בשבע 415: קורבנות עבודה זרה

לפעמים קשה להבין מה רוצים האנשים במדינה הזאת, ובעיקר אנשי התקשורת. האם לא הם עסוקים במאבק נגד גירוש ילדי העובדים הזרים?

אבי סגל , כ' בחשון תשע"א

לפעמים קשה להבין מה רוצים האנשים במדינה הזאת, ובעיקר אנשי התקשורת. האם לא הם עסוקים במאבק נגד גירוש ילדי העובדים הזרים? הם. האם אין זה אומר שגם הורי הילדים אמורים להישאר בארץ? אומר. וממה בדיוק יחיו אותם הורים? מהיכן יביאו אוכל לילדיהם דוברי העברית? הדעת נותנת כי עד להודעה חדשה הם ימשיכו להתפרנס מעבודות לא חוקיות, למשל ניקוי בתים. ובאילו בתים יעבדו אותם עובדים זרים כדי להאכיל את ילדיהם שאסור לגרש? בדירות סטודנטים? בבתי עובדי הוראה? באוהלים בדואים? לא ולא. אנו לא יכולים לדרוש מפשוטי העם להעסיק את העובדים הזרים ולהסתכן בקנסות של אלפי שקלים. זאת צריכה להיות משימתם של העשירים, שועי הארץ, אלה המסוגלים ומוכנים לקחת את הסיכון הכספי.

אז מה בדיוק כולם רוצים מאהוד ברק ונילי פריאל המסכנים? לשיטתם של מתנגדי גירוש הזרים, שר הביטחון ורעייתו הם צדיקים גמורים, מצילי חיים ממש. העסקתה של עובדת זרה במגדלי אקירוב, בוודאי אם שילמו לה לפי שעות, ראויה לפרס הפילנתרופיה הבינלאומי. בני הזוג פריאל-ברק מחרפים את נפשם כדי לקיים נפש זרה אחת בישראל, מסתירים אותה מזרועות החוק ומאפשרים לה להתקיים כאן בכבוד יחסי, והתקשורת יורדת לחייהם? בדרישתם המוזרה משר הביטחון לשמור על החוק תורמים העיתונאים במו ידיהם לגירושם של הזרים וילדיהם. לא שאני משווה, אבל זה מזכיר לי תקופות אפלות.

ראש ממשלת קדימה

לפני כשלושה שבועות, באיחור אופנתי של 15 שנה, נזכרה דליה רבין להתבטא נגד זכרו הלא אופנתי של הסכם אוסלו. "אנשים שהיו קרובים לאבא אמרו לי שערב הרצח הוא שקל להפסיק את תהליך אוסלו", טענה רבין בראיון לידיעות אחרונות. דברים בכיוון זה כתב גם השר בוגי יעלון בספרו האוטוביוגרפי, ומי יודע, אולי יעלון עצמו הוא אחד ממקורותיה של רבין. בכל מקרה, רבים בימין ששו על אמרותיה של הבת כמוצאי שלל רב. חלקם ראו בדברים חיזוק לעמדתם המדינית, וחלקם ראו בהם חיזוק לתיאוריות קונספירציה על הרצח.

צר לי לאכזב את חבריי, אבל כל אלה הם פטפוטי סרק-סרק. גם אם היה נותר בחיים, יצחק רבין היה מפסיק את אוסלו ביום שבו היו צומחים עצי באובב על כף ידו השמאלית. רבין לא היה קדוש – הוא היה פוליטיקאי. פוליטיקאים אינם נוטים להודות בטעות גם אם היא מופיעה מול עיניהם בכתובות אש. על אחת כמה וכמה תהליך אוסלו, שכל יוקרתו וכבודו ועתידו של ראש הממשלה המנוח היו תלויים בו, שלא לדבר על יחסינו עם מדינות העולם ובפרט מדינות ערב. האפשרות שרבין היה מוכן לעצור את התהליך ובעקיפין להודות בטעותו, ועוד ערב שנת בחירות, נראית תלושה מהמציאות. יותר מדי דם נשפך מכדי לסגת לאחור.

ליצחק רבין לא חסרו הזדמנויות לעצור, לחשוב, לשקול מחדש. במשך שנתיים ורבע הוא בחר להתעלם מכולן. לא עצרו אותו הפיגועים הגדולים בתל-אביב ובירושלים, בעפולה ובחדרה, בצומת כפר דרום ובצומת בית-ליד. לא עצר אותו השימוש לרעה שנעשה בנשק שהועבר לפלשתינים. לא עצרה אותו ההסתה הארסית בתקשורת ובמוסדות החינוך הפלשתיניים. לא עצרו אותו הפרות ההסכם הבוטות של הרש"פ, כמו הקמת הצבא, הדלתות המסתובבות והסירוב להסגיר רוצחי ישראלים. רבין המשיך לרוץ מבלי להביט לצדדים, המשיך להעביר סמכויות ולחמש את האויב, התייחס בביטול לכל יריקה בפרצוף מצדו של ערפאת, העביר בכנסת את אוסלו ב' על חודה של מיצובישי, והתבשם מהפירות המדיניים והכלכליים החיוביים של התהליך, תוך שהוא טובע את הביטוי "קורבנות השלום" ולועג בקולו הנרגן ל"פחדני השלום".

דווקא בערב הרצח, בעיצומה של קדנציה מאוד לא פשוטה, זכה רבין לתמיכה הגדולה ביותר שיכול לקוות לה: ההפגנה בכיכר מלכי ישראל. האם אחרי אותה הפגנה, באמת היה סיכוי שרבין יפנה את גבו לתומכיו, יקבל את טענות תוקפיו הבוטים מימין ויעצור את תהליך אוסלו? צריך דמיון מפותח במיוחד כדי לראות תרחיש שכזה.

אין זה אומר בהכרח שדליה רבין משקרת או ששיקרו לה. כולנו שוקלים את דרכנו ועתידנו ברמה כזו או אחרת, וייתכן גם שרבין היה מוכן ליצור משבר זמני בתהליך. אבל את ריצת האמוק כבר אי אפשר היה לעצור. ראש הממשלה המנוח היה מחויב מדי, נעול מדי, שבוי בקונספציה של עצמו. "אבא הרי לא היה עיוור שרץ קדימה בלי מחשבה", טענה באותו ראיון דליה רבין, אבל זה בדיוק מה שהוא עשה.

לא נשכח את קורבנות השלום. יצחק רבין רויטרס

 

תומס הקוטר

העיתונאי היהודי-אמריקני הנחשב תומס פרידמן תקף לאחרונה את ישראל וטען כי בעניין הקפאת הבנייה היא מתנהגת כמו ילד מפונק. במאמרו השבועי, שלא היה מבייש בטרחנותו כמה מבכירי העיתונאים שלנו, כתב פרידמן בסגנון יאיר לפידי: "רק פעם אחת הייתי מעוניין לשמוע את ישראל אומרת: אתה יודע, אדוני הנשיא, אנחנו מפקפקים בכך שלהארכת ההקפאה תהיה השפעה, אבל מאחר שאתה חושב כך, בוא נבחן את זה, בשבילך".

אבל רגע, מה זאת אומרת "פעם אחת"? כבר היתה פעם אחת, בהקפאה הראשונה. האם פרידמן כבר הספיק לשכוח? ואולי הוא מבקש פעם אחת הקפאה ופעם אחת הארכה להקפאה? ומה הוא יכתוב לאחר מכן – "רק פעם אחת הייתי רוצה שישראל תאריך את ההארכה"? למעריציו של האיש פתרונים. בכל מקרה, תמיד אעדיף ילד מפונק מאשר מבוגר מריר, מתנשא ומנוכר לבני עמו.

בקטנה

"תארו לכם שיגאל עמיר היה שומע את מירי אלוני שרה, ועוזב במחאה" (קטע מדיון בפייסבוק על שירת נשים. ותודה לגילית חומסקי על ההברקה).

 

בעשרה מאמרות

סוכנויות הידיעות דווחו השבוע על אירוע משמח אצל שכנתנו המלבבת סוריה: שני ילדים בשם חאלד וחאלה, הוא בן 5 והיא בת 3, ערכו טקס אירוסים רציני לגמרי. הוריהם של בני הזוג הצהירו כי השניים "מאוהבים" וכבר מתכננים את החתונה שתיערך, ככל הנראה, כשחאלה תגיע לגיל שבו תוכל לסרב, לחטוף מכות ולהתחתן בעל כורחה. השידוך החריג הפך לשיחת היום בסוריה, ולמדורנו הגיעו משם, באופן בלעדי, תגובות אחדות על הזוגיות הטרייה:

1. "מה שאהבנו בחאלה זה שהיא לא מדברת הרבה" (אבי החתן).

2. "אל תראו אותנו ככה – אנחנו משפחה מודרנית ומשכילה. חאלד וחאלה זכו לחינוך הטוב ביותר שיש בשוק – בייבי מוצארט, בייבי איינשטיין, שירי מרים ילן שטקליס" (אבי הכלה).

3. "אני מקווה שהם לא יחכו עם הילדים, שהסבא יזכה לראות נכדים לפני שיגיע לבגרויות" (אם הכלה).

4. "הם לא צעירים מדי כדי להתחתן? בגיל הזה הם אמורים לעשות דברים אחרים לגמרי – לשחק בגן, להיפגש עם ילדים אחרים, למדוד חגורות נפץ" (קרוב משפחה פלשתיני).

5. "כמה פעמים אני צריך להגיד לך – הבגד הזה לא משמין אותך, פשוט יש לך חזרת" (קטע משיחה בין בני הזוג).

6. "מה פתאום? תשכחו מזה! חאלד וחאלה הם לא הזוג הצעיר בעולם" (בובי ובובה).

7. "משבר ראשון בזוגיות של חאלד וחאלה, לאחר שהתברר כי הכלה סובלת מהתמכרויות שונות. החתן הודיע כי היא חייבת להיגמל ממוצץ וטיטולים או שאין חתונה" (מדור רכילות בצהובון הסורי 'אסאד').

8. "איה, תפסיקי למשוך לי בשיער! אוף, פעם זה היה אחרת. לאן נעלמה הרומנטיקה?" (החתן בעוד חודש). 

9. "תראה את החנות הזו, אתה זוכר? כאן קנינו את הטלטאבי הראשון שלנו" (הכלה בעוד עשר שנים).

10. "קניתי את הזכויות לצילומי תוכנית הריאליטי על בני הזוג. אנו עדיין מתלבטים כיצד לקרוא לזה, 'נולד לזחול' או 'מחוברים לחבל הטבור'" (מפיק בטלוויזיה הסורית).