בשבע 412: לא חוזרים לכיכר

תום תקופת חגי תשרי והחזרה לימי השגרה מסמנים גם את מועד ההכנות לקראת העצרת השנתית לציון רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

שמואל אדלמן , כ"ט בתשרי תשע"א

תום תקופת חגי תשרי והחזרה לימי השגרה מסמנים גם את מועד ההכנות לקראת העצרת השנתית לציון רצח ראש הממשלה יצחק רבין. בניגוד ליום הזיכרון לרבין שהוכנס ללוח השנה ביוזמתו של שר החינוך זבולון המר ז"ל בתאריך העברי, העצרת בכיכר רבין נערכת במוצאי שבת בתאריך הסמוך ל-4 בנובמבר. הנאומים בכיכר נושאים לא אחת אופי פוליטי מובהק ומתייחסים לא להוקעת מעשה הרצח, אלא להאדרת האיש יצחק רבין ודרך אוסלו. אנשי ימין שהגיעו לעצרות בשנים הראשונות מתוך רצון למצוא נקודות מאחדות הבינו מהר מאוד שאין להם מה לחפש בכיכר במוצאי שבת, אלא אם החליטו לעבור חינוך מחדש.

בשנה שעברה, כזכור, נדחתה העצרת בשבוע ימים בשל תנאי מזג האוויר הסוער. אך מתברר שלא רק בשמיים מגלים חוסר התחשבות במארגני העצרת. משנה לשנה הולך ופוחת מספרם של באי העצרת לכיכר שכנראה מיצו את השירים העבריים והנאומים הפוליטיים, גם כשמדובר בהופעה חינם. כדאי לזכור כי חלק נכבד של צרכני המוזיקה של היום היו פחות מבני שלוש כשיצחק רבין היה ראש ממשלה. בתחילת השבוע התפרסמה באתרynet  ידיעה כי מארגני העצרת שוקלים להודיע שהשנה תהיה הפעם האחרונה בה תתקיים עצרת ממלכתית בכיכר. בתנועת השמאל הלאומי מיהרו להודיע כי "אם מישהו יתעייף לציין את הרצח הפוליטי של רבין בכיכר העיר, השמאל הלאומי ייקח אחריות ויארגן את העצרת בעצמו. נזמין לכיכר שמאלניות ושמאלנים עם דגל ישראל ביד ונקים לתחייה את השמאל הציוני".

ח"כ אורי אורבך ממפלגת הבית היהודי מבקש, בתגובה לפנייתנו, לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות. "דרכו של עולם שגם זיכרון של טראומה לאומית הולך ונעשה עמום יותר. כדרכם של ימים אזרחיים טבעם שהם לובשים ופושטים צורה. מבחינה זו אין משמעות מיוחדת לקיום עצרת בכיכר, שהפך לאירוע טלוויזיוני. טענתי גם בעבר כי יש חשיבות להתמקד במשמעות של רצח פוליטי ולא ברבין האיש. בעיני הרבה יותר חשובות הן פעולות שנעשות בבתי הספר הדנות בצורת ניהול ויכוחים ומחלוקות בתוך העם".