בשבע 413: שאלת השבוע:

חוק הצהרת הנאמנות: חיזוק צביונה היהודי של ישראל או מחווה ריקה מתוכן?

עריכה: ירעם נתניהו , ו' בחשון תשע"א


הצד החשוב של ההצהרה הוא המשמעות שלה, ולכן גם חשיבותה. באמצעות חוק זה מצהירה גם המדינה, לא רק המתאזרח, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, ומכאן גם נובעת התנגדותם של אותם עייפי נפש בקרבנו, אלה שכל זיק של יהדות מעורר בם תגובה שלילית.
להחיל את החוק על כולם

ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ - סיעת 'קדימה'

ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ

לטעמי, הצעה החוק הזו ריקה מתוכן. חוק הצהרת הנאמנות צריך להיות מוחל על כל אזרחי מדינת ישראל, יהודים ושאינם יהודים. לצערנו הרב, אנו עדים לאותם היהודים שחיים בתוכנו ושמסוגלים לבקש מהעולם שיטילו חרם נגדנו, כגון חרם על האוניברסיטאות או על התוצרת הישראלית, ומהם אנו לא מבקשים להצהיר אמונים. האם הם נאמנים יותר מאשר פלשתיני שממנו אנו כן רוצים שיביע אמונים? אם חוק הצהרת הנאמנות הוא אכן חוק בעל משמעות ותוכן, יש לבקש הצהרת נאמנות מכל אזרחי ישראל. כל אחד בגיל 16, בזמן שהוא מקבל תעודת זהות, יהיה חייב להצביע אמונים למדינה.

פורסם שרוצים שזה יהיה הצעד הבא והרחבה של החוק, אבל איני מבינה מדוע לחלק את זה, ומה ההיגיון בכך. לו הצעת החוק היתה כוללת את כל אזרחי המדינה הייתי מצביעה בעד החוק הזה בלי בעיה. ולהערכתי, לחוק הנאמנות שיחול על כל אחד יהיה רוב.

אבל במצב כרגע, שהוא חל רק על לא יהודים, כנראה שלא אצביע בעדו. ואי אפשר לחשוד בי בתור מישהי שאינה נאמנה למדינת ישראל ושאינה אוהבת את המדינה. אני לא אצביע בעד החוק כי החוק הזה מראה אותנו באור לא נכון, ועובדה שהעולם חושב שזה חוק גזעני. מדינת היהודים היא לא דת אלא דרך חיים, ואנחנו לא יכולים להתנהג באופן שונה כלפי הגר. עלינו להיות אור לגויים. זה הייעוד שלנו. ואם אני עצמי לא נדרשת להישבע אמונים למדינה – באיזו זכות יש לי לבקש זאת מאחרים? נאה דורש – נאה מקיים.

לסיכום, זה חוק ריק מתוכן, והלוואי שיתוקן ויחול על כל האזרחים בישראל.

מסר חשוב לשכנינו

ד"ר מרדכי קידר מזרחן, אוניברסיטת בר-אילן

הדיון הציבורי על החוק המחייב את המתאזרח להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחטיא את המטרה. ההצהרה בדרך כלל לא תבטא את כוונתו של המתאזרח, אשר בשבילו היא יכולה להיות גיבוב מילים חסרות, משמעות הנאמרות רק כדי לקבל את זכויות האזרח הישראלי.

הצד החשוב של ההצהרה הוא המשמעות שלה, ולכן גם חשיבותה. באמצעות חוק זה מצהירה גם המדינה, לא רק המתאזרח, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, ומכאן גם נובעת התנגדותם של אותם עייפי נפש בקרבנו, אלה שכל זיק של יהדות מעורר בם תגובה שלילית. המוזר והמצער הוא שגם נכדו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, צירף את קולו למקהלת המתנגדים.

חשוב להבהיר לשכנינו הערבים שעליהם לקבל את הזהות היהודית של ישראל, כי זה יבהיר לנו ולהם שהארץ שעליה בנויה ישראל איננה עוד 'פלשתין' אלא 'ישראל היהודית', ועליהם לשנות את השיח הציבורי והחינוכי שלהם שבו 'פלשתין' כוללת את תל אביב, חיפה, עכו, צפת ובאר שבע. הכרת הערבים באופי היהודי של ישראל תקל על טענת ישראל שהחזרת פליטים תפגע קשות באופייה היהודי, ולכן חיוני לדרוש מהם הכרה זו.

הסירוב הערבי להכיר ביהדותה של ישראל נובע מהעובדה שהאסלאם רואה ביהדות דת שפג תוקפה עם הגעת האסלאם לעולם. לשיטתם היהודים אינם עם אלא קהילות דתיות השייכות ללאומים רבים (כמו נוצרים ומוסלמים), וארץ ישראל היא ארץ 'ואקף' אסלאמי מקודש. לכן יש סכנה שגם אם ייחתם הסכם שלום עם הפלשתינים, הם ימשיכו לראות בישראל ישות בלתי לגיטימית, וינציחו בכך את הסכסוך. אם הם רוצים שלום, פיוס והכרה, אזי יואילו גם הם להכיר בנו כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חשיבות סמלית ומעשית

ד"ר רן ברץ המכללה למדינאות ע"ש עדו זולדן, עמית במרכז שלם

ד"ר רן ברץ

חוק הצהרת הנאמנות החדש בעייתי במובן אחד, ויש לקוות שיתוקן בהקדם: החוק צריך לחול בשווה על כלל המתאזרחים. לא רק מתוקף השוויון בפני החוק הוא צריך לחול בשווה, אלא גם משום שיש בו ממד סמלי ומרגש. למתאזרחים שעלו לישראל משום שהם מזדהים עמה ומרגישים שייכים אליה, תהיה זו שבועה חגיגית ועקרונית. מדוע לשלול מהם רגע חשוב זה?

כמו כן, כמה היבטים מצדיקים את החוק החדש. ראשית, ההיבט הסמלי. הלגיטימציה של ישראל כמדינת הלאום היהודי מצויה תחת התקפה חריפה מבית ומחוץ. החוק החדש מבהיר לתוקפים כי מאמציהם אינם נושאים פרי, אלא להפך. הם גורמים לישראל לחזק הגדרתה כמדינת הלאום היהודי, ומביאים אותה לדרוש חובת נאמנות להיותה יהודית ודמוקרטית.

שנית, ההיבט התודעתי. המתאזרח יָדע תמיד כי ישראל היא יהודית ודמוקרטית, כעת הוא גם יֵדע כי היא דורשת ממנו נאמנות לכך. להצהרה זו נופך פסיכולוגי חשוב. היא מבהירה כי פעולה נגד צביונה הייחודי של המדינה איננה לגיטימית. משהובהרו כללי המשחק ודרישות המדינה, לפעולה נגדה תתלווה מעתה, לפחות אצל אנשים נורמטיביים, תחושת אשמה של הפרת אמונים, וטוב שכך.

שלישית, יש לחוק גם היבט מעשי. בזמן זה מתדפקים על דלתות ישראל עשרות אלפים, אם לא מאות אלפים, של פלשתינים המעוניינים להשיג אזרחות ישראלית דרך איחוד משפחות. לעת עתה בקשתם נדחית, אך בסופו של דבר עשוי בג"ץ לדרוש הענקת אזרחות זו. לפחות חלקם יירתעו מן ההצהרה החדשה.

ישנו עוד היבט מעשי, אולי החשוב מכול: בקביעת גבולות ברורה וחד-משמעית, החוק החדש הוא צעד ראשון בכיוון שיאפשר פעולה נחושה יותר נגד החותרים תחת בסיס הלגיטימציה של קיום ישראל.