בשבע 412: ההקפאה כדרישת סף / עליבות ההסברה

קוראים כותבים , כ"ט בתשרי תשע"א

ההקפאה כדרישת סף

לא צריך להיות מדינאי מדופלם כדי להבין כי ההצעה האמריקנית לדחות את סיום ההקפאה בחודשיים היא דרך מכובסת להמשך מדיניות ההקפאה, שסופה מי ישורנה. חבל שראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא היה חכם, אשר כידוע לא נכנס למקום שהפיקח יודע איך לצאת ממנו, ולא התנגד להקפאה מראש.

לא סוד הוא, כפי שהניסיון העגום מוכיח, כי כשמושיטים לפלשתינים אצבע – הם רוצים את כל היד. אם בממשלות הקודמות נשאו ונתנו הפלשתינים עם ישראל על תהליך השלום  - במקביל להמשך תנופת הבנייה בהתנחלויות – הרי משהסכים נתניהו להקפאה, הוא נכנס למלכודת מדינית, כשגרם להכללת ההקפאה בסף הדרישות הבסיסיות של אבו מאזן לקיום המשא ומתן וכנקודת פתיחה לשיחות השלום.

על נתניהו להתנגד בתוקף להמשך הקפאת הבנייה בשטחים כתנאי למשא ומתן לשלום – אומנם מאוחר מדי, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

                              ציפי  לידר, ירושלים

עליבות ההסברה

דומני שעובדת הצטרפותם של בעלי פרסי נובל למסע האהדה כלפי ה'חמאס' מוכיחה שאכן מבחינת ההסברה מוצגים אנו ככלי ריק. לדעתי, יש לתרגם את האמנה של החמאס במאות מיליוני עותקים בכמה וכמה שפות, לשגר לכל מדינות העולם. כך נוכיח לכולם שאכן מדובר כאן בארגון שחרט על דגלו להכחידנו מעם. ייתכן גם שזה יגרום למהפך בדעת הקהל העולמית.

משה בודק, חיפה