בשבע 412: סאטיריקן נולד

בשבע , כ"ט בתשרי תשע"א

סאטיריקן נולד / עדי גרסיאל

אחת הטכניקות בה משתמשים עיתונאים כדי לתקוף את מי שאינם חפצים ביקרו היא שיטת ההגחכה. בדרך עקיפה זו לא מתעמתים ישירות עם הקורבן - פשוט מתארים אותו בצורה שגורמת לקורא להבין עד כמה האיש, או האישה, לא ראוי.

בשבוע שעבר אושר מינויה של חברת הכנסת לשעבר גילה פינקלשטיין (מפד"ל) כחברה בוועדה המייעצת לממשלה למינויים בכירים, בראשות השופט טירקל. מה שכתב על כך יוסי ורטר מ'הארץ' לפני כמה שבועות, כשפורסם דבר המינוי, הוא דוגמה טובה לשיטה: "פינקלשטיין היתה מורה לילדות דתיות. מה לה ולמינוי רמטכ"לים?" וכדי לנצל את המומנטום הסאטירי הוסיף: "בעצם, אולי זו הברקה, כי לאור מה שנתגלה לנו בשבועות האחרונים במטכ"ל, מה שצריך בוועדה זו מורה ומחנכת...".

מוזר שעיתונאי מנוסה כמו ורטר שוכח כמה פרטים ברזומה של פינקשלטיין: ניהול בית הספר צייטלין (1200 תלמידים), היותה חברת כנסת פעילה במיוחד שאף דורגה במקום הראשון מבין חברי הכנסת ה-16 בטיפול בנושאים חברתיים במחקר של האוניברסיטה העברית. בנוסף, מכהנת פינקלשטיין כיום כדיקאנית הסטודנטים במכללת גבעת וושינגטון וכיועצת אקדמית של רשת 'הלן דורון' - לא בדיוק "מורה לילדות דתיות".

פינקלשטיין אמרה ל'בשבע' כי מעבר לפגיעה האישית יש "בהתבטאות הנמוכה של הכתב מסרים קשים נוספים, כלפי המגזר הדתי כולו, כלפי כל העוסקים באמונה ומתוך תחושה של שליחות אמיתית בחינוך הדור הצעיר, וגם כלפי מחצית האוכלוסייה בארץ - כלל הנשים בישראל".

פניית 'בשבע' למערכת 'הארץ' לצורך קבלת תגובתו של ורטר לא נענתה. אולי הוא עסוק בכתיבה לעונה הבאה של 'ארץ נהדרת'.

בין וקסמן לשליט / חגית רוטנברג

במוצאי השבת האחרונה הוקרן בערוץ 2 סרטו של הבמאי לוי זיני 'נחשון וקסמן - הספירה לאחור', המתעד את פרשת חטיפתו של החייל נחשון וקסמן הי"ד. תאריך ההקרנה אמנם סמוך ליום השנה לרצח (למניינם), אולם התחושה היא ששוב מישהו מנסה לעשות מניפולציה עיתונאית די שקופה. כבר בתחילת הסרט מעוררים את בלוטות הרגש של הצופה קטעים מתוך הקלטת של החייל החטוף גלעד שליט, כאשר הבמאי עושה קישור טבעי בינו ובין וקסמן. המסר העולה מבין השורות של הקריינות הוא שעקשנותו של רה"מ דאז יצחק רבין לא לנהל בשום מצב מו"מ לשחרור מחבלים, היתה טעות פטאלית. המשפט האחרון בסרט, מפי האם אסתר וקסמן, אומר הכל: "החיים הם מעל הכל. ציפיתי בהחלט מהגורמים עלי אדמות לעשות את כל מה שהם צריכים לעשות כדי להביא את בני הביתה".

בחזרה לשיגרע / חני לוז

בגיליון הקודם, לפני תקופת 'אחרי החגים', כתבתי על השתקת המעשה הנבזי של הרס 1600 עצים בנגב, ליד היישוב עומר, על ידי בדואים. בעברית משודרת קוראים לפעולה כזאת בשם הקליט 'תג מחיר', כל עוד מבצעים אותה 'מתנחלים'. ההרס העצום בעבדת לפני שנה והרס אלפי עצים בנגב לא זכו לכינוי קולע שכזה, למרות שהפשעים הללו התבצעו כתגובה להריסת בתים שנבנו בניגוד לחוק. אם התקשורת לא תדביק תג על אלימות הבדואים, הם ימשיכו ליהנות מתדמית של מסכנים נפגעי אפליה, ותו לא.

השבוע ביום שני, כחלק מההכנה לפסטיבל רבין הנושק לפסטיבל מסיק הזיתים, דווח על הצתת מסגד בבית פאג'ר. הידיעה קיבלה מבזק טלוויזיה בערוץ 2, וכתבה באורך מלא באתר האינטרנט של חדשות 2, בנוסף לכתבה במהדורה המרכזית בלילה. בכותרת הראשונה הואשמו, כמובן, ה'מתנחלים': "חשד: מתנחלים הציתו מסגד בגוש עציון”. גם כותרת המשנה מחשידה את ה'מתנחלים', בתוספת ארבעה אזכורים נוספים של ה"מתנחלים".

לשם השוואה: כמה פעמים הוזכרו "בדואים" כחשודים בהרס בנגב באתרים ynet ו-NRG? ניחשתם נכון: אפס. אף מילה, גם ללא הסייג "חשודים". באתר 'וואלה' רק הזכירו בעקיפין שחושדים שמדובר בנקמה על "הריסת בתים לא חוקיים בכפרים הבדואים".

בגלי צה"ל השקיעו והכינו לא פחות משתי כתבות באתר על הצתת המסגד, כשאחת מהן מעניקה כותרת לדברי שר הביטחון ברק המשווה את המציתים למחבלים. במהלך הכתבה מוזכרים ציטוטים של מרואיינים חשובים הדורשים מה'מתנחלים' להוקיע את המעשה. הראיונות באתר והטקסט באתר מאשימים את ה'מתנחלים' שוב ושוב. אם היה לכם ספק, אירועי 'תג המחיר' הבדואיים שהוזכרו לעיל לא זכו לאזכור כלשהוא ב'בית-של-החיילים'.

אסתטיקה תקשורתית / ישראל מידד

* מסכן עקיבא אלדר. המתחרה הגדול של גדעון לוי במערכת 'הארץ'. הוא הותקף במדור התגובות של מוסף העיתון שלו לאחר שהתגלה לקוראים שהוא קיים דו-שיח עם מתנחלים. אחד המגיבים כתב: "מפגשים למטרת 'קירוב לבבות' בין רבנים... התומכים בפשעים נגד האנושות מהסוג המכונה 'תג מחיר', התעללות בפלסטינים חפים מפשע... לבין אנשי הומניזם ומוסר אינם יכולים אלא להחליש את האחרונים במאבקם נגד הראשונים". מגיב אחר טען שאלדר "נפל לתוך מלכודת הדבש של קבוצת מתנחלים".  אם לאלדר יש שיקול דעת כל-כך רעוע בעיניהם, איך הם סומכים על דיווחיו?

 *  בארה"ב זו לא היתה שנה מוצלחת לעיתונאים שונאי יהודים ואוהבי אויבי ישראל.  בנוסף להלן ("תחזרו לאירופה") טומאס ואוקטביה ("כמה גדול פדלאללה") נאסר שפוטרו, יש להוסיף את ריק ("היהודים שולטים בתקשורת") סנצ'ז. 

* ציטטה ששווה לצטט: "עייפתי מהצביעות ממאמרים רבים שפורסמו בשבועות האחרונים, המגינים על השמאל הרדיקלי בשם חופש האקדמי.  בידי הצטבר חומר רב על פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, העוינת את ישראל 'היהודית-הציונית' וחתרת להפיכתה ל'מדינת כל אזרחיה' בכל האמצעים... חודשים לפני שפרשת 'אם תרצו' עלתה על הפרק". אלו דבריו של פרופ' ארנון סופר ב'הארץ'.

* ויישר כוח לתמר איש-שלום, מגישה בחברת החדשות של ערוץ 2 שהיא גם בהריון, על המתקפה שלה על מבקר הטלוויזיה של 'הארץ', מורן שריר, שכתב שאשה הרה המשתתפת בדיון טלוויזיוני זה "פשוט לא אסתטי".