בשבע 416: חוטפים דו"ח

איך קוראים דו"חות כספיים של חברות-מדריך קצר למשקיע

זיו ברק מרצה לשוק ההון במכללה האקדמית נתניה , ד' בכסלו תשע"א

מפלס החיוכים בפתיחת המרתון האחרון של המו"מ על הסכמי השכר במגזר הציבורי, היה האינדיקציה הטובה ביותר לתוצאותיו של המשא ומתן. הלילה שבין שני לשלישי השבוע היה אולי לילה ארוך עבור משתתפי המו"מ, הן מצידו של האוצר והן מצידה של ההסתדרות, אולם נעדר ממנו המתח הכבד שהתלווה לדיונים כאלו בשנים קודמות. בסופו של יום נפגשו האוצר וההסתדרות ממש 'באמצע', וסיכמו על תוספת שכר של 6.25 אחוזים שתיפרס על פני שלוש וחצי שנים ותשולם בשלוש פעימות. במשכורת ינואר 2011 , תוספת של 2.25 אחוזים, במשכורת ינואר 2012 השלמה ל-4.25 אחוזים ובמשכורת ינואר 2013 השלמה ל-6.25 אחוזים.

נדמה שבמחלוקת על הדיפרנציאליות, כלומר דרישת האוצר להעניק תוספת שכר גבוהה יותר לעובדים החלשים ונמוכה יותר לחזקים, ניצחה דווקא ההסתדרות, אשר הנציחה גם הפעם את הכלל לפיו תוספות שכר ניתנות באופן אוניברסלי. למרות זאת שתל האוצר שני סעיפים דיפרנציאליים, גם אם זניחים באופן יחסי. הראשון הוא מענק חד פעמי בגובה של 2,000 ש"ח, אשר ישולם לכלל עובדי המגזר הציבורי ללא תלות בשכרם, כך שההטבה לעובדים החלשים יותר תהיה משמעותית הרבה יותר. הסעיף השני הוא תוספת שכר לאימהות עובדות עם ילדים מתחת לגיל חמש. עבור ילד אחד מתחת גיל 5 תקבל האם תוספת של 300 שקלים ואילו עבור הילד השני תקבל האם 200 שקלים נוספים כל חודש.

נושא נוסף, המטריד את אנשי ההסתדרות כבר זמן רב ואשר הוסדר בהסכם זה, הוא הגדלת ההפרשות לפנסיה. על פי המצב הקיים, ההפרשות לתגמולים ופיצויים לעובדי המגזר הציבורי המבוטחים בפנסיה צוברת הסתכמו ב-17.5 אחוזים. בהסתדרות הביעו כבר זמן רב חשש כי הפרשות אלו לא יספיקו לעובדים לעת זקנה, ולא יאפשרו להם לשמור על רמת חיים נאותה. זאת במיוחד על רקע העובדה שבמגזר זה ישנם רכיבי שכר רבים שאינם פנסיוניים. לאור זאת הוסכם להעלות את ההפרשות לתגמולים ב-2 אחוזים, אחד על חשבון המעביד ואחד על חשבון העובד, כך שההפרשה הכוללת תעמוד על 19.5 אחוזים.

טענות שנשמעו מצידם של גורמים שונים על "כניעה מהירה" של ההסתדרות, לפיהן כניסה לשביתה בפועל היתה מביאה להישגים רבים יותר לטובת העובדים, נדחו על ידי יו"ר ההסתדרות. לדברי עיני, "מדובר באחת הפעמים הבודדות בה הושג הסכם שכר ללא צורך אפילו ביום שביתה אחד. השגנו הסכם טוב לעובדים שיש בו בשורה לחלקים במגזר הציבורי שדרשו טיפול נפרד". לשביעות הרצון הכללית היה שותף כמובן גם שר האוצר, אשר ציין עם ההגעה לסיכומים, כי "השגנו הסכם שהוא טוב גם למשק הישראלי וגם לעובדי המגזר הציבורי הכולל פיצוי הוגן על השחיקה האינפלציונית ויש בו גם אלמנטים של תגמול שוויוני יותר".

נא להכיר: אחריות תאגידית

תרומה לקהילה, שמירה על איכות הסביבה והקפדה על זכויות עובדים הם רק שלושה מתוך שורה ארוכה של נושאים המרכיבים מושג חדש יחסית, אשר הפך לטרנד בשנים האחרונות, "אחריות תאגידית". מדובר בתפישת עולם שמבקשת להנחיל ערכים של הוגנות והגינות בעולם העסקי, וליצור מערכת יחסים שונה בין עולם זה לבין החברה והקהילה. מוטי בן שושן, סמנכ"ל המרכז לערכים בעסקים במכון לב, מציין כי עולם האחריות התאגידית עובר שינוי מהותי בשנים האחרונות. "עד לפני שלוש או ארבע שנים, זוהה התחום בעיקרו של דבר עם תרומה לקהילה. התפישה השלטת היתה שתאגיד המגלה אחריות הוא תאגיד המחזיר חלק מסוים מרווחיו לקהילה בה עשה את הרווחים הללו".

בן שושן מציין, כי כיום נתפשת האחריות התאגידית כעולם בעל מספר רבדים, אחריות כלפי החברה עצמה ובעלי מניותיה, כלפי העובדים בחברה, כלפי המדינה, הסביבה וגם אחריות כלפי הקהילה. "ההנחה העומדת בבסיס העניין היא שתרומה לקהילה אינה יכולה לכסות על עושק עובדים או מתן שוחד לפקידים בכירים. הבסיס של התנהלות אחראית הוא קודם כל שמירה על כללי התנהגות ראויים ורק אחר כך התרומה שמעבר. אם תרומה לקהילה מתאפשרת בעקבות התנהגות לא אתית, הרי שטוב לתרומה לקהילה שלא תבוא משתבוא".

כאשר פורטים את תחום האחריות התאגידים לרבדיו השונים, ניתן למצוא בו בראש ובראשונה את נושא הממשל התאגידי, כלומר מערכת הכללים המנחה את התנהלותה של החברה. הכללים הללו נוגעים לשקיפות בפעולת החברה, לאחריותם של נושאי המשרה בחברה לפעולותיהם ולמנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים, שתפקידם לוודא שאכן הדברים נעשים כפי שצריך. המוטיבציה להטמעת הכללים הללו הגיעה בעיקר בעקבות קריסתן של כמה חברות ענק בעולם, כגון 'וורלדקום' ו'אנרון', ולאירועים דומים שקרו גם בארץ כמו קריסת הבנק למסחר, מעילת הענק בהראל ופרשיות נוספות.

הרובד השני הוא שמירה על זכויות האדם והאזרח, ובמיוחד אלו של העובדים. בן שושן מסביר כי אחריות תאגידית בהקשר זה משמעה העסקה תמורת שכר הגון והוגן, הימנעות עד כמה שניתן מהעסקת עובדים באמצעות קבלנים, שמירה על זכויותיהם של העובדים ואף יצירת יחס הגיוני בין שכר העובדים הפשוטים, שכר מנהלי דרג הביניים ושכר המנהלים הבכירים. "אף אחד לא מצפה שעובד פשוט יקבל שכר של מנכ"ל, ועדיין גם בפערים חייב להיות היגיון. פערים רחבים מדי מעלים חשש לעשיית עושר על גב החוליה החלשה". ככלל מציין בן שושן, כי "ביהדות עשיית העושר איננה דבר רע. אבל זה בתנאי שהיא איננה נעשית בעוולה. המוטו של אחריות תאגידית הוא עשיית הישר והטוב, קודם יושר ואחר כך גם טוב".

מי שמשקיע בשוק ההון מנסה לא פעם להבין מה מצבה של חברה פלונית או אלמונית, ובאופן טבעי פונה לצורך כך לדו"חות הכספיים של החברה. המכשול הראשון הניצב בפני המתבונן הוא העובדה שאלו משקפים היסטוריה. דו"ח שנתי מתפרסם עד 3 חודשים אחרי תום השנה ודו"ח רבעוני עד חודשיים אחרי תום הרבעון. המכשול השני והמרכזי יותר הוא ריבוי הנתונים, המקשה על ברירת הבר מתוך התבן, ועל בניית התמונה הכללית מהנתונים היבשים. יש לשים לב שדו"חותיה הכספיים של חברה מורכבים משלושה חלקים עיקריים: מאזן, דו"ח רווח והפסד ודו"ח תזרים מזומנים.

המאזן מספר מהיכן מגיע הכסף ועל מה מוציאה החברה את הכסף. מקורו של המימון יכול להיות הון עצמי או הלוואות מסוגים שונים. את הכסף יכולה החברה להוציא על מלאי, על מכונות, ועל שורה ארוכה של סעיפים נוספים. דו"ח רווח והפסד מציג את ההוצאות, ההכנסות והרווח או ההפסד הנגזר מההפרש ביניהם. עם זאת, חשוב לשים לב כי קיימים כמה סוגי רווח. הרווח הנקי, אותו אנחנו נוטים לחפש, הוא נתון מטעה כיוון שהוא עשוי לכלול גם עסקאות חריגות שאינן משקפות את מצבה של החברה. הנתון המהותי הוא הרווח התפעולי או בשמו המקצועי "רווח EBITDA", אשר משקף את הרווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות. בסעיף זה חשוב לשים לב לא רק לסכום אלא גם לאחוזים, מה אחוז הרווח מסך המכירות בהתאם לענף בו אנו עוסקים. אולם, חשוב לשים לב שדו"ח זה עשוי להיות נתון לעיוותים, זאת מכיוון שרווח והפסד אינם תמיד במזומן. הדו"ח השלישי, אשר נועד להתמודד עם הבעיה, הוא תזרים המזומנים המשקף את כמות המזומן שיצאה מול כמות המזומן שנכנסה. אלא שהעובדה שרבות מהעסקאות במשק מתבצעות באשראי, גורמת לעיוות גם בדו"ח זה. מבט משולב על שלושת הדו"חות, תוך השוואה לעומת שנים קודמות, נותן תמונה לא רעה על החברה.

הכותב הוא מרצה לשוק ההון במכללה האקדמית נתניה