בשבע 415: על סדר היום

שבת חיי שרה בעיר חברון היא התשובה המהותית לדיבורים על הקמת מדינה פלשתינית

רוני ארזי , כ' בחשון תשע"א

אלפי בני אדם יפקדו השבת את חברון לרגל פרשת חיי שרה, המתארת את מעמד רכישת מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו. ועד היישוב היהודי נערך לקראת הקהל הרב, והשנה, לראשונה מזה 13 שנה, ייפתח מתחם הקסבה בעיר לטובת סיורים מודרכים לאורחים.

בשיחה עם 'בשבע', קורא מנחם לבני, שהיה מנכ"ל היישוב היהודי בחברון ושב בשנה האחרונה לתפקיד, להתחבר לעיר ולחזק את ההתיישבות היהודית בה.

כיצד אתם נערכים להמוני המבקרים בחברון בשבת חיי שרה?

"אני מניח שלמעלה מעשרת אלפים איש יגיעו השנה. אנחנו מלינים אנשים בבתי הספר ובמשרדים ולצערנו הרב יש גם פניות שנדחות, כי פשוט אין איפה לישון. יהיו סיורים בהדרכה בכל היישוב היהודי, והשנה באופן חריג גם בקסבה של חברון. יש לנו מטה מיוחד שמטפל באירוח ואנחנו משתדלים שכל מי שבא לפה ייצא מהשבת הזאת שמח ועם כוחות לעתיד. שבת חיי שרה השנה מתחברת מבחינתנו לחיפוש אחר הזהות הישראלית, במיוחד לאור הניסיונות להקים מדינה פלשתינית ולמסור חלקים מארץ ישראל לריבונות זרה".

חברון היהודית מתפתחת? ישנן תוכניות בנייה ותיירות באזור?

"אנחנו מנסים לקדם תוכניות פיתוח סביב הרובע היהודי, באדמות ישי וגם ברובע חזקיהו, אבל ממשלת ישראל לא מאפשרת כרגע ליהודים לבנות בחברון וגם לא לשפץ דירות קיימות.

"ניסינו לעסוק גם ברכישות, אך העניין מורכב ולא ניתן לרכוש כאן בתים באופן פרטי. עיריית חברון, הרשות הפלשתינית וגורמי טרור אוסרים על הערבים למכור ליהודים ומי שמוכר מסתכן בנפשו. היום גם לסחור עם יהודים אסור ולצערי הממשלה עוברת על זה לסדר היום. מול זה אנחנו רואים פיתוח מאוד גדול בצד הערבי, במימון האיחוד האירופי. כך למשל הקסבה המזרחית שהיתה נטושה שנים, הפלשתינים השתלטו עליה באופן בלתי חוקי והופכים אותה לשכונה עם עדיפות ראשונה למחבלים משוחררים, בנקודה הכי רגישה שבין קרית ארבע לחברון. זה מפגע קשה, שעלול להפוך לבכייה לדורות, אבל עוד אפשר לעצור אותו".

מנחם לבני - מנכ"ל ועד היישוב היהודי בחברון ג'מה בלך

ראש הממשלה הכריז על מערת המכפלה כאתר מורשת לאומית, יש להחלטה הזו תוצאה מעשית?

"עד לרגע זה ההחלטה לא הביאה לשום שינוי. מן הראוי שכל משרדי הממשלה בהנחיית נתניהו יפעלו לאפליה מתקנת לטובת חברון וישקיעו משאבים עבור האירועים הרבים שאנחנו מקיימים במערה. היום רוב הכסף, ואני מדבר על מיליונים, ממומן מתרומות. על הממשלה לתת כתף ואנחנו גם פונים לעם ישראל, שכל מי שיכול לתמוך כספית ופיזית, ינסה לעזור".

איך אתה מעריך שיושפע היישוב היהודי בחברון, אם תתממש כוונת ראש הממשלה להקים מדינה פלשתינית?

"חייבים לנסות ללכד את כל הכוחות שיש בנו כדי שזה לא יקרה. כלל ההתיישבות היהודית ביש"ע לא יצאה מספיק לפעילות נגד המהלך. העיסוק בהקפאה הוא שולי יחסית לדבר הזה. מדינה פלשתינית זו בעיה של כל עם ישראל ולא רק של חברון. כל השאלות שעולות בתקופה האחרונה סביב הדיון על מדינה פלשתינית, מעוררות אותנו לתהות אודות המהות שלנו, והן מביאות סוגים רבים של אנשים לחברון, משום שהתשובות לשאלות המהותיות האלה נמצאות כאן ואפשר לחוש אותן ביד. איפה עוד בעולם אפשר לראות מבנה חי, פעיל ונושם שיהודים בנו אותו לפני אלפי שנה? כל אישיות בכירה שבאה לישראל לוקחים אותה ל'יד ושם' והאמת היא שהיה ראוי לקחת אותה למערת המכפלה ולהראות את השורשים של עם ישראל ואת המקור לתרבות והזהות הישראלית".

איך אתם מתמודדים עם ההתנכלויות של אנשי השמאל והאנרכיסטים בעיר?

"השבוע יצא בקריאה השייח' ג'עברי, אחד השייח'ים הנכבדים בחברון, נגד הקבוצות הללו שמגיעות עם צלמים ומסיתות את הערבים. עם ישראל הבין בעקבות המשט הטורקי מהו הנזק של התנועות האלה וצריך לדעת שהן גורמות נזק כבד מאוד למדינה. מדי יום הם באים באוטובוסים ויוצרים פה פרובוקציות. אם השייח' ג'עברי יצא בגלוי ובאומץ נגדם, מן הראוי שכל גורמי הביטחון יטפלו בזה. פנינו בעניין הזה כמה פעמים למפקד החטיבה ולמשטרה ונאמר לנו שזה בטיפול. אני חושב שצריך לעשות כאן טיפול יסודי מערכתי. ראוי לציין שמבקרים כאן הרבה ח"כים ושרים מסיעות שונות, לאו דווקא מהימין, ואפשר לומר שיש היום תמיכה ציבורית מול הקומץ השולי של הצעקנים".

היית המנכ"ל הראשון של היישוב היהודי, כעת חזרת לתפקיד אחרי שנים. ספר על כך.

"היתה לי הזכות להיות ממקימי ההתיישבות בחברון בשנת תש"מ ולשמש כמנכ"ל הראשון של מחדשי היישוב היהודי. באותה תקופה כמעט שלא היו יהודים בחברון. בשנים שלאחר מכן עסקתי בעידוד יזמים וממציאים ובפרויקטים מתחום ההיי-טק. בשנה שעברה התבקשתי לשוב לפעילות והסכמתי לחזור לתפקידי כמנכ"ל. בשבילי חברון היא דבר נשגב וגדול, כאן אתה נוגע בשורשים של האומה הישראלית, במלכות בית דוד. בעבר היו ביישוב חילוקי דעות שהעיבו על הפעילות הציבורית ואני חזרתי מתוך מחויבות שלי והערכה שלי לחברון. יש בחברון אנשים עם כוחות מיוחדים וגדולים ואני מקווה למצוא את הדרך הנאותה לחבר את כל הכוחות ולתת לכל אחד את מקומו בדבר הגדול שנקרא חברון".