ר' נחמן ארצה (לסבא עצמו ישנן אמירות סותרות בעניין). ישנו תת זרם שטוען שכלל אין צורך להעלות את העצמות ארצה, כי ר' נחמן כבר קבור בארץ – בהר המנוחות בירושלים. הם סוברים כי ה'סבא' הוא בעצם גלגול של נשמת ר' נחמן והוא הרי קבור בירושלים. "זוהי תפישה חדשה בברסלב, שיש אדם אחר שבא במקום ר' נחמן", אומר מרק. בין ה'ננחים', מהחלק ה'מסורתי' יותר שלהם, אפשר להזכיר את הרב ישראל בזנסון, שהוא גם צייר וחיבר כמה ספרים, העומד בראש הקהילה המכונה 'ברסלב-שינקין' בתל אביב ומונה כשמונים משפחות.

לנהום כחיות ביער

דומה שאין עוררין על העובדה שתורתו של ר' נחמן הגיעה בדורנו לתפוצה ניכרת. לרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, יש גם אישור שיווקי לעובדה זו. עובד ברשת חנויות 'דַבְּרי שיר' שמפעילים תלמידיו, סיפר לו כי שם לב לכך שחמשת הספרים הנמכרים ביותר הם ספרי ברסלב, "והמדובר על רוכשים שברובם נמנים על בני הציונות דתית".

מדוע?

"ר' נחמן היא דמות מיוחדת שהיה בה עומק שאין כמוהו בתורת החסידות. הרב צבי יהודה אמר שברסלב היא ה'שפיץ' של תורת החסידות. הסגנון של ר' נחמן נותן מענה לכמה וכמה צרכים. ראשית, ר' נחמן עסק הרבה בריפוי התדמית העצמית השלילית שמובילה לעצבות ולדיכאון. הוא חשף את הבעיה, עסק בה מצדדים רבים, האיר אותה באור יקרות ולימד כיצד מהפכים זאת לטובה. חסידים אומרים שהתניא של חב"ד הוא ספרן של בינונים (כי עוסק בעיקר בהדרכת מי שנקרא על פי הדרכתו 'בינוני'), ה'נועם אלימלך' של ר' אלימלך מליז'נסק הוא ספרן של צדיקים (כי עוסק הרבה בדמותו ועבודתו של ה'צדיק') ואילו ליקוטי מוהר"ן של ר' נחמן הוא ספרן של רשעים. לא במובן שהוא מלמד להרשיע, חלילה, אלא בגלל שמלמד גם את מי שנפל לתוך החטאים כיצד לצאת מהם".

האש היוקדת של ברסלב היא אחד הגורמים, לדעת הרב שפירא, לכך שהיא מושכת אנשים. כדוגמא לכך הוא מביא את אחד המשפטים המפורסמים של ר' נחמן שנגעו מאוד בו עצמו: "אתם אכן אנשים כשרים, אבל רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים". "הרבה מאוד אנשים מתנהגים בדרך ישרה", אומר הרב שפירא "אבל הוא ביקש משהו אחר לגמרי. ה'צמאה לך נפשי כמה לך בשרי' של דוד המלך הביא את ר' נחמן להתעוררות גדולה".

אך ר' נחמן לא נותר עם הצמא לאלוקים, אלא ביקש גם להרוות אותו. "המיוחד בעיניי בברסלב הוא שהוא העמיד את היהודי כמו ילד מול הקב"ה. העמדה של ילד היא עמדה שמשוחררת מכל המערכות של המבוגר, יש בה המון צורך בעידוד, המון שמחת חיים זורמת, הרבה סיפורים, תום בלתי רגיל ופשטות ועמידה של תלות ושיח עם האבא. זוהי 'ההתבודדות' המפורסמת של ר' נחמן, שהיא שיח יום-יומי עם הקב"ה. וזו התפילה כפי שהיתה במקורה, לפני שנוצקה לתוך המסגרות ההלכתיות המוכרות של שנות הבגרות של האומה הישראלית. הוא חוזר לתום ילדות פשוט. אפשר להסכים או לחלוק האם זה נכון, אבל ברור שזה מה שאמר ר' נחמן".

הרב שפירא, אגב, לא חושב שתורתו של ר' נחמן מיועדת רק עבור מי שמרגיש עצמו חסיד ברסלב 'רשמי'. "אני יכול להעיד על עצמי שינקתי מתורתו של ר' נחמן כוחות גדולים בעבודת ה', ובתוך המארג של שאר גדולי ישראל זה נתן לי אורות גדולים".

הרב מיכי יוספי, מנהל חוות יישוב הדעת שבגבעות שילה ומרצה ידוע בעיקר בתורתו של ר' נחמן, אומר כי ר' נחמן הקדים את זמנו. "הוא נתן תרופות שעוד לא היו צריכים אז. בזמנו רק בודדים מצאו בתורתו תרופה לנפשם, ואילו היום אלפים ורבבות". הרב מיכי, הקשור בעיקר לתורתו של ר' נחמן אך לחלוטין אינו לבוש כחסיד ברסלב, אומר כי בניגוד לחסידויות אחרות, ר' נחמן סבר שלא צריך לוותר על נוסח או על מנהגים אחרים: "למרות שהוא עצמו לא אכל 'שרויה' בפסח, הוא לא חשב שאדם צריך לעזוב את מנהגו הקודם. כך גם בנוסח התפילה, באומן אפשר לראות מניינים של תימנים, דתיים לאומיים וחסידי סאטמר".

הרב מיכי אומר כי 'נחמן' הוא שם מקצוע, כמו 'זבן', 'ירקן' וכדומה. "'נחמן' הוא מי שמראה לכל אלו שחושבים שכבר לא יוכלו לתקן את התיקון שלהם בעולם שהתיקון עוד אפשרי. החסידים אומרים ש'נחמן' שעושה את עבודתו בצורה טובה ומיומנת הוא 'נחמן מאומן'".


להשליך את השכל

ההתעוררות הברסלבית המחודשת שהתפשטה גם אל עולם הישיבות הדתי-לאומי מהווה אתגר לדגם הישן והמוכר של עבודת ה'. הרב אמנון בזק, ר"מ בישיבת 'הר עציון', סבור שבהתעוררות הזו ישנו צד חיובי וצד שלילי: "הצד החיובי נובע מכך שיש היום יותר ביקוש לצד החווייתי-רגשי של עבודת ה', כשהקו היותר ליטאי שהיה בעבר לא סיפק את הצורך הזה. הצד השלילי הוא שלפעמים האיזון מופר לכיוון החווייתי על חשבון עבודת ה' האפורה של חיי היום יום – תורה, תפילה וכו'".

נקודה נוספת שמפריעה לרב בזק היא ההדגשה המוגזמת על אישיותו של אדם אחד, בעוד שלדבריו, לכל אחד מגדולי הדורות "יש את המעמד שלו". ביטוי להגזמה זו היא לדעתו הנסיעה לאומן לראש השנה. "זה עלול מחד להגיע לעבודה זרה, בצורת תפילה "ר' נחמן, תעזור לי!", ומאידך עלול להוביל גם לצמצום, כשמגמדים את מעמדם של גדולי הדורות האחרים". הרב בזק אינו מתנגד ללימוד תורתו של ר' נחמן, והוא אומר שגם אצלו בישיבה ישנם שיעורים בנושא, "אבל צריך לשים את זה במקום הנכון של העולם הרחב של גדולי הדורות, ולמצוא גם את האיזון בעולם הרגש החווייתי מול עבודת ה' הרגילה".

'זריקת השכל' הוא אכן מוטיב שמופיע בתורתו של ר' נחמן, אולם נראה שלא תמיד מבינים אותו כהלכה. ד"ר צבי מרק סבור כי תפישת ר' נחמן שמה דגש על אמונה, כמדרגה המובילה עד לרוח הקודש ונבואה. "האמונה אינה רק ידיעה שכלית אלא משהו שניתן לחוש אותו. כשניגשים לעבודת ה' צריך להשליך את המדרגות השכליות. כשאדם ניגש לתפילה הוא לא צריך לחשוב כיצד התפילה פועלת – עכשיו הוא מתפלל. בניגוד לחב"ד, ששמה את החכמה בינה ודעת בראש מעייניה, הרי שאצל ר' נחמן השכל הוא רק אחד מכוחות הנפש של האדם ולאו דווקא הגבוה ביותר. לדעתו אדם שיפעל רק לפי השכל הוא כמו אדם שישתמש רק באחד החושים שלו ולא באחרים. ר' נחמן עובד הרבה גם על פיתוח כוח הדמיון, שבו השתמשו הנביאים. גם הוא, כמו התפילה האמונה והנבואה, אמור להוביל לרמת דבקות גבוהה בבורא".

הרב מיכי יוספי מוסיף כי ר' נחמן אכן החשיב את השימוש בשכל, כפי שניתן לראות בכתביו, ודיבר על חשיבות ההתבוננות. לדעתו, כשדיבר על הימנעות מחקירות הוא התכוון לעצם עובדת קיום הבורא ועקרונות היהדות, שאליהם צריך לבוא בתמימות. "אחרי שאתה מקבל זאת כנתון אתה מפעיל את השכל, בחינת 'גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך'. ר' נחמן אמר כי בספרי החקירה בדורו השאלות הן מצויינות, אולם המעמיק רואה שהתשובות הן רק הקדמות לשאלות גדולות יותר, כך שאין טעם בחקירות הללו. אחרי שנתת את האמון הבסיסי בדברים אתה יכול להתבונן ולהעמיק באמצעות השכל".

גם הרב שפירא מודע לחששות שקיימים אצל ראשי הישיבות. "נדמה לי שהרב צבי יהודה חשש במיוחד מפריצת גבולות ההלכה בגלל סערות נפש, ומעקירת שיקול הדעת, והפרופורציות הנכונות. לגבי פריצת גדרי ההלכה – אני לא פגשתי בעיה כזו, אבל זה שיש פרופורציות שונות לגמרי זה ברור. יש גם תופעות שלרבים מאלו שאינם בהכרח מתנגדים לברסלב, ואפילו די אוהדים, קשה לקבל, כמו נסיעה לאומן או ריקודים ברחובות".

הרב יהושע שפירא סבור כי כיום ראשי הישיבות בציבור הדתי לאומי, גם כאלו שאינם מזוהים כבעלי נטייה חסידית, נמצאים על ציר שבין ההבנה שהמהלך הקיים הוא חשוב ותורם לבין החששות מיציאה מהאיזון הנכון.

בציבור מקובל לחשוב שר' נחמן מציע רפואה לנפש הפרטית. האם יש לו גם מה להציע לבעיות הדור?

הרב שפירא: "לחילוק בין הדור הפרטי לדור הכללי יש גבול. שהרי אם לרוב הפרטים בדור יש צורך בתרופות אלו אז זה בעצם צורך של הדור".

הרב מיכי: "לר' נחמן יש אמירה גם בזה, אבל בוא ניתן כאן את המקום לרב קוק ולתורות האחרות. אבל קודם כל האדם חייב להשתחרר מהעיסוק האובססיבי בבעיות שלו ובכך שהוא תקוע, שאת זה מלמד ר' נחמן, ואז הוא יוכל גם לעסוק בצד הכללי, ויוכל לגלות גם אמירות של ר' נחמן בעניין. אי אפשר לדלג על השלב המקדים הזה".