חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 416ראשיהפצה

יש מקום לכולם

הרב בני נכטיילר עזב את הישיבה התיכונית בראשה עמד, ונטל על עצמו את אתגר ההובלה של 'בני עקיבא', שהיתה שקועה במשבר כלכלי וחינוכי
11/11/10, 10:54
רבקי גולדפינגר


"אנשים שיש בקרבם את השאיפה לעלות, שמוכנים לגייס את כל הכוחות במסירות נפש, אין דבר בעולם שיכול לעצור אותם .המטרה שלנו בחודש ארגון היא להפוך בקרב החניכים את הרצון לעלות לשאיפה קבועה, מתמדת. עלייה כדרך חיים"

"הקומונרית בסניף עתלית, בחורה בת 18, לא הסכימה לקבל שסניף בני עקיבא במקום כזה יהיה סגור, והחליטה לבדה לקום ולעשות מעשה. בכוחות עצמה, תוך חודש, היא הצליחה להרים את הסניף מחדש. איזה כוח יש בידי נערה אחת"

"אני לא אתנצל על נוער שמעוניין וחפץ לקבל על עצמו עוד ועוד דברים בקיום מצוות, אבל לא מדובר בכפייה. זו דרישה שמגיעה מהם. אני חש שלנוער כיום יש צימאון אדיר לעומק רוחני"

על ההחלטה לקבל את התפקיד: "השטח בער. הנוער התהלך מוכה וחבול, והיתה תחושה של ייאוש באוויר. הרגשתי שהנוער הוא כמו בלון שיצא ממנו האוויר, בלי כוחות. הבנתי שמדובר באתגר גדול והשבתי בחיוב"

שנה לאחר הקיץ הקשה ההוא של הגירוש מגוש קטיף, קיבל ראש הישיבה התיכונית ברעננה, הרב בני נכטיילר, הצעה מהרב חיים דרוקמן לשמש כמזכ"ל תנועת בני-עקיבא. בני הנוער, כמו רבים מהמבוגרים, התקשו עדיין לעכל את ההתרחשויות המטלטלות מהגוש וחשו נבגדים וכואבים. לראשי בני עקיבא דאז היה ברור הצורך  בהנהגה בוגרת, שתוכל לשדר מסר מאחד ויציב, והם ראו ברב נכטיילר מועמד ראוי. נכטיילר, שהיה באותה העת עסוק בהכנות אחרונות לקראת פתיחת שנת הלימודים בישיבה, היה מודע לאתגר שהוצב לפתחו ולאחר התלבטות קצרה נענה בחיוב. "מצב התנועה היה אז לא פשוט בכלל", מספר הרב נכטיילר, "הציגו בפניי מציאות עגומה. מבחינה כלכלית - עודכנתי שישנם גרעונות גדולים, אבל אפילו יותר מורכב מזה היה ההיבט החינוכי. השטח בער. הנוער התהלך מוכה וחבול, והיתה תחושה של ייאוש באוויר. הרגשתי שהנוער הוא כמו בלון שיצא ממנו האוויר, בלי כוחות. הבנתי שמדובר באתגר גדול והשבתי בחיוב". את תפקידו כמזכ"ל החל בחצי משרה, כשבמקביל המשיך לכהן כראש ישיבה. בתום מספר חודשים הבין שהשילוב הוא כמעט בלתי אפשרי, ונשאב כל כולו לפעילות בתנועה.

את המעבר ממעמד של ראש ישיבה למזכ"ל בתנועת נוער, מגדיר הרב נכטיילר כ"עלייה בהיקף יכולת ההשפעה". "כמובן שיש שוני בין אופי התפקיד של ראש ישיבה למזכ"ל תנועת נוער. אבל מבחינתי, המשותף היה גדול בהרבה. למעשה, גם בתפקיד המזכ"ל המשכתי בעשייה חינוכית עם הנוער, ובשיעור גדול בהרבה. לתנועה הגעתי ממעמד של איש חינוך. מהמקום הזה גם קיבלו אותי. ראיתי בזה המשך ישיר לתפקידי החינוכי כראש ישיבה. להוביל תנועה של עשרות אלפי חניכים מתוך ידיעה שהם מהווים את דור העתיד של כולנו, זו משימה עם אחריות לא קטנה".

 למצוא את המאחד

מבחינתו של הרב נכטיילר (47), החיבור לבני עקיבא היה טבעי לגמרי. "בני עקיבא היתה תמיד חלק ממני. גדלתי בסניף בני עקיבא מלאבס, שבט אריאל. שם בגרתי ושם עיצבתי את זהותי הציונית-דתית. גם את אשתי, הילה, הכרתי בסניף", הוא מחייך. "אין עוד תנועה כמו בני עקיבא שעשתה מהפכה כזו והשפיעה על מדינת ישראל בכל כך הרבה תחומים. אף פעם לא הפסקתי לחוש שייך לתנועה ולדרכה", הוא מדגיש.

הרב בני נכטיילר, תושב פדואל ואב לתשעה ילדים, הוא יליד פתח תקווה ובוגר ישיבת הגולן. בעבר שימש כראש ישיבת בנ"ע 'פרחי אהרון' בקריית שמואל וראש הישיבה התיכונית ברעננה. כיום הוא חבר במליאת מועצת יש"ע המתחדשת, ומזה חמש שנים מכהן כאמור כמזכ"ל בני עקיבא. לתפקידו האחרון נכנס חדור מוטיבציה, כשאווירת פוסט הגירוש נושפת בערפו. "התנהל אז דיון סוער האם להיות ממלכתיים כן או לא, האם יש לשרת בצבא כן או לא, האם לסרב פקודה כן או לא. הקוטביות וחילוקי הדעות היו קשים. ניגשתי למשימה בחיל ורעדה כשאחד האתגרים המרכזיים שהצבתי לעצמי היה להשתדל להיות במקום שמאחד את הציונות-הדתית. אני נכנסתי לתפקיד המזכ"לות מתוך הבנה בסיסית שבציבור שלנו ישנן עמדות שונות וחילוקי דעות שלא תמיד ניתנים לגישור ושזה לגיטימי לגמרי, זה נורמאלי, זה בסדר".

בתפקידו החדש התמקד נכטיילר בניסיון להעביר לחניכי התנועה מסר של סובלנות והכלת השונה. "הרי ברור שלמרות שיש אצלנו מגוון רחב של דעות, בסופו של דבר, רב המאחד על המפריד. ניסיתי לשדר לכולם מסר של תקווה. אמרתי 'חבר'ה, בואו נדגיש את המשותף בינינו. אנחנו אחים. בואו נתמקד בעשייה חברתית ובהגשמה'. אחד היעדים היותר עמוקים שניסיתי להטמיע בתנועה מתבטא באמירה - 'בנ"ע תנועה של עם'. זו למעשה, קריאה לחניכי בני עקיבא להתחבר לכל שדרות העם. אנחנו עם אחד ואנחנו אמורים לקבל גם כאלו שלא בדיוק חושבים כמונו. יש כל כך הרבה מה לעשות. עם ישראל מחכה לנו".

האם בהחלטה להתמקד דווקא בעשייה החברתית ישנה אמירה בנוגע למקומה של ארץ ישראל בתנועה?

"אני חושב שלא הפסקנו מעולם להיות עסוקים ולדבר גם על ארץ ישראל. זה לא סותר. יש לעם ישראל הרבה משימות חשובות: משימות של חינוך, של צבא, של כלכלה, של ערי פיתוח וכן, גם של התיישבות בכל חבלי הארץ. יש לנו אמירה ויש לנו מה לתרום גם בעשייה החברתית וגם בהתיישבות, ובכך באה לידי ביטוי העובדה שאנחנו תנועה של עם".

 לא חרד מתורניות

נושא שעולה לכותרות מדי פעם בשנים האחרונות הוא מה שמכונה 'סוגיית ההקצנה הדתית בבני עקיבא'. בטקס הזיכרון למחלקת הל"ה לפני כשנה, נשמעה ביקורת מצד גורמים מסוימים במחנה הדתי על הרב נכטיילר, בעקבות החלטתו להחרים את הטקס, שהיה אמור לכלול שירת נשים. אברהם תירוש, חובש כיפה ועיתונאי 'מעריב' לשעבר, הביע את מחאתו החריפה בטור אישי שפרסם: "מה לראש ישיבה ולראשות תנועת נוער? מישהו התבלבל כאן? לגמרי לא. זהו מהלך מחושב במסגרת המאמץ של החרד"לים להשלטת החרד"ליות ואורח החיים הנגזר ממנה על המחנה הדתי-לאומי בכללו. בני עקיבא היא עמדת כוח אסטרטגית במאבק הזה. מי שמשתלט על העתיד, על הנוער, ישלוט עד מהרה בהווה", קבע תירוש.  גם ח"כ אורבך תקף: "בני עקיבא לא צריכה להיגרר לפינות המעדיפות את הבדלנות על פני הקירוב שמבטא הטקס החשוב בגוש עציון".

שנה אחרי, הרב נכטיילר משיב ברוגע לטענות שהועלו (ומועלות עדיין), כנגד המגמות התורניות בתנועה. "בבני עקיבא יש מאות סניפים. זו תנועה גדולה הכוללת את כל גוני הציונות הדתית. יש בה חניכים ששומעים שירת נשים ויש כאלו שלא שומעים, ואין לי כוונה לוותר על אף אחד מהחניכים האלו. בני עקיבא היא של כל הציונות הדתית: הקיבוצים הדתיים, יישובי יהודה ושומרון, סניפים עירוניים, עיירות פיתוח ועוד. כן, זה בהחלט מורכב ורבגוני אבל זה קודם כל 'אחד' שצריך לשמר. לפעמים אני חש שצריך הרבה חוכמת ניווט בשביל לשמור על כל זה", מודה נכטיילר בזהירות, ונראה שהוא יודע בדיוק על מה הוא מדבר.

למרות הלחצים הכבדים שהופעלו עליו בנוגע לצביונה הדתי-תורני של התנועה במהלך חמש שנות כהונתו, הצליח נכטיילר להלך בין הטיפות ולהמשיך בפיתוח התנועה. בין הסערות והטלטלות במישור הערכי שעברו בשנים האחרונות על התנועה ניתן למנות את הדיון בדבר תנועת נוער מעורבת, שירת נשים במופעי הפיזמונסניף, להקת צוות הווי המעורבת ועוד. "בני עקיבא היא בבואה של הציבור הגדול והמגוון שיש לנו. בבני עקיבא יש מקום לכולם וזה הייחוד שלנו. מה שקורה בתנועה בעניין הזה משקף את מה שקורה בציונות הדתית בכלל", מסביר נכטיילר "התהליכים שעוברים על התנועה בשנים האחרונות אינם תלויים רק במזכ"ל כזה או במזכ"ל אחר. אלה תהליכים ארוכי טווח שנובעים מתמורות עמוקות בחברה הדתית. אני אמנם מתנגד להקמת סניף נפרד במקום שזה לא משקף את עמדת רוב ההורים, אבל מצד שני, ביישובים שמעוניינים בסניף נפרד אני אדאג לעזור להם לממש את זה".

הרב נכטיילר מפרט מהי לדעתו ההתנהלות הנכונה בתנועה רבת גוונים שכזו. "אנחנו בבני עקיבא נותנים לכל סניף את מה שאני מכנה: 'זכות הגדרה עצמית'. כיום יש בבני עקיבא סניפים נפרדים לגמרי לצד סניפים מעורבים, ולכל סניף יש את האוטונומיה שלו להחליט איך תיראה הפעילות בתחומו". נכטיילר מרחיב בדיבורו על "האחדות שאינה מוחקת את הייחודיות של כל סניף וסניף", אבל מדגיש שהיא כזו שגורמת לכל חניך להרגיש בנוח גם ב'רשות הרבים' של התנועה. "כאשר מתקיים אירוע ארצי או מחוזי בבני עקיבא, אנחנו נקפיד שלא תושמע שירת נשים או נדאג להפרדה מסוימת, וזאת מתוך מטרה להבטיח שכל החניכים שלנו ירגישו בנוח. ב'רשות הרבים' ההנהלה הארצית תחפש את הדרך לאפשר אירוע שיתאים למכנה המשותף של כל חניכיה. ב"ה, אנחנו מצליחים לעשות אירועים גדולים בהם משתתפים אלפי חניכים, וכולם יושבים ביחד בשמחה ויוצאים בהרגשה טובה".

הניסיון ליצור תנועה אחת שכוחות כל כך מנוגדים חיים בתוכה, לא פוגעת ביכולת להגדרה עצמית?

"התחזקות בתורה ובמצוות זה חשוב מאוד, ואנחנו לא מתנצלים על זה שהרבה סניפים שלנו רצו ללמוד ולקבל על עצמם כל מיני דברים. יחד עם זאת, אנחנו גם לא נבקר את אלו שרוצים לנהוג אחרת. הנקודה החשובה מבחינתי זה לתת ביטוי ומקום לכולם. זה מה שמיוחד בבני עקיבא –  למרות כל השוני בין החברים, יש לנו דרך אחת משותפת ביעדים של עם ישראל וארץ ישראל. אנחנו אחים ושותפים לדרך. ואולי, כמו בין בני זוג כך גם בתנועה גדולה, כשיש אהבה ניתן להתגבר על חילוקי דעות ולחיות יחד בשיתוף. בני עקיבא הוא המקום הכמעט יחידי שבו ילד מקיבוץ טירת צבי ייפגש עם ילד מרבבה שבשומרון והם יחושו אחוות אחים".

מהיכרותך את המצב בשטח, האם בני עקיבא אכן מתחרד"לת?

"אני לא אתנצל על נוער שמעוניין וחפץ לקבל על עצמו עוד ועוד דברים בקיום מצוות, אבל לא מדובר בכפייה. זו דרישה שמגיעה מהם. אני חש שלנוער כיום יש צימאון אדיר לעומק רוחני. יחד עם זאת, אם המושג 'התחרדות' בא במשמעות של 'הסתגרות' אז אנחנו ממש לא במקום הזה. בני עקיבא פותחת שערים לכולם. זו תנועה של העם ואנחנו דואגים לתת מקום לכל גווני הציונות-הדתית. האמירה 'כולם היו בניי' מיושמת יום יום בתנועה. ברור שזו דרך יותר מורכבת, אבל אנחנו מאמינים שבדרך הזו יש ללכת", הוא מסכם. בהמשך ישיר למסר המאחד שבדבריו, מספר נכטיילר בהתרגשות כיצד לפני שבוע, בביקורו בסניף בני עקיבא בעפולה, דווח לו כי בשבת הארגון הקרובה עומדים ראש העיר, יחד עם סגניו ואזרחים רבים נוספים, להצטרף לחניכי הסניף בכל תפילות השבת. "זה מרגש. שבת ארגון נחגגת ברוב עם גם בקרב מי שאינם מוגדרים כחברים בתנועה. זה הפך ליום חג של כולם וזו בדיוק המשמעות של תנועה של עם", הוא מציין בשביעות רצון.

פן נוסף בסוגיית ההתחזקות הדתית של בני עקיבא, הוא העובדה כי בניגוד לקדנציות קודמות, עומד כעת רב בראשות התנועה. "יכול להיות שלפני ארבעים שנה לא היה עולה על דעתו של איש לקבל רב או ראש ישיבה לתפקיד המזכ"לות בתנועה", מודה נכטיילר, ומסביר כי בני עקיבא משמשת מראה המשקפת את פניה של הציונות הדתית, "כנראה החברה הדתית-לאומית בכל זאת עברה ועוברת שינויים רבים".  

 לא מסתפקים בפייסבוק

בני-עקיבא, תנועת הנוער הגדולה בישראל, החוגגת השבת את שבת הארגון, מונה כיום כ-70 אלף חניכים הפזורים בכ-350 סניפים בכל רחבי הארץ. "זו תנועת נוער שחרתה על דגלה שליחות לכל החיים. זו דרך חיים ולא רק תנועת נוער לגיל בית הספר. את בני עקיבא לא עוזבים אף פעם", אומר הרב נכטיילר, ויוצא כנגד התופעה של חבר'ה בכיתות י"א-י"ב שחשים שאין להם מה לחפש יותר בסניף. "לחבריא ב' יש המון כוח בידיים, וזה מאוד חשוב שיוכלו להשתמש בו ולהוציא את הכוח המבורך הזה אל הפועל".

מה יש לנער או נערה בגיל תיכון, שלא נכנסו להדרכה, לחפש בסניף?

"יש כל כך הרבה מה לעשות בכל כך הרבה תחומים, שהם רק צריכים להחליט למה הם נרתמים. כבר כמעט עשור פועלים בסניפים גרעיני 'נחשון', מדובר בחבר'ה מגובשים שיוצאים לעשיות חברתיות וחינוכיות באזור מגוריהם. קיימת תכנית 'דרור' ע"ש דרור ויינברג הי"ד. ישנם מדריכים בשבטי 'יובל' לילדים בעלי צרכים מיוחדים. קיים גרעין 'יונתן', ע"ש יוני נתניהו הי"ד, שמטפל בהצמחת מנהיגות בשכונות פיתוח, וגרעין 'השחר' הפועל לפיתוח מנהיגות צעירה בקרב בני נוער עולים מאתיופיה". ויש גם יעדים נוספים בהקמה: "אנחנו פועלים להקמת גרעיני משפחות קהילתיים, גרעיני סטודנטים, של"ף (שמיניסטים לערי פיתוח) ועוד. ההתייחסות לבני עקיבא צריכה להיות לא רק כאל תנועת נוער המוגבלת לגיל הנעורים אלא כדרך חיים", הוא חוזר על משנתו, ומבקש לשתף במקרה אחד המלמד לדבריו על הכוח לחולל מהפכות, המצוי בקרב הנוער. "לפני שבועיים נסעתי לסניף בני עקיבא בעתלית ונדהמתי. בסניף ישבו כמה עשרות חבר'ה והיו עסוקים בהכנות לשבת ארגון. צריך להבין שמדובר בסניף שהיה סגור ולא פעל כבר למעלה משלוש שנים ואפשר לומר שדי הרימו ידיים ממנו. אבל הקומונרית, בחורה בת 18, לא הסכימה לקבל שסניף בני עקיבא במקום כזה יהיה סגור, והחליטה לבדה לקום ולעשות מעשה. בכוחות עצמה, תוך חודש, היא הצליחה להרים את הסניף מחדש. איזה כוח יש בידי נערה אחת. איזו מהפכה", הוא מתרגש.

בניגוד לדימוי השלילי של בני הנוער בישראל, המוצגים בתקשורת כאלימים ומנותקים מערכים, מבקש הרב נכטיילר לציין כי המציאות שונה ותנועות הנוער דווקא גדלו והתרחבו במהלך השנים האחרונות. "כל תנועות הנוער בישראל, כולל הלא דתיות, נמצאות במגמת עלייה בעשור האחרון. המספרים מדברים בעד עצמם. תנועות הנוער לא סיימו את התפקיד שלהן, אלא בדיוק להיפך. כנראה שבני הנוער מיצו את הרביצה שעות על גבי שעות מול המחשב. המחשב הוא אמנם חלק מתרבות הפנאי שלהם, אבל הוא לא תחליף לעשייה משותפת. חלק גדול מהנוער בישראל לא רואים את עצמם יושבים כל היום רק מול חברים בפייסבוק אלא בוחרים לצאת מהבית למפגש חי עם חברים אמיתיים, שם ידונו ויבררו לעצמם מהם האידיאלים שיעצבו את חייהם. תנועות הנוער זה חינוך לערכים, לציונות ולאהבת הארץ ולכן כשרואים את הפריחה – מתמלאים באופטימיות".

כשאני מבררת בנוגע למצבה של בני עקיבא, עונה נכטיילר בחיוך. "עד היום לא רציתי לדבר על זה, אבל אני שמח לבשר שבני עקיבא גדלה מאוד בשנים האחרונות. בלי עין הרע", הוא אומר בסיפוק. "ניתן לראות את זה בעיקר במסעות. למסע פסח לפני ארבע שנים יצאו 9,500 חניכים ובמסע פסח האחרון השתתפו 17,500 חניכים. כמעט הכפלנו את עצמנו. זה נפלא. התנועה נמצאת בתנופה וב"ה יש חיבור לערכים אותם היא מייצגת".

אתה מצביע על גידול מרשים במספר החניכים, אבל התשלומים שההורים מתבקשים לשלם לדמי חבר או למסעות ומחנות קיץ הפכו לנטל לא פשוט. אין דרך להקל ולהוזיל עלויות?

"אני בהחלט מודע לבעיה הזו. למשפחות ברוכות ילדים ששולחות מספר ילדים לסניף זו הוצאה די גדולה. התנועה משתדלת ככל יכולתה לסבסד משפחות נזקקות אבל המעמסה הכלכלית היא כבדה מאוד. אם אין קמח אין תורה, ומדובר בסכומים אדירים, עלויות גבוהות איתן אנחנו נאלצים להתמודד. אנחנו, כמובן, לא עסק כלכלי ולא מרוויחים מזה. אלו ההוצאות. הלוואי שנזכה לתמיכה גדולה יותר ונוכל להקל על ההורים".

 עלייה כדרך חיים

כמדי שנה, נבחר נושא בו עוסקים חניכי התנועה במהלך חודש הארגון. השנה נקבעה כנושא החודש הסיסמה 'עושים עליה', ובניגוד למה שניתן להסיק במחשבה ראשונה, לא מדובר רק על עלייתם של יהודי התפוצות לארץ ישראל. "הנושא שנבחר השנה משקף את המצב התמידי שכל אחד מאיתנו צריך לשאוף אליו. הרצון לעלות ולהביט קדימה", מסביר הרב נכטיילר. "זו קריאה לנוער להמשיך ולעשות. יש לכם את הכוח לעשות מהפכות. אל תחששו. תאמינו בעצמכם", אומר נכטיילר בהתלהבות.

"בתחילת דרכה של בני עקיבא חיבר הרב משה צבי נריה זצ"ל את השיר 'יד אחים לכם שלוחה' שנבחר להיות המנון התנועה. מאז, כבר שמונים שנה אלפים רבים של חניכים שרים: 'בלב אמיץ בעזרת ה' - עלה נעלה. קדימה בני עקיבא, הידד במעלה'. יש כאן קריאת כיוון לצעוד תמיד קדימה, לעלות ולהתעלות. אנחנו רוצים כל יום 'לעשות עליה'-  לעלות בתורה, לעלות במידות האישיות שלנו. אנחנו רוצים להצליח לשתף ציבור גדול יותר מכלל ישראל יחד איתנו בעליה. אנשים שיש בקרבם את השאיפה לעלות, שמוכנים לגייס את כל הכוחות במסירות נפש, אין דבר בעולם שיכול לעצור אותם .המטרה שלנו בחודש ארגון היא להפוך בקרב החניכים את הרצון לעלות לשאיפה קבועה, מתמדת. עלייה כדרך חיים".