בשבע 414: פרוטקשן גרסת בייניש

כך מתמודדים עם פעילות עבריינית של פלשתינים: המדינה תעניק רישיון למשפחה שמנהלת מחצבת ענק בלתי חוקית ותקבל בתמורה תמלוגים...

יאיר שפירא , י"ג בחשון תשע"א

כך מתמודדים עם פעילות עבריינית של פלשתינים בגוש עציון: המדינה תעניק רישיון למשפחה שמנהלת במשך שנים מחצבת ענק בלתי חוקית, ותקבל בתמורה תמלוגים באופן מסודר. המדינה מסרבת לממן את הקנס שהשית בית הדין על שוטרים שתקפו קטין בצומת תפוח בתואנה שהיא מתנערת ממעשיהם, אך ממשיכה להעסיק אותם בשורות המשטרה. מה הקשר בין מרגלית הר-שפי לשתי פרקליטות בתיק רמון?  

שם המשחק ביו"ש הוא סדרי עדיפויות. בשם אותם סדרי עדיפויות הקצתה המדינה גדוד שוטרי יס"מ כדי להחרים משאית בחוות גלעד. המשאית הובילה חומר גלם ליצירת פאנלים שעלולים היו לשמש לבניית מבנים ליהודים ביו"ש. ורק נזכיר כי ההקפאה הסתיימה. סדרי עדיפויות הם גם מה שמונע מהמנהל האזרחי, מצה"ל ומהמשטרה לסגור את מחצבה 809 במזרח גוש עציון, סמוך לישוב תקוע. על אדמות מדינה באזור השתלטה משפחה ערבית עבריינית, והיא כורה שם בכל שנה כמאה דונם של מחצבים. במקום  פועלים עשרות עובדים המפעילים שפע של ציוד הנדסי כבד, שפע של ציוד שיכול להיות מוחרם בידי מפקחי המינהל, בתנאי כמובן ששוטרי היס"מ יסכימו להתעמת גם עם עבריינים.

לא שהמינהל לא פעל באזור בכלל. בעשר השנים האחרונות הגיעו אנשי החוק למקום כעשר פעמים ואף החרימו ציוד, בעיקר בעקבות עתירות לבג"ץ. הם גם שחררו אותו בתמורה... לתמלוגים שמשלמת המשפחה העבריינית בכל פעם שהיא נאלצת לשחרר ציוד. העסק ככול הנראה משתלם. מיד לאחר השחרור הציוד המוחרם חוזר למקום הפשע, והחציבה נמשכת. תנועת רגבים עתרה וביקשה להשבית את המקום אחת ולתמיד. תשובת המדינה, שהתקבלה לפני כחודש, היתה מפתיעה במיוחד. היא אומנם הודתה שהיא מתקשה להפסיק את הפעילות במקום בגלל סדרי עדיפויות באכיפה וביקשה ארכה של ארבעה חודשים, אך לא כדי לאסוף מספיק כוחות יס"מ או למנות עוד פקחים במינהל. ארבעה חודשים נדרשים למדינה כדי להכשיר את הפעילות במחצבה, להעניק רישיון חציבה למשפחה העבריינית, ולקבל תמלוגים באופן מסודר. הרכב השופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, נתן את ברכתו למהלך.

הרבצת? תשלם לבד

ערב גירוש היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון, עמד נער כבן חמש עשרה בצומת תפוח שבשומרון. ניידת משטרתית עברה במקום ובה שני שוטרים, אורי הובר ושמוליק בן חמו. השניים דרשו מהנער ומבגיר שעמד בסמוך להציג תעודות זהות. הבגיר הציג את התעודה. לנער לא היתה כמובן עדיין תעודה שכזו, אך הוא הזדהה בשמו. השוטרים סירבו להאמין כי לנער טרם מלאו שש עשרה והכניסו אותו בכוח לניידת, אזקו אותו, והכו בו ללא רחם. מומחה שמינה בית המשפט קבע לאחרונה כי נזקיו הנפשיים והפיזיים של הנער מהתקרית עולים לכדי 20 אחוזי נכות לצמיתות. למרות החבלה החמורה לא הוגשו נגד השניים כתבי אישום פליליים, אך בית הדין המשמעתי של המשטרה מצא אותם אשמים. הם ננזפו ונקנסו ב-1200 שקלים כל אחד, מעט יותר מהקנס המקובל על חניה ללא תו בחניית נכים. ערעור של שני השוטרים האלימים על הרשעתם נדחה. במקביל, ארגון 'זכויות האדם ביש"ע' בראשות אורית סטרוק סייע לנער להגיש תביעה אזרחית נגד המשטרה והשוטרים. סכום התביעה עומד על סך של יותר ממיליון שקלים, וסיכוייה הטובים להתקבל הביאו את המדינה להתנער מאחריותה, הן כלפי הנער והן כלפי שני השוטרים. בתחשיב נזק שהגישה בשבוע שעבר לבית המשפט, הצהירה המדינה כי עצם העמדת השוטרים לדין משמעתי וסירובה לספק להם הגנה משפטית בהליך האזרחי מעידה כי היא סולדת ממעשיהם, וממילא אין עליה אחריות שילוחית ואין היא חייבת בפיצוי. עו"ד יעקב מנקין, עורך דינו של הנער, העיר בדיון שהתקיים השבוע כי ככל הנראה סלידתה של המדינה מאלימותם של השוטרים אינה חד משמעית, שהרי השניים ממשיכים לשרת במשטרה. הפרקליטות אגב, ביקשה בתחשיב הנזק שהגישה לבית המשפט לפסוק לנער סכום מינימלי על אובדן השתכרות בעתיד בשל נכותו. הנימוק הוא כי הבחור, היום בן עשרים, הוא תלמיד ישיבה שלא עבד מימיו. פוטנציאל ההשתכרות של בחורי הישיבות, כך על פי הפרקליטות, נמוך במיוחד.

 עסקנות עם אחריות

החלטה של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט יוסף שפירא, אמורה להדיר שינה מעיניהם של לא מעט עסקנים מפולפלים מדי, חילונים, חרדים ודתיים כאחד. בפני השופט הגיע עניינו של עסקן ירושלמי ששלט בלא פחות מארבע עמותות שונות. ארבעתן נקלעו לקשיים כספיים ולחקירה של רשם העמותות, שהחליט לפרקן. לעמותות נותרו חובות כספיים לספקים ולעובדים. מהראיות שהוצגו בבית המשפט הגיע השופט למסקנה אליה הגיעו בחקירתם גם רשם העמותות וגם עורך הדין שמונה כמפרק. האיש שלט בעמותות ללא מצרים. שותפיו הרשומים בוועדי העמותות התגלו כאנשי קש עושי דברו. הוא משך מהן משכורת יפה וטובות הנאה קטנות לו ולבני משפחתו. עד כאן אין משהו שלא נעשה בהרבה עמותות אחרות. אלא שהשופט שפירא החליט כי מי ששולט לבדו בעמותה ועושה בכספיה כבשלו, לא יוכל שלא לשאת באחריות כאשר היא קורסת. השופט קבע כי העסקן ישיב כספים מכיסו לקופת הפירוק של העמותות.

שאלות קיטבג

יש נושאים שבהם אין צורך לפנות לפרקליטות, אפשר לפנות אליי. למען האמת, אפילו אותי אל תשאלו, תחשבו לבד מה תהיה התשובה. הנה לדוגמה, מבקר המדינה פנה לפרקליטות והמליץ לנקוט בצעדים נגד שתי פרקליטות בכירות, רות דוד ואריאלה סגל-אנטלר. המבקר קבע כי התנהלות השתיים בתיק המעשה המגונה בו הורשע השר לשעבר חיים רמון היתה רשלנות ממשית וכשל אישי. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלס, קבע השבוע כי נגד השתיים לא יינקטו צעדים משפטיים או מנהליים. הוא ציין אומנם כי מסקנות המבקר יונחו על שולחנה של ועדת המכרזים העתידה לבחור את פרקליטות מחוז תל אביב. דבר שיכול לסכל את כוונתו של פרקליט המדינה, משה לדור, למנות את סגל-אנטלר לפרקליטת המחוז. אך הוא גם הטעים היטב כי אין מניעה לקדם את הפרקליטות שכשלו לתפקיד בכיר, אם תימצאנה 'מתאימות ביותר' לתפקיד.

בעקבות אמירותיהם של שני ראשי שב"כ לשעבר כי מרגלית הר שפי לא ידעה על כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את יצחק רבין, חשבו רבנים חשובים ומספר ח"כים כי יש לבטל את הרשעתה של הר שפי ופנו לפרקליטות. גם במקרה זה הפנייה היתה מיותרת, והתשובה – ידועה מראש.