חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הנאמנות גרסת נאמן, האזרחות נוסח אזרחי

הדיון הציבורי, התקשורתי והפוליטי הסוער בארץ ובחו"ל בעקבות התיקון לחוק האזרחות,כולל היסטוריה חוקתית וסדרת הצעות מתחרות זו לזו
21/10/10, 15:04
יאיר שפירא


הדיון הציבורי, התקשורתי והפוליטי הסוער בארץ ובחו"ל בעקבות התיקון לחוק האזרחות שאושר בשבוע שעבר בממשלה, כולל בתוכו היסטוריה חוקתית מסועפת וסדרת הצעות מתחרות זו לזו. לשירות הקוראים, מוגש לקסיקון קצר שמסביר מה בין נאמנות לאזרחות, מי הם המתנגדים ומי המרוויחים ואלו הפתעות צפויות במושב הבא של הכנסת
איכשהו, שיחות השלום של נתניהו ואבו מאזן הסתיימו מבחינת אובמה שלא כמקווה. אבו מאזן ברמאללה מתחיל בשיחות גישוש עם החמאס, נתניהו בירושלים מחזק את צביונה יהודי של מדינת ישראל. בשבוע שעבר החליטה הממשלה כי הצהרת הנאמנות האזרחית תשונה והיא תכלול מעתה מחויבות לישראל כמדינה יהודית. 'חוק הנאמנות' כונה העניין בתקשורת, או שמא 'חוק האזרחות'? אך חוק האזרחות הוא זה שבג"ץ פסל לפני שמונה שנים, ואת חוק הנאמנות קברה הקואליציה כבר לפני שנה. או בעצם שני חוקי נאמנות. מבולבלים? הרי לפניכם לקסיקון קצר לחקיקה הציונית המסעירה את הכנסת.

חוק האזרחות

החוק שנחקק בשנותיה הראשונות של המדינה קובע מי הוא אזרח מדינת ישראל, ומסדיר את הדרך בה יכול אדם לקבל אזרחות ישראלית או לוותר עליה. אזרח ישראלי על פי החוק הוא בראש ובראשונה מי שזכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות. נזכיר כי חוק השבות שקדם בשלוש שנים לחוק האזרחות, קבע כי כל יהודי רשאי לעלות לישראל אם לא פעל כנגד העם היהודי או שהוא עתיד לסכן את בריאות הציבור או את שלומו. אזרח ישראלי הוא גם מי שהיה נתין ארצישראלי בזמן המנדט הבריטי, ובעת כניסת החוק לתוקף בשנת 53' היה תושב המדינה. בשנים האחרונות, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגיעה מדינת ישראל לבגרות, ורוב אזרחיה נחשבים אזרחים מכוחה של הדרך השלישית שמונה החוק - אזרחות מכוח לידה לאזרחים ישראלים. אזרחות ישראלית אפשר לקבל גם בתהליך של התאזרחות מכוח אימוץ, נישואין, שירות בצה"ל, שהות ארוכת שנים בישראל ועוד. הדרכים הנוספות מורכבות יותר, אוטומטיות פחות, ולא פעם הן מושא לפרשנות ולמאבקים משפטיים בין המבקשים להתאזרח ובין פקידי משרד הפנים.

חוק האזרחות והכניסה לישראל  

עד לפני שבועיים כשדיברו בתקשורת על חוק האזרחות התכוונו לחוק הזה. השם אומנם ארוך יותר, אך מדובר בחוק חדש, נקודתי, שלא בא אלא להגביל בהוראת שעה את אחד מתתי הסעיפים של חוק האזרחות. לפני שמונה שנים, עת הסכמי אוסלו עלו בלהבות, הורו הסטטיסטיקות כי חלק ניכר מהמחבלים בעלי האזרחות הישראלית מגיעים מקרב אלו שהתאזרחו בישראל מכוח נישואין, מה שמכונה בעגה העממית – איחוד משפחות. החשש מהפוטנציאל החבלני של אותם מתאזרחים נוסף לעובדה מדאיגה לא פחות: מאז חתימת הסכמי אוסלו גבר מאוד זרם המתאזרחים הערבים מיו"ש תחת מטריית איחוד המשפחות. עשרות אלפים עברו לצידו המערבי של הקו הירוק במה שהתחיל להסתמן כמימוש חד צדדי של זכות השיבה, לה טוענים הערבים. ממשלת שרון עשתה מעשה ואסרה בהוראת שעה את האפשרות לאיחוד משפחות של אזרחים ישראלים עם תושבי יו"ש, איראן, לבנון, סוריה ועיראק. תוקף החוק נקבע לשנה, עם אפשרות להאריכו מעת לעת. עם החקיקה, עתרו נגד החוק חברי כנסת מהשמאל וארגונים ערביים. בהרכב מורחב וברוב מצומצם של שישה מול חמישה קבעו השופטים כי החוק אינו חוקתי. אלא שהשופט השישי בדעת הרוב, אדמונד לוי, קבע כי מאחר ומדובר בהוראת שעה שזמנה יפוג בתוך חודשים, אל לשופטים להתערב בעבודת הכנסת לעת ההיא. בכל שנה בחודשי הקיץ מוארך החוק בשנה נוספת, ומיד לאחר מכן פונים העותרים לבג"ץ ומבקשים שיפרע את השטר ויבטל את החוק. לפני חודשיים וחצי שוב האריכה הכנסת את החוק. השופטים בינתיים מושכים זמן בדיונים ונמנעים מעימות ישיר עם הכנסת.

חוק הנאמנות

הסערה הנוכחית פרצה בעקבות תיקון לחוק האזרחות שאישרה הממשלה בהליך מקדים לפני שיוגש לחקיקה בכנסת. חוק האזרחות קובע כי בשלב האחרון בתהליך ההתאזרחות יצהיר מבקש האזרחות כי "יהיה נאמן למדינת ישראל ולחוקיה". התיקון שאישרה הממשלה מוסיף להצהרה את המילים "כמדינה יהודית ודמוקרטית". חובת ההצהרה חלה על מתאזרחים בלבד. פטורים ממנה כאלו שנולדו להורים ישראלים או כאלה הזכאים לאזרחות על פי חוק השבות, כך שבפועל חובת ההצהרה לא חלה על יהודים. שורשי התיקון נטועים במצע הבחירות של 'ישראל ביתנו', שהגיעה להישגים אלקטוראליים מפליגים בבחירות לכנסת האחרונה, בין השאר תחת הסיסמא 'בלי נאמנות אין אזרחות'. על אף שבהסכמים הקואליציוניים שבין ישראל ביתנו והליכוד התחייבה הקואליציה לקדם את התיקון לחוק, הרי שכאשר הצעה דומה עלתה לדיון בממשלה בשנה שעברה, היחידים שתמכו בה היו שרי ישראל ביתנו. כל שאר השרים, לרבות נציגי ש"ס והבית היהודי בממשלה, התנגדו. תחת זאת הקימה הממשלה ועדה בראשותו של שר המשפטים יעקב נאמן, שתדון בהצעת חוק דומה. הצעת החוק שבה מהכפור בשבועות אלו, כאשר נתניהו זקוק מאוד להישארותם של ליברמן ומפלגתו בממשלה גם אם ייכנע ללחצים האמריקניים. החשבון של נתניהו פשוט: במצב שכזה ישראל ביתנו תישאר בגלל התיקון לחוק ומפלגת העבודה תישאר בגלל חידוש ההקפאה.

למה היהודים פטורים?

ראשית, לא ברור שיהודים ימשיכו להיות פטורים מההצהרה. יו"ר הוועדה שבחנה את הנושא, שר המשפטים נאמן, הצהיר מיד לאחר ההחלטה בממשלה כי יש לשקול להחיל את חובת ההצהרה גם על זכאי חוק השבות. הצהרתו של נאמן קיבלה חיזוק מפתיע בקריאה של הליגה נגד השמצה בארה"ב, גוף יהודי וציוני חם במיוחד, שתמכה בתיקון לחוק אך ביקשה להחיל אותו בפועל גם על יהודים המקבלים אזרחות. ההתנגדות העזה צפויה להגיע מצד החרדים. דובר העדה החרדית כבר הביע את התנגדותו לעניין, אך גם ראשי הזרמים המתונים יותר, המעדיפים כרגע לשמור על שתיקה בנושא, לא רווים נחת מההצעה שתחייב הצהרה של מאות משפחות חרדיות העולות לישראל בכל שנה. הצעתו של נאמן עלולה גם להפוך באופן פרדוקסאלי את הצהרת האזרחות לכזו הפוגעת בזיקה שבין מדינת ישראל לעם היהודי. אם עד כה האתוס הישראלי קבע כי כל יהודי שאינו מזיק לחברה יכול לקבל אזרחות בישראל ללא תנאי, הרי שאם תתקבל הצעתו של נאמן, רק יהודי שהצהיר יוכל לזכות באזרחות. מכל מקום, ביום ב' השבוע הורה נתניהו לשר המשפטים, כנראה בעקבות הלחצים בארץ ובעולם, להכין הצעת חוק ממשלתית לפיה גם ישראלים שזכו באזרחות מכוח חוק השבות יחויבו להצהיר.

חוק נאמנות הח"כים

תיקון חוק האזרחות אינו הצעת החוק היחידה שהעלתה ישראל ביתנו בחודשים האחרונים בניסיון לחייב הצהרת נאמנות לערכי המדינה. בעקבות פרשת בגידתו ובריחתו של חה"כ לשעבר עזמי בשארה, עוד קודם השתתפותה של חה"כ חנין זועבי במשט לעזה, העלה חבר הכנסת דוד רותם הצעה להוסיף לשבועת הנאמנות של חברי הכנסת את המחויבות למדינה 'יהודית, ציונית ודמוקרטית'.  גם אז מפלגת העבודה התגייסה להכשיל את החוק מפחד זעמם של הח"כים הערבים. אך את עיקר המאמץ לקבורת ההצעה עשה דווקא יו"ר הקואליציה זאב אלקין מהליכוד, לטובת מנוחת הנפש של הח"כים החרדים. חה"כ מנחם מוזס, ראש סיעת יהדות התורה, מחה נגד הצעת החוק. הוא הצהיר כי אין לו בעיה עם מדינה יהודית ודמוקרטית, אך המילה ציונית היתה בלתי נסבלת מבחינתו. הפעם טרחו בישראל ביתנו ובממשלה שלא להכניס את המילה ציונית להצהרת הנאמנות של המתאזרחים.

מי בעד, מי נגד

את הצעת החוק אישרה הממשלה ברוב גדול של עשרים ושניים תומכים מול שמונה מתנגדים. רוב נציגי הליכוד ובהם ראש הממשלה נתניהו, תמכו בהצעת התיקון. גם כל נציגי הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו כמובן הצביעו בעד. השר מיכאל איתן, הסמן השמאלי בליכוד, יחד עם שניים מנסיכי הליכוד ששבו אליו זה לא מכבר, השרים בני בגין ודן מרידור, התנגדו להצעה. אליהם נוספו חמשת שרי מפלגת העבודה. יו"ר העבודה, אהוד ברק, הבטיח בתחילה את תמיכתו בהצעת החוק. אך לחץ תקשורתי מסיבי גרם לו לחשוב על העניין מחדש. ברק הציב לעצמו סולם רעוע במיוחד בדרישה להוסיף להצהרה את המילים ברוח מגילת העצמאות (ע"ע). לאחר שבקשה זו נתקלה בסירוב, הוא ירד מעדנות מהעץ והצטרף לחברי מפלגתו המתנגדים.  

מי ממש ממש נגד?

הרשימה ארוכה וצפויה. היא מתחילה דווקא בימין. "בישראל ישנה אוכלוסייה ערבית שמחויבת לחיות עם הקונפליקט הכרוך בכך, ואין צורך להבליט את נקודות החיכוך שלה עם הציונות", אמר יו"ר הכנסת רובי ריבלין. השר הרצוג לא שמר על זכות השתיקה, והיה בוטה הרבה יותר: "אני מרגיש כבר כמה זמן שהפשיזם מלחך בשולי המחנה ואנחנו לא שמים לכך לב", אמר הרצוג, שלפחות לעת עתה דווקא לא עומד לפרוש מהממשלה. התנועה הרפורמית בארה"ב לא נשארה אדישה גם היא. מעודדת מחוק הגיור שהצליחה להכשיל לאחרונה, ניסתה את כוחה גם הפעם. הנימוק כעת היה ספרותי דווקא. בהודעה שפרסמה, קבעה התנועה כי לבקש מאזרחים לא יהודים להישבע למדינה יהודית זהו אוקסימורון. בהפגנת שמאל צנועה אך מתוקשרת במוצאי השבת שעברה היו ספרותיים הרבה פחות וקראו למרי אזרחי. ספציפי יותר היה פרופסור ירון אזרחי, שבהפגנה עוד יותר קטנה אך גם מתוקשרת ברחבת מוזיאון ישראל, הצהיר כי "או שילדינו יעזבו את המקום הנורא הזה, או שיהיו בבתי סוהר או שיילחמו ברחובות כמו באיראן". את רשימת המתנגדים סוגרת חה"כ חנין זועבי.

מגילת העצמאות

"מדינת ישראל... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות" (מתוך מגילת העצמאות). מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות אינו ברור. עם היווסדו קבע בג"ץ כי אין לה כל תוקף משפטי. מאוחר יותר נטו שופטיו להשתמש בעקרונות המגילה כדי להכריע בנושאים עקרוניים. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, הצליח להגיע להגדרה מורכבת במקצת שעיקרה המחויבות לעקרונות המגילה בכל פעם שהם תואמים את מהפכתו החוקתית. לא פעם עלתה ההצעה לעגן בחקיקה את מגילת העצמאות כחוקתה של מדינת ישראל. בשבועות האחרונים זכתה המגילה לעדנה. שר הביטחון ברק דרש להזכיר אותה בנוסח הצהרת הנאמנות (ראו לעיל), ומפלגת קדימה השתמשה בה כדי לנסות ולנגח את ממשלת הליכוד. בתגובה להחלטה על תיקון חוק הנאמנות, ביקשה קדימה להניח על שולחן הכנסת חוק הקובע כי ערכי מגילת העצמאות יהפכו לחוק יסוד מיוחד, שאפשר יהיה לשנותו רק ברוב של שמונים חברי כנסת. בקדימה הניחו שהתנגדות המפלגות החרדיות והדתיות החוששות מהקביעות הליברליות המוזכרות במגילה, תביא את הליכוד להתנגד להצעת החוק ולהפסיד נקודות אצל הציבור הציוני חילוני התומך בשינוי הצהרת הנאמנות. בינתיים בליכוד מגיבים בדיפלומטיה הראויה, והגשת החוק הוקפאה בהסכמה לאחר שיו"ר הקואליציה ביקש לבדוק את האפשרות לשנות את ההצעה והגיש אותה כהצעת חוק ממשלתית.

חוק ההגירה

קדימה לא עוסקת רק בפרובוקציות, אלא מנסה גם להציע חלופות הגיוניות משלה. בהצעת חוק הגירה לישראל, עליה חתומים כל חברי המפלגה ואיתן כבל אחד, נעשה ניסיון להחיל כללים ברורים על כניסה והתאזרחות בישראל. גם קדימה מבקשת הצהרת נאמנות, אך כזו שלא כוללת את המחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית. היא כמובן מכשירה כאזרחים את רוב העובדים הזרים הוותיקים המתגוררים ברשות או שלא ברשות בתחומי המדינה. גם זרם המהגרים מאפריקה יכול למצוא בו אופק בהיר להתאזרחות. על פי החוק המוצע, מדינת ישראל תוכל גם לקבוע מכסות להגירה לא יהודית ולאפשר הגירה כזו לתוכה מלכתחילה. אך יש גם טוויסט ציוני. על פי החוק שמקדמת 'קדימה', שר הפנים לא יאפשר כניסה לישראל ורכישת מעמד, גם במקרה של נישואין עם אזרח ישראלי, בגלל מספר סיבות כמו פעילות נגד העם היהודי, עבר פלילי כבד, תושב מדינת אויב או 'אזור סיכון'. אזור סיכון על פי הצעת החוק הוא "אזור שנקבע על ידי ממשלת ישראל ... כי נוכח המציאות המדינית-ביטחונית, כניסת תושביהם לישראל עלולה להוות סיכון לאינטרסים לאומיים וביטחוניים של מדינת ישראל". במילים אחרות, קדימה עוקפת את בג"ץ ומעגנת את איסור איחוד המשפחות של ערביי ישראל שנקבע בתקנת השעה של חוק האזרחות והכניסה לישראל (ע"ע) בחוק חדש וקבוע.

חוקים נוספים

הסערה שגרמה אי הנחת התקשורתית מדרישת הנאמנות החדשה, והפופולריות המסתמנת של החוק בציבור היהודי בישראל, נראות לחברי הכנסת כהצלחה שראוי לשחזר. אי לכך, במושב הבא של הכנסת עשויים לעלות עוד מספר חוקי נאמנות חדשים, שצפויים אומנם להידחות אך להעניק למציעיהם כמה דקות של תשומת לב תקשורתית יקרה, והזדמנות לחדד מסרים לציבור בוחריהם. בסביבתו של השר ליברמן, שחתום כאמור על הגיית רעיון הצהרת הנאמנות הנוכחי, מכינים הצעת חוק חדשה ומרחיקת לכת. התנאי לקבלת תעודת זהות ישראלית בגיל שש עשרה, מבקשים שם, תותנה אף היא בהצהרת נאמנות למדינה. מה יהיה דינו של מי שיסרב, עוד לא ידוע. השר אלי ישי מכל מקום יגיש הצעת חוק שעיקרה הוא שלילת האזרחות ממי שיבגוד במדינה או ישתף פעולה עם ארגוני טרור. לאחר שלילת האזרחות, אומר ישי, יהיה מעמד האזרח לשעבר כמעמדו של עובד זר.