בשבע 413: אדום עולה

כל מי שהלך לשוק בשבועות האחרונים, חש בוודאי הלם קל למראה מחיריהם של הירקות השונים. אלה האמירו בכמאה אחוז לעומת השבועות הקודמים.

שלמה פיוטרקובסקי , ו' בחשון תשע"א

כל מי שהלך לשוק בשבועות האחרונים, או לחילופין נעמד מול דוכני הירקות בסופרמרקט בו הוא עורך את קניותיו, חש בוודאי הלם קל למראה מחיריהם של הירקות השונים. אלה האמירו בכמאה אחוז לעומת השבועות הקודמים. מדובר במחירי שיא שכמותם לא נראו כבר זמן רב ביותר. ק"ג עגבניות נמכר במקומות רבים סביב 13 ש"ח, ק"ג כרוב תמורת 8 ש"ח וכך גם ירקות נוספים. מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מסביר כי המחסור בירקות הוא תוצאה ישירה של גלי החום שפקדו את ישראל בחודשים אוגוסט-ספטמבר, ואשר הביאו לירידה של כ-50 אחוז ביבולים. כדוגמה מביא יפרח פעם נוספת את העגבניות. בחודש ממוצע נמכרים בישראל כ-20 טון עגבנית, ואילו החודש ימכרו 10 טונות בלבד. יפרח מסביר כי הירקות נוצרים מפרחים, אשר זקוקים להפרייה על מנת להפוך לירק. את ההפרייה מבצעות הדבורים, אשר בחום גבוה כמו זה שחווינו בחודשיים הקודמים מפסיקות לתפקד. בעיית ההפרייה מביאה לירידה דרסטית בכמות היבול, ועל פי כללי השוק, ירידה בהיצע גורמת באופן מיידי לעליית מחירים.

בעיה נוספת אשר עשויה לגרום בקרוב לגל שני של התייקרות היא מחסור בידיים עובדות. יפרח מציין את המחסור בעובדים זרים, אשר יחריף בקרוב עם יישום ההחלטה על קיצוץ מכסת העובדים הזרים לחקלאות מ-28 אלף ל-18 אלף בלבד. "מדובר בשערוריה, אלו העובדים הזרים המוסדרים ביותר מבין כל הענפים. אין עובדים לא חוקיים בתחום זה והפיקוח עליהם הוא מוחלט. אין שום סיבה לקצץ במכסות העובדים הזרים החוקיים, בזמן שלישראל נכנסים מדי חודש אלפי מסתננים ממדינות אפריקה השונות". יפרח מזהיר כי המחסור בעובדים מפחית באופן ניכר את כמויות השתילה וממילא את היצע הירקות בשוק, דבר אשר יתחיל להראות את אותותיו כאשר תסתיים השפעת גל החום הכבד, לקראת סוף חודש נובמבר ובירקות מסויימים אף קודם לכן.

בתשובה לשאלתנו, מדוע אין יבוא של ירקות מחו"ל על מנת להתגבר על המחסור בשוק המקומי, מסביר יפרח כי ישנם שני מקורות אפשריים ליבוא תוצרת חקלאית, מדינות האזור כמו ירדן ומצרים ומדינות אירופיות כמו הולנד. "באזור שלנו, בירדן, במצרים וגם במדינות עימן אין לנו קשרי מסחר, נפגעה כמות התוצרת החקלאית בגלל אותם גלי החום. המצב שם דומה מאוד למצב אצלנו ומשם לא תבוא הישועה. מאירופה לעומת זאת ניתן באופן תיאורטי לייבא, אולם מחירי הירקות היותר גבוהים באופן יחסי, בצירוף עלויות היבוא והשינוע, גורמים לכך שמחיריהם של הירקות המיובאים יהיו דומים למחירים הגבוהים של הירקות בשוק המקומי כעת, דבר שהופך את כל הרעיון ללא כדאי ובלתי מועיל לצרכן הסופי".

עובדים על האכיפה

ציון דרך מעניין בתחום אכיפת חוקי העבודה נרשם לאחרונה בבית הדין לעבודה בחיפה. שם נידון מנהל בחברת אבטחה לשישה חודשי מאסר בפועל, לאחר שנקבע כי היה אחראי באופן אישי לאי תשלום שכר מינימום לעובדיו. במשרד התמ"ת מיהרו לברך על פסק הדין המחמיר, והיועץ המשפטי של המשרד, עו"ד מיכאל אטלן, אף הדגיש כי "חוקי המגן הסוציאליים מטילים על נושאי משרה בחברה חובה אקטיבית לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירה על ידי החברה המעסיקה. גזר דין זה מטיל עונש כבד על המנהל ומדגיש כי מנהלים שיפרו את חובת הפיקוח המוטלת עליהם, צפויים לעונשים כבדים". אולם, מי שיגיע לבתי הדין לעבודה על מנת לראות את עשרות המעסיקים הנשלחים לכלא בגין הפרת חוקי עבודה עשוי להתאכזב. אניטה יצחק, סגנית הממונה על אכיפת חוקי עבודה, מסבירה כי עיקר אכיפת חוקי העבודה מתבצע באמצעות קנסות מנהליים. "במהלך שנת 2007 חקרו אנשי האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת 3,000 מעסיקים בחשד להפרת חוקי המגן. ב-2,177 מקרים הוטלו קנסות על המעסיקים בסכום כולל של 28 מיליון שקלים, ב-368 מקרים הוגשו כתבי אישום ובעשרות מקרים נוספים בהם העבירות שנעשו לא פגעו בשכרם של העובדים, ומדובר בחקירה ראשונה של המעסיקים, ניתנו התראות למניעת הישנותן של העבירות".

יצחק מציינת כי בין כלל חוקי העבודה ישנם 19 חוקים המוגדרים כעבירה פלילית בנוסף להיותם עוולה אזרחית, ורק באכיפתם של אלו מתעסקת היחידה. כדוגמה לסוגים השונים של החוקים מציינת יצחק כי חוקי שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה והגנת השכר הם חלק מהחוקים הפליליים, לעומת חוק פיצויי פיטורין שהפרתו מהווה עוולה אזרחית. לדבריה של יצחק, על אף שניתן למצוא הפרות של חוקי עבודה גם בחברות הייטק, הסובלים העיקריים מהפרות חוקים אלו הם העובדים החלשים. מדובר בעובדים בחברות שמירה וניקיון במלונאות ובמגזרים נוספים בהם רמות השכר המקובלות נמוכות באופן משמעותי. בדרך כלל, עובדים חלשים אלו שייכים למגזרים חלשים יותר מבחינה חברתית, כמו נשים, עולים חדשים, נערים, חרדים ופלחי אוכלוסיה נוספים המתקשים מסיבות שונות לעמוד על זכויותיהם. "המטרה איננה הקנס או התביעה, למרות שברוב המקרים יש בהם צורך", אומרת יצחק, "המטרה בסופו של דבר היא לדאוג שאחרי שטיפלנו במעסיק או במקום עבודה תיפסק באותו מקום הפרת חוקי העבודה. אנחנו כבר רואים שבמגזרים ומקומות בהם מיקדנו אכיפה ישנה הפנמה של הצורך לעמוד בדרישות החוק ושיפור ניכר במצבם של העובדים".