בשבע 415: שאלת השבוע:

על רקע פרשת פורום תקנה והרב אלון, מהי המתכונת הנכונה לטיפול בתלונות על ניצול והטרדה במגזר הדתי?

ירעם נתניהו , כ' בחשון תשע"א

לנסח תקנון אתי /  ד"ר לאה ויזל - מכללת 'שערי משפט', מכללת 'אורות'

בתשובתי אבקש להתעלם לחלוטין מהפרשיה הקונקרטית המוצגת בשאלה. אין לי כל סיבה, יכולת ורצון להיכנס לסוגיה זו.

אבקש להעיר הערות קצרות כנציבת תלונות בגין הטרדה מינית במוסדות לימודים שבהם אני מלמדת ולאור העובדה שעסקתי בצד המשפטי של החוק למניעת הטרדה מינית במסגרת עבודת תזה באוניברסיטת בר אילן.

כיום על פי חוק - מקום עבודה גדול וכן מוסדות מסוימים מחויבים להקים מנגנון פנימי לטיפול בתלונות. ההגדרה של "הטרדה מינית" ע"פ החוק היא עמומה ופתוחה לפרשנויות שונות. לא תמיד פשוט לקבוע האם ההתנהגות הנדונה עולה כדי ההטרדה האסורה בחוק, אם לאו.

עם זאת, להבנתי, חוסר הבהירות אינו רלוונטי למוסדות החינוך במגזר הדתי. לגבי אלו קוד ההתנהגות צריך להיות מחמיר בהרבה מהרף הקבוע בחוק.

ואמנם מוסדות רבים כדוגמת אולפנות ומכללות השכילו לאמץ תקנון אתי מחייב הקובע שורה של הגבלות הנוגעות ליחסים שבין תלמידה לבין "בעל מרות". חשיבותם של תקנונים אלו אינה מוטלת בספק. גם אם במבט ראשון הדבר עלול לעורר התנגדות מצד "בעלי המרות", מבט מעמיק ילמד שהדבר מחויב לטובת התלמידות והמלמדים כאחד. ייטב בעיניי לו עוד ועוד מוסדות יאמצו לעצמם תקנונים מעין אלו תוך התאמתם למוסד הרלוונטי. כוונתי לתקנון הכולל הוראות מפורטות במגוון הקשרים, לרבות הוראות בדבר האופן שבו יש לנהל שיחות "אישיות", הנחיות הנוגעות לאופן שבו ראוי להסיע תלמידות כטרמפיסטיות ברכב פרטי, וכן התייחסויות לדרך ההתנהלות השוטפת.

תקנון אתי הוא חובה ראשונה בכל מוסד חינוכי ללא כל קשר לקיומן של תלונות ספציפיות. כמו כן, מנגנון פנימי-ציבורי לטיפול בתלונות נקודתיות הוא ראוי ומבורך.

אם אהיה כנה, כאם לילדים, אני סבורה שגם חשד מבוסס מצדיק במקרה המתאים השעיה בבחינת "כבדהו וחשדהו". כמובן, יש להקפיד שהדברים ייעשו בצנעה ותוך שמירה על כללי צדק טבעי. אמנם לא פשוט למצוא את הנוסחה המדויקת שתתאים לכך, אולם אין אנו בני חורין להימלט מהעיסוק בעניינים רגישים אלו. מבחינה זו יש לברך על פורום הכולל מגוון אנשי פסיקה והנהגה שמטרתו לטפל באופן מושכל בפניות של תלמידנו, ומעל לכול, כמו בכל דבר, צריך הרבה ס"ד.

* * *

הפתרון: בית דין/ הרב שמואל אליהו - רבה של צפת

חובה עלינו כציבור להילחם בכל פעם שאנו נתקלים בניצול מיני, אסור לוותר. ניצול כזה עלול ליצור נזק לשנים ארוכות. זה קורה במשפחות הכי טובות. ההורים צריכים להיות רגישים וקשובים מאוד לבנים ולבנות שלהם. אם החשד מתברר כאמת צריך לפעול בשיא התקיפות, אסור לוותר.

לצערי, יש פרשיות רבות שבהם אנו נדרשים לברר חשדות על ניצול מיני וזו משימה ציבורית בעלת חשיבות עליונה.

אבל אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל, יש דרך סלולה שהוכיחה את עצמה מדורי דורות. לא קוראים לה 'פורום' (שהוא שם רומאי). קוראים לה 'בית דין'. לבית הדין יש כללים איך מקבלים עדות ואיך מאמתים שמועות. בית דין מורכב מאנשים נקיים, שקולים, לא אוהבים ולא שונאים, לא נוגעים בדבר, אנשים בעלי לב שאין בהם מישהו או משהו שעלול להטות את הדין.

צריך גם להקדים רפואה למכה. יש לקבוע כללים ברורים להתנהגות של אישי ציבור, קוד אתי שימנע פרצות שיזמינו מעשים אסורים או האשמות שווא. גם פה לא צריך להמציא את הגלגל. חכמינו קבעו לנו הלכות ייחוד, הלכות קרבה, הלכות שיחה שבין איש לאישה. העובר עליהן חשוד עד שיוכיח את חפותו, השומר אותן הוא זכאי עד שיוכח פשעו.

בעבר פניתי ליועץ המשפטי לממשלה והצעתי לו לחבר קוד אתי בשיתוף מועצת הרבנות הראשית למורים, למנהלים, למלמדים ואישי ציבור. איך הם צריכים לנהוג בנשים הבאות אליהם. אולי צריך לחבר קוד כזה גם כלפי גברים. היועץ מזוז לא הרים את הכפפה והעדיף לטפל בתקלות ולא להקדים רפואה למכה. אפשר וצריך לעשות את זה עכשיו.

* * *

פורום הכרחי/ הרב רפי פוירשטיין - יו"ר הנהלת רבני 'צהר'

כל מי  שיש לו ילדים  ונכדים במוסדות החינוך של הציונות הדתית, וכל אדם הגון, חייב להודות על קיומו של פורום תקנה, המקטין את הסכנה למעשי עוולה כנגד צעירים וצעירות חסרי מגן. לכן מצווה גדולה על כל אדם, וקל וחומר על כל מחנך ורב, לתמוך בפורום תקנה ולחזק את ידיו במהלך האמיץ שאותו נקט. לדעתי, עקרונות היסוד לתפקודו של הפורום הם כדלהלן:

* הגוף איננו מחליף את מוסדות השלטון. ובכל מקרה יש להעדיף את טיפול המשטרה ובתי המשפט. בכל מקרה יש לנסות ולשכנע את המתלוננים לפנות לרשויות המוסמכות. הפורום יפעל רק כשמתלונן איננו מוכן להיחשף, או שאין עילה לתלונה רשמית, אך יש פגיעה ביכולתו של בעל סמכות להמשיך בתפקידו החינוכי.

* בכל מקרה הגוף יפעל מתוך תיאום מלא עם רשויות האכיפה והמשפט.

* מקור הסמכות של הגוף הוא כל הגופים החינוכיים והרשתות החינוכיות שיחתמו מלכתחילה על אמנה המעניקה תוקף למסקנות. גופים אלה יתחייבו לקבל את מסקנות הפורום ויקבלו תו תקן שיבטיח להורים את תקינותו של המוסד.

* הגוף צריך להיות מונהג על ידי גדולי תלמידי החכמים של הציבור ובתוכם דיינים, וכן מחנכות בכירות ואנשי מקצוע מתאימים.

* הגוף  צריך להיות בעל כללי עבודה ברורים וידועים כ"בית דין".

* בסופו של תהליך יפרסם הגוף פסק דין שיוגש לאדם שענייננו נידון. תהיה לו זכות לערער לפני הרכב מיוחד. אם נדחה ערעורו יתבקש המוסד שבו עובד הנידון, וגם הנידון עצמו, למלא את המלצת פסק הדין. אם קיימו הנ"ל את ההמלצות ייגנז פסק הדין.

*  אם לא –  יתפרסם פסה"ד ככתבו וכלשונו. מרגע זה תם תפקידו של הגוף. חבריו לא יתראיינו לתקשורת ולא יגיבו לדיון הציבורי שיתפתח בעקבותיו.

* הגוף הוא מעין משפטי, אך לחלוטין לא גוף אוכף. אכיפת ההמלצות תתבצע על ידי המוסד החינוכי ו/או הנידון עצמו ובמידת הצורך על ידי הלחץ הציבורי שיתפתח בעקבות פסה"ד.

*     הגוף יציע תמיכה נפשית, שיקום עד השתלבות עתידית במקום עבודה לנפגעים ולנידון בבחינת "וכי ימוך אחיך עמך".

 

תשובות הגולשים:

לסייע, אך לא לשפוט

על זה נאמר: כוונתכם רצויה, מעשיכם לא.
'תקנה' חייב להתפרק שכן הפורום הוקם ע"מ לעזור לנפגעים, אך בשום פנים ואופן לא להפוך למעין "רשות שופטת נוספת" ?
לזה קיים בית דין או בית משפט.
הגוף שיחליף את 'תקנה' צריך לתת מענה לנפגעים על ידי סיוע נפשי והצגת האפשרויות המשפטיות העומדות בפניהם. אולם כאמור הוא לא יוכל להיות הגורם השופט בעצמו .
עוד נקודה למחשבה:  מכיוון שיש מעשים שאינם דווקא פלילים, או מנוגדים להלכה. ייתכן כי כדאי להקים ועדת אתיקה שתפקידה יהיה ניסוח כללים מקובלים על הגופים השונים. כגון הישיבות התיכוניות ההסדר . שם תיקבע הנורמה הרצויה כאמור. הגוף הנ"ל חייב יהיה לקום מתוך המחנכים באותם מוסדות ולא מישהו חיצוני.

אהרון שנפלד , בית אל

להמשיך בחיל וברעדה

העובדה שמעשים של הטרדות ופגיעות מיניות מצד בעלי סמכות, אינם פוסחים על אף מגזר, כולל המגזר הדתי לאומי, חייבה להקים את פורום תקנה ומחייבת להמשיך את פעילותו. ההנחה בבסיס פעילותו של הפורום היא כי ישנם מקרים הנמצאים על הגבול האפור - הם לא עומדים במבחן הפלילי אך ללא ספק הייתה בהם חציית קו הלכתית, מוסרית ואנושית. על הפורום לאזן בין טובת המתלונן, זכויות הנילון וההגנה על הציבור.
בפרשת הרב אלון כך נהג הפורום. הוא דאג למתלוננים, שמר על כבוד הרב ומשפחתו, והציב סייגים בכדי למנוע מקרים דומים בעתיד. פרסום הפרשה נעשה רק לאחר שחברי הפורום סברו כי הסייגים הופרו, ורק לאחר שהיתרו כי הפרה שלהם תחייב את יידוע הציבור.
כבר נאמר כי "אין אפוטרופוס לעריות", וכי ישנו סיכוי שמקרים כאלו יתרחשו גם בעתיד. לכן חובה להמשיך את פעילותו של הפורום.

עוזי שוחט, ירושלים

 

טיפול אחיד לכל המגזרים

הטיפול בניצול והטרדה צריך להיות מופקד בידי גוף המורכב מאנשי מקצוע שיהיה כפוף למשרד החינוך. דבר קיומו של גוף זה וכן דרכי ההתקשרות עמו למקרה הצורך, יובאו לידיעת התלמידים והוריהם. לאותו גוף לא תהיה זיקה למשטרת ישראל.
כשתגיע פנייה לאותו גוף, ייעשה נסיון לאמת אותה. אפשר יהיה להיעזר בשירותיהם של חוקרים פרטים.  אם יימצאו הוכחות חותכות, יידרש בעל הסמכות להפסיק את עיסוקו במערכת החינוך.
כל זאת בדיסקרטיות מוחלטת, שכן המטרה איננה עריפת ראשים, כי אם הרחקתו של אדם שאינו מתאים להימצא בקרבתם של בני נוער.
בגוף הזה יהיו בעלי מקצוע המכירים היטב את הלכי הרוחות בכלל מוסדות החינוך בארץ, ודרכי הטיפול יהיו זהות לכל המגזרים.

אלכס אדלר, אפרת