בשבע 415: משלי שועלים

ברחבי תל אביב ניתן למצוא כתובות גרפיטי רבות ומתחתיה הכיתוב "מחתרת הפרווה". איש לא נטל אחריות על ריסוס הכתובות

שמואל אדלמן , כ' בחשון תשע"א

ברחבי תל אביב ניתן למצוא כתובות גרפיטי רבות עם ציור של חיית המינק הפרוותית ומתחתיה הכיתוב "מחתרת הפרווה". איש לא נטל אחריות על ריסוס הכתובות, אבל בשיטוט קל באתר פייסבוק באינטרנט ניתן להגיע לקבוצת "מחתרת הפרווה" שהמתהדרת בדוגמנים וידוענים שהצטלמו עם חולצת הקבוצה. בדיוני הקבוצה  יש לא מעט בוז ולעג כנגד שר הדתות יעקב מרגי מש"ס, בשל התנגדותו ל"חוק הפרוות" אותו יזמה  ח"כ רוני תירוש ממפלגת קדימה. החוק אוסר על ייבוא ושיווק פרוות בשל ההרג והסבל הרב הנגרם לחיות פרוותיות.

הצעת החוק עברה כבר בקריאה ראשונה וקיבלה את אישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה, אך גורמים חרדים מתנגדים לחוק בשל העובדה שהשטריימל אותו נוהגים חסידים ללבוש בשבת ובחג עשוי מפרוות חיות. אגב, גם בחלק גדול מהמגבעות יש שימוש בצמר ארנבות שעלול ליצור בעיה גם בקרב הליטאים. ח"כ תירוש נפגשה השבוע עם שר הדתות במטרה להגיע לפשרה ולהוציא מכלל החוק את ייבוא הפרוות המיועד למטרות מסורת.

מאוד מפתה להיסחף בביקורת כנגד הציבור החרדי בכלל והחסידי בפרט חובב השטריימלים הנראים משונים משהו בעיני הדתי הסרוג, אך בשיחה עם ח"כ מנחם אליעזר מוזס, יו"ר סיעת יהדות התורה מתגלה תמונה מורכבת יותר.

ראשית, טוען ח"כ מוזס, רוב תעשיית הפרווה בארץ מיועדת לצורכי דת וחקיקת חוק שבו החריג מהווה רוב מכריע עלולה להגיע מהר מאוד לבג"ץ ומשם ימצאו השטריימלים את דרכם מחוץ לחוק.

שנית, מתברר כי מאחורי הקלעים לקידום החוק פועל ארגון בינלאומי לזכויות בע"ח בשםpeta , שמפיץ סרטונים המתארים איך פושטים באכזריות פרוות מבע"ח. לדברי מוזס, הסרטון הזה רחוק מלייצג את תעשיית הפרוות המקובלת וכי הארגון הזה נגוע באנטישמיות ומפיץ סרטונים דומים היוצאים נגד השחיטה היהודית באותה טענה של אכזריות יתר.

ארגון peta  לא הצליח להעביר באף פרלמנט אירופי את החוק נגד ייבוא ושיווק פרוות. מוזס חושש שאישורו של החוק בישראל עלול ליצור לחץ גם באירופה ומשם יסומן היעד הבא: איסור שחיטה כשרה. לדבריו, רבנים מאירופה כבר פנו אליו והזהירו על ההשלכות צפויות מקבלתו של החוק בישראל.

מקרב מרססי כתובות הגרפיטי של מחתרת הפרווה על קירות תל אביב טרם נעצר איש.