בשבע 413: מיקרוסקופ

לא פעם מנתח מדור זה את היחס המפלה שמקבלים המתיישבים באמצעי התקשורת השונים. אחד 'החביבים' עלינו הוא אתר החדשות ynet

עדי גרסיאל , ו' בחשון תשע"א


איך האתר הימני לאטמה זכה בפרס מבית התפוצות (כותרת ב'הארץ') אין גבול לחוצפה של הימנים האלה, אה? ומה השלב הבא: מתנחלים יגישו מועמדות לפרס ספיר?

בעקבות חוק הנאמנות: מרד בעבודה (מעריב) רק אנחנו שמנו לב שיש סתירה לוגית בין שני חלקי המשפט?

זאת (בית שאן) עיר של ערסים... אנשים שרשומים כבני אדם, אבל בעצם הם חיות (שי גולדן, 'מחוברים') עורך 'מוסף הארץ' חושף את משנתו ההומניסטית. יחד עם אורי בלאו ויצחק לאור, יש לשוקן צוות מנצח
מוסקים ומסיתים

לא פעם מנתח מדור זה את היחס המפלה שמקבלים המתיישבים באמצעי התקשורת השונים. אחד 'החביבים' עלינו הוא אתר החדשות ynet. יום הכיפורים אמנם מאחורינו, אבל השאלה אם אנחנו נטפלים לאתר עדיין רלוונטית. 

תשובה לשאלה אפשר לקבל ממחקר שערכה עתיה זר (שגם כותבת בעיתון זה) במסגרת לימודי תקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל. זר ניתחה בצורה כמותית את הדרך בה סיקר ynet את אירועי מסיק הזיתים ביו"ש. לצורך המחקר נאספו כתבות חדשותיות מהאתר שמדווחות על עימותים בעונת המסיק בשנת 2008. לשם השוואה נבחנו גם כתבות המדווחות על הפגנות השמאל בנעלין ובילעין מאותה תקופה. במחקר נותחו הכותרות, המינוחים, התמונות, מקורות המידע ועוד.

הנה כמה מהתוצאות: שש מתוך שבע כותרות על אירועי המסיק מציגות את המתנחלים באופן פעיל כמי שפגעו בפלשתינים.

ואילו באירועי נעלין, בשש מתוך שבע הכותרות מוזכרים הפלשתינים (והמפגינים האחרים) כמי שנפגעו במהלך ההפגנה.

דוגמאות: "פלסטינים: מתנחלים שרפו עצי זית ליד שכם"; לעומת "העימותים בנעלין: ילד ושלושה מפגינים נפצעו".

גם בבחינת המינוחים בהם נעשה שימוש בולט היחס למתנחלים.

מספר המינוחים המתאר את אלימות המתנחלים באירועי המסיק עומד על שישה עשר. בין השאר ניתן למצוא את הפעלים: תקפו, כרתו, ירו, הציתו, שרפו, העלו באש, השחיתו.

ואילו בנעלין מספר המינוחים המתאר את אלימות הפלשתינים עומד על ארבעה בלבד: יידו אבנים, ניסו לפגוע בגדר, תקף, גרמו נזק.

דוגמא: "מתנחלים גנבו זיתים ואף השחיתו וכרתו עשרות עצי זית ממטעים השייכים להם (לפלסטינים)".

גם מניתוח התמונות עולה היחס המפלה.

באירועי המסיק, רק תמונה אחת מתוך שבע מראה אלימות של מתנחלים, אך 5 הכותרות שניתנו לתמונות נושאות מטען שלילי: אלימות, מלחמה, קרבות, השחתה, השפלה.

אפשר גם לתמוה על מיעוט התמונות של אלימות מתנחלים ביחס לכמות החומר המילולי נגדם.

Ynet  לא השיבו לפנייה לבקשת תגובה. קשה להתווכח עם המספרים.

עדי גרסיאל

צלם או אדם?

בעקבות מארב האבנים לדוד בארי בעיר דוד, אותו תיעדו חבורה של צלמי עיתונות - נשלחו מכתבי תלונה מטעם מרכז תדמי"ת ללשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) ולמועצת העיתונות. הפורום המשפטי למען א"י פנה למשטרה בדרישה לפתוח בחקירה נגד הצלמים, שלא פעלו למנוע שפיכות דמים.

האם שבעת צלמי עיתונות עמדו שם במקרה? מדוע הצלמים שראו מארב אבנים לפני עיניהם לא מנעו את שפיכות הדמים שיכלה להתרחש? מועצת העיתונות ניסחה סעיף בתקנון האתיקה העוסק בעניין זה: "החובה המוסרית והחוקית החלה על כל אדם, להושיט עזרה לאדם המצוי לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו או לשלמות גופו, חלה גם על עיתונאי בעת פעולתו העיתונאית".

דא עקא, מזכיר מועצת העיתונות, אריק בכר, אינו רואה את הקשר של הסעיף הזה למארב האבנים בעיר דוד. כך כתב לנו מר בכר: "צעירים שנכחו במקום יידו אבנים בכמה כלי רכב בהם נהגו יהודים. אחד הצלמים במקום מספר כי מיידי האבנים אף תשאלו נהגים כדי לברר את השתייכותם הדתית, ורגמו באבנים מספר מכוניות דקות ארוכות לפני הגעתו של בארי למקום".

נעצור כאן ונשאל: האם לדעת בכר היה די זמן לצלמים, שראו את הילדים מוכנים לזרוק אבנים על יהודים, לקרוא למשטרה או לפחות להזהיר נהגים אחרים? בכר חושב שלא: "מצפייה בצילומי האירוע, אני למד כי הוא ארך שניות ספורות, והאיש שהיווה מטרה לפורעי החוק הסתלק מן המקום, כך שלא היתה אפשרות להגיש לו סיוע".

מנהל לשכת העיתונות הממשלתית (היוצא), דני סימן, התייחס ביתר רצינות לתלונתנו: "תופעת 'וישחקו הנערים לפנינו', בה צלמי תקשורת עומדים סביב חבורת נערים פלשתינים, היא מבישה וראויה לכל גינוי. עם זאת, זכותם של גורמי תקשורת בכלל וצלמים בפרט לעמוד ולצלם כאוות נפשם בכל מקום בארץ". סימן מבטיח "שבמידה וגורמי הביטחון ימצאו אמת בחשדות שאתם מעלים, הרי שאז יהיה בסמכותה של לע"מ לפעול כלפי אותם אנשי תקשורת".

חני לוז

שתיים ועוד שתיים

לפני כמעט 30 שנה העלה אליקים העצני לתודעה הציבורית את הסיסמה 'תקשורת עוינת'. לפני 15 שנה טבעה אגודת 'לדעת' את הדרישה ל'תקשורת הוגנת'. בחודש האחרון מסתבר שחלקים בתקשורת מתקרבים להגדרה של 'אויב'. אמנון אברמוביץ', נחרץ ומסוגנן, קבע לפני שבוע, בלשונו של רפול שהושמץ כפאשיסט וגזען, שבעצם כל מי שתומך בהתנחלויות הוא בהמה ארבע-רגלית. לא מאמינים? הנה הציטוט: "אין כיום הולך על שתיים שלא מתנגד להתנחלויות".

בהתנחלויות גרים מאות אלפי אנשים, ומצביעים עבור מפלגות התומכות בהן יותר ממיליון איש. ואם נכלול גם נוצרים בעולם, שגם הם בני-אדם, יש עוד כמה עשרות רבות של מיליונים שתומכים. אבל מעבר לאי-הדיוק, איך קורה שאיש תקשורת מרכזי מרשה לעצמו לרדת לרמת זלזול כה בוטה ביריביו הפוליטיים?

ועוד דוגמה: אחד העיתונים המובילים באנגליה, 'הטלגרף', אשר אינו עוין במיוחד את ישראל באופן מסורתי, תיאר את השער החדש שיוביל לרחבת הכותל כאילו יעבור דרך החומה העותמנית.  כמובן, האמת היא שהמנהרה תיחפר מתחת לחומה. מה אנחנו, עותמנים, שנפרוץ את השער כפי שהללו עשו בשביל הקיסר וילהלם? אבל האי-דיוק הזה שיחק לידי האויב הערבי שהכריז מלחמה על "פגיעה ברחבת אל-אקצה", שכנראה גולשת מאות מטרים מחוץ לתחום שלה.

ישראל מידד