בשבע 412: משטרה במבחן

משטרת ישראל, ארגון "רזה" או בזבזני?

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ט בתשרי תשע"א

האם משטרת ישראל היא גוף יעיל? האם היא סובלת מבזבוזים או שמא דווקא מחוסר משאבים? האם חסרים למשטרה שוטרים? אם נצא למשאל רחוב קצר, נגלה שכמעט כל ישראלי בטוח שהוא יודע את התשובות לשאלות הללו. אולם תשובה מוסמכת יותר ינסה לתת מכון ראנד. המדובר בחברת ייעוץ אסטרטגית מהחשובות בעולם ואחד ממכוני המחקר הגדולים בארה"ב, אשר קיבל מידי המדינה את המנדט לבחינת יעילות המשטרה ומבנה הכוח שלה. המהלך מעלה שאלות מאוד מעניינות, ועשוי להוות בעתיד דגם לבחינת תפקודן ויעילותן של מערכות ציבוריות נוספות, ועל כן השלכות הרוחב שלו חורגות מעבר לתחום הצר של בחינת פעולת המשטרה.

ד"ר פני יובל מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, מציינת כי נושא בחינת היעילות והערכת טיב הביצועים של גופים ציבוריים הוא מורכב מאוד, ונתון לוויכוח עז בין חסידיהן של שיטות שונות באקדמיה ובחיים הציבוריים. לדבריה, ישנן לפחות שלוש זוויות שנות שבהן ניתן לבחון את ביצועיהם של גופים מעין אלו. הזווית הראשונה היא לבדוק את האיכות הנתפשת, כלומר כיצד מעריך הציבור את הביצועים של אותו גוף ציבורי. השנייה היא בחינת עמדותיהם של מי שמרכיבים את אותם גופים, כלומר העובדים והמנהלים, על טיב עבודתם של הגופים הללו. ואילו הזווית השלישית, אשר מאז שנות ה-70 משקלה הולך וגדל, היא הזווית הכלכלית. בשיטה זו מנסים להצמיד ערכים כלכליים לתפוקות אותן מייצרת המערכת ולבדוק מהו היחס בין הכספים המושקעים לבין התפוקות המתקבלות.

"בדיקה מעמיקה", אומרת ד"ר יובל, "חייבת להיות מורכבת משלוש זוויות הראייה השונות. ניסיון לתת בלעדיות לאחת מהזוויות על חשבון האחרות עשוי לפספס את המטרה". ד"ר יובל מודעת לקשיים במדידת ביצועים על ידי הציבור, אולם מציינת כי מדובר בבעיה עליה ניתן להתגבר באמצעים שונים. "פירוק שביעות הרצון לקטגוריות ספציפיות מקטין מאוד את ההשפעה של 'יחסי ציבור' שעושה הארגון לעצמו ומעלה את אמינות התשובות. שאלה כמו 'האם אתה מרוצה מקופת החולים שלך?' תיתן תוצאות לא אמינות, אולם שאלון שיכלול את זמן ההמתנה בביקור האחרון בקופת חולים, את איכות בדיקת הרופא, האדיבות וכדו' ייתן מדדים אמינים הרבה יותר".

זווית הראייה הכלכלית, המנסה להחיל על המנהל הציבורי אמות מידה הלקוחות מתחומו של המגזר העסקי, מכונה new public management, ובעברית: ניהול ציבורי חדש. מדובר בגישה שלידתה בשנות ה-70 ואשר צברה מאז תאוצה גדולה, אולם בשנים האחרונות קמו לה גם מתנגדים רבים. לדברי ד"ר יובל, "לעיתים רבות הניסיון להחיל אמות מידה כלכליות מעקר את הציבוריות של מערכות אלו מתוכן, דבר היוצר מערכות הפועלות בהתאם לשאיפותיהם של המגזרים החזקים, אך מזניח את מרבית הציבור הנזקק להן יותר".

מלחמת המטבעות בעיצומה

מלחמה חדשה באה לעולם: 'מלחמת המטבעות'. היא החלה למעשה כבר לפני כמה וכמה חודשים, אולם קיבלה את שמה בשבוע שעבר מידי שר האוצר הברזילאי, גידו מנטגה. בנאום שנשא אמר השר הברזילאי כי "העולם נתון במלחמת מטבע בינלאומית במסגרתה ממשלות מבצעות מניפולציות בשערי המטבע שלהן, כדי להגביר את כושר התחרות של היצואנים בארצותיהם".

יוסי פריימן, מנכ"ל חברת 'פריקו אינטרנשיונל', מסביר כי מלחמת המטבעות נובעת מהמצב בו שער המטבע של קבוצה הולכת וגדלה של הולך ומתחזק, דבר הפוגע בתנאי הסחר שלהן. פריימן מציין כדוגמה את מצבו של יצואן ישראלי, אשר קיבל בעבר 4,000 ש"ח על כל 1,000 דולר של מכירות בחו"ל, סכום אשר כיסה את הוצאותיו ואף הותיר לו רווח קטן. לעומת זאת, כיום מקבל אותו יצואן סכום הנע סביב 3,700 ש"ח עבור אותם 1,000 דולר, אשר לעיתים אף איננו מכסה את ההוצאות ומותיר אותו בהפסד.

פריימן מציין כי מדובר בתופעה התוקפת היום שורה ארוכה של מדינות, בהן ברזיל, שוויץ ומדינות דרום אמריקניות נוספות, שסובלות מכך שמדינות אחרות, בעיקר סין, שומרות על המטבע שלהן חלש באופן מלאכותי, על מנת לעודד את היצוא ולמנוע כמעט לחלוטין יבוא. מדינות אלו נאלצות לנקוט בחודשים האחרונים צעדים דומים לאלו בהם נקט נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, כבר בשנה שעברה, כאשר החל בהתערבות פעילה בשוק המט"ח על מנת למנוע התחזקות מוגזמת של השקל. פריימן צופה כי בתקופה הקרובה נחווה התחדשות של הלחצים להתחזקות השקל, אשר ינבעו מהמגמה העולמית מחד וממצבו הטוב של המשק הישראלי מאידך. למרות זאת, נגיד בנק ישראל לא יוכל לבצע התערבות מאסיבית כל כך בשוק המט"ח כפי שביצע בשנה שעברה, זאת משום שיתרות המט"ח של ישראל כבר הגיעו לרמה אותה דורשת קרן המטבע ומשום שהמשך קניית הדולרים ייצור לחצים אינפלציוניים שאינם רצויים.

מלחמת המטבעות תעמוד ככל הנראה גם במרכז דיוני ועידת קרן המטבע העולמית, אליה יצאו השבוע שר האוצר ונגיד בנק ישראל. פריימן מעריך כי בוועידה יופעל לחץ כבד על סין לשחרר את שער היואן ולאפשר לו להתחזק לכיוון הרמה הריאלית בו הוא צריך להיות. סיכויי ההצלחה של מהלך כזה בטווח הקצר מוגבלים, עקב הקושי של סין להתמודד עם השלכותיה של התחזקות מהירה בשער המטבע, אולם יתכן שבטווח הארוך תסכים סין להיכנס למהלך שיחזיר את שוק המטבעות בעולם לשפיות מסויימת, ויקל על קשיי היצוא שחוות מדינות כדוגמת ברזיל ושווייץ.