בשבע 415: סטודנטים לתורה

הוויכוח הסוער, בתקשורת, בציבור ובמערכת הפוליטית אודות קצבאות 'הבטחת הכנסה לאברכים'

שלמה פיוטרקובסקי , כ' בחשון תשע"א

הקצבאות הרבה יותר קטנות ממה שנדמה. חצר של ישיבה בבני ברק  צילום: רויטרס

הוויכוח הסוער, בתקשורת, בציבור ובמערכת הפוליטית אודות קצבאות 'הבטחת הכנסה לאברכים', יצא לפסק זמן קצר, עם הקמתה של ועדת פקידים בראשות מנכ"ל משרד רה"מ. הוועדה, אשר קמה בעקבות התנגדות בקואליציה להעברת החוק, אמורה לבחון את אופן הסדרת הקצבה בחקיקה, באופן שיירצה את שופטי בג"ץ וחברי הקואליציה מחד, אך יאפשר את המשך תשלום הקצבה מאידך.

 מי שהחל את המהומה ופתח במחול השדים, הם כמו במקרים רבים אחרים, שופטי בג"ץ. השופטים קבעו כי מדובר בקצבה מפלה, מאחר שסטודנטים הנמצאים במצב דומה אינם זכאים לקבל קצבה דומה. השופטים ציינו עוד כי סעיף בחוק התקציב אינו יכול להוות אסמכתא חוקית לתשלום מעין זה. אם הכנסת מעוניינת בו, קבע בג"ץ, התשלום חייב להיקבע בחוק מפורש. מצב זה, בו אי הסדרה של הקצבאות בחוק יביא להפסקת התשלום כבר בחודש ינואר הקרוב, הביא את נציגי סיעת יהדות התורה להציב אולטימטום בפני ראש הממשלה: אם לא יעבור חוק שיסדיר את הנושא עד סוף השנה האזרחית, נפרוש מהקואליציה. הצבת החוק כאולטימטום מבטיחה שהנושא לא יקבר לזמן רב וישוב במהרה למרכז סדר היום הציבורי והפרלמנטרי.

בתוך כל המהומה התקשורתית נדחקו המספרים עצמם לקרן זווית. אולם לאחר שמביטים בהם מגלים תמונה מעט שונה מזו שהוצגה בתקשורת. מי שקיבל את הרושם כי מדובר בסכומים גדולים, אשר מהווים הבטחת הכנסה אמיתית, יופתע לגלות כי נכון לשנת 2010 מדובר בקצבה בגובה של 1040 ש"ח בלבד. לקצבה זכאי רק אברך שלו לפחות שלושה ילדים מתחת לגיל 18, אשר ההכנסה הכוללת של משפחתו מעבודה (לא כולל מלגת כולל וקצבת ילדים) אינה עולה על 1,200 ש"ח. אברך שבבעלותו נכס מלבד דירת המגורים או רכב אינו זכאי לקבלת הקצבה. לשם השוואה, קצבאות הבטחת הכנסה רגילות, המשולמות על ידי ביטוח לאומי, עומדות בממוצע על 2,300 ש"ח לזוג עם שני ילדים ויותר. עם זאת, ההבדל המרכזי בין שני סוגי הקצבאות, הוא העובדה שאדם הלומד לימודים גבוהים איננו זכאי לקבלת קצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי, גם אם הכנסתו נמוכה ביותר, בעוד אברכים יכולים לקבל קצבת הבטחת הכנסה לאברכים העוקפת קריטריון זה.

מספר האברכים המקבלים הבטחת הכנסה זינק באורח חד בין השנים 1986 (אז עמד על 2650) ו-2000 (אז חצה את קו עשרת אלפים מקבלי הגמלה), אולם מאז חלה התייצבות מסוימת במספרים וכיום מספר המקבלים עומד על כ-10,150. ניסיון לבדוק מה יקרה אם הקריטריונים לקבלת הקצבה יוחלו על כל סוגי התלמידים והסטודנטים גילה, כי במקרה כזה יתווספו למקבלי הקצבה מאות בודדות של זכאים בלבד (200-500 בהערכות השונות), דבר אשר לא ישנה מהותית את המעמסה התקציבית הכרוכה בתשלום.

המשכנתא כבר לא קלה

המפקח על הבנקים מודאג, מודאג מאוד אפילו. אחרת קשה להבין מדוע פעם אחר פעם הוא נוקט בצעד דומה, אשר מטרתו להקשיח את התנאים לקבלת משכנתא. על פי הטיוטה שפרסם הבנק, יוקשחו ההוראות לבנקים בכל הנוגע להלוואות בגובה של למעלה מ-800 אלף ש"ח, אשר שיעורן גבוה מ- 60 אחוז משוויו של הנכס הממושכן לטובת המשכנתא. על הלוואות כאלו יחויב הבנק לרתק הון גבוה יותר מבעבר, דבר אשר צפוי לייקר את הריבית בהלוואות כאלו בין חצי אחוז לאחוז.

ההבדל המרכזי בין הצעד הדומה אותו נקט בפעם הקודמת המפקח, רוני חזקיהו, לבין הצעד הנוכחי, נוגע להיקף התחולה שלו. בעוד בפעם הקודמת החמיר בנק ישראל את תנאי כל המשכנתאות בשיעור מימון של למעלה מ- 60, הפעם מדובר רק על הלוואות בסכומים של למעלה מ-800 אלף ש"ח ובתנאי שניתנו לזכאי משרד השיכון, כלומר זוגות צעירים הרוכשים את דירתם הראשונה. להערכת גורמים שונים בשוק המשכנתאות, היקף ה'נפגעים' מההוראה החדשה של הבנק הוא 15-20 אחוז מנוטלי המשכנתאות הפוטנציאליים.

הסיבה העיקרית לדאגתו של המפקח היא המשך מגמת עליית המחירים בשוק הדיור, אשר מושכת את מדדי המחירים לצרכן כלפי מעלה, פעם אחר פעם. חששותיו של המפקח מתחלקים לשניים. הראשון הוא מהתפתחות בועת נדל"ן, שכאשר תקרוס עלולה לגרום לרבים אשר נכנסו לשוק זה כהשקעה ספקולטיבית לאבד את כל הונם. החשש השני, הקשור בטבורו לחשש הראשון, הוא ליציבותם של הבנקים אשר נושאים בעיקר הנטל של מימון עסקאות הנדל"ן בישראל. מצב בו לווים רבים לא יהיו מסוגלים לעמוד בפירעון ההלוואות שנטלו, עלול להביא לפגיעה קשה באיתנותם הפיננסית של הבנקים השונים.

עם זאת, למפקח על הבנקים אין אשליות, וגם לו ברור שמדובר בסך הכל באקמול למחלה שזקוקה לטיפול מהותי הרבה יותר. "הפתרון העיקרי לבעייה בשוק הנדל"ן טמון בצד ההיצע. רק הגדלה משמעותית של היצע הדירות החדשות בישראל תביא מזור לבעיה. הצעדים שאנו נוקטים בהם, אשר מכוונים לטיפול בצד הביקוש, מסוגלים בסך הכל לקנות את הזמן הדרוש על מנת לתת פתרון בצד ההיצע", אמר ביום שני השבוע.

מי שמרוצים בכל זאת מהצעד הזה הם ארגוני התעשיינים והסוחרים, אשר מקווים כי באמצעותו יצליח הנגיד להתמודד נקודתית על המחירים בשוק הדיור, דבר אשר ידחה את הצורך בהמשך העלאות ריבית, כפי שמסביר רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון. לדבריו, "בנק ישראל בחר לבצע ריסון ממוקד לשוק הנדל"ן על פני העלאת הריבית במשק. יש היגיון רב בצעד זה של הבנק, שהרי האינפלציה בישראל קיימת כיום בעיקר במחירי הדיור והבנק מייקר למעשה את הריבית עבור סיגמנט זה. בכך הבנק מנסה לרסן את שוק הנדל"ן בלא לפגוע ביתר הפעילות במשק, ובפרט למנוע התחזקות מואצת בשער השקל".