בשבע 416: זכויות המפגין, לגזור ולשמור

איש השמאל הקיצוני שנעצר בהפגנה נגד מבצע 'עופרת יצוקה' זכה לפיצוי נכבד על מעצר שווא והגשת כתב אישום ללא הצדקה.

יאיר שפירא , ד' בכסלו תשע"א

בשבוע שעבר מלאה שנה לשבתה של השופטת שרה אורה חביב על כס השיפוט בבית משפט השלום בבאר שבע. לרגל המאורע, היא פרגנה לעצמה ולנו החלטה אשר מעלה משמעותית את רף התשלומים שתאלץ המדינה לשלם בכל פעם ששוטריה לא יכבדו את זכותם של אזרחים להפגין. ההתפתחות המבורכת לא נרשמה אמנם על שמו של נער מעמונה או מפגין נגד הקפאת הבנייה ביו"ש, אך כבר למדנו כי כל סערה תקשורתית שפורצת על הפרת זכויות אזרח בשמאל יכולה להביא משב רוח טוב - ולו כרפרוף כנפיו של פרפר - גם לזכויותיהם של אנשי ימין. 

האיש שנאנק תחת נטיית השוטרים לעשות דין לעצמם היה הפעם רן צורף, סטודנט באוניברסיטת באר שבע ופעיל השמאל הקיצוני. יתכן והמילה נאנק היא תאור מוגזם לגבי אדם שישב לילה בבית מעצר, חודש במעצר בית, ונדרש להתייצב לארבעה דיונים בבית המשפט. לא מעט בנות שש עשרה מקריית ארבע ובנות ארבע עשרה ממעלה לבונה יכולות ללמד אותו פרק או שניים בהתעללות שלטונית במפגינים. אך הסבל הוא כמובן עניין סובייקטיבי. הנה למשל נועה סלור, חברתו של צורף לדעה ולספסל הלימודים, התעמתה עם מאבטחי האוניברסיטה, עוכבה כמעט לארבע שעות בתחנת המשטרה בעיר, ומיד שווקה בתקשורת כקורבן פוליטי. אילו יובילו נפתולי החיים את סלור לקבוע את משכנה ביישוב היהודי בחברון למשל, היא תלמד כי יש כאלה שאצלם ארבע שעות בתחנת משטרה עם שוטרים שלא לגמרי מסוגלים להסביר על מה ולמה, יכולות להיות עניין שבשגרה.

דרך החתחתים הקצרה של צורף החלה לפני פחות משנתיים, כאשר חיילי צה"ל נלחמו בעזה במבצע עופרת יצוקה. בעוד פגזיהם של אנשי החמאס מגיעים עד באר שבע, חרפו את נפשם צורף וכמה מחבריו ועמדו במשמרת מחאה כדי למחות על פעולות צה"ל ולהביע תמיכה בערביי עזה. מפגיני השמאל מנו פחות מחמישים איש, שמרו על הסדר והשקט, ונוכחותם אפילו לא הלהיטה את אנשי העיר המופגזת. למרות שמשמרת מחאה שכזו היא חוקית ולא דורשת רישיון משטרתי, השוטרים שהגיעו למקום הורו להם להתפזר בתוך עשר דקות.

אחרי ארבע דקות, שנידמו כנצח בעיניו של קצין המשטרה, הסתערו השוטרים על המפגינים ועצרו כמה מהם. למחרת בבוקר שוחררו כולם. נגד שישה מהעצורים הוגשו למחרת היום כתבי אישום על הפרעה לסדר הציבורי. אך התביעה חזרה בה מכתבי האישום נגד חמישה מהנאשמים, וצורף נותר לבדו. לא לגמרי לבדו כמובן. האגודה לזכויות האזרח מימנה את ההגנה המשפטית על פעיל השמאל, והוא, כך עולה מכתבי בית הדין, לא נאלץ להוציא שקל מכיסו. הוא אומנם ישב במעצר בית במשך שלושים יום, אך מכיוון שהוא רווק ולא עבד באותה תקופה הסכימו התביעה, הסנגור והשופטת כי לא נגרם לו שום נזק אישי או כלכלי בעטיה של אותה תקופה. הוא גם נאלץ להגיע לחמישה דיונים בבית המשפט במשך השנה וחצי האחרונות, אך המרחק בין הקמפוס ובין אולמה של השופטת הוא שלוש תחנות, שש מאות מטר, עניין של מה בכך לפעיל פוליטי נמרץ.

ובכן, הסכיתו שמעו ושמרו ליום סגריר את פסקה של השופטת חביב, ובמיוחד את התעריף שהוצמד לו: פיזור משמרת מחאה שקטה שמספר אנשיה פחות מחמישים ושלא גורמת התקהלויות של אזרחים ברחוב, איננו חוקי. מעצר בעטיה של מחאה כזו הוא מעצר שווא, שבית המשפט צריך לפסוק פיצוי בגינו. העמדה לדין של המפגין העצור היא הוספת חטא על פשע שמחייבת תוספת ניכרת לאותו פיצוי.

הפיצוי לכל יממת מעצר שווא או חלק ממנה, הוא החלק העשרים וחמישה מהשכר הממוצע במשק. נכון לימים אלו מדובר ב-338 ש"ח ליום. עבור העמדה לדין, שלושים ימי מעצר בית והתייצבות לדיונים בבית המשפט פסקה השופטת סכום של 2500 ש"ח, לאחר שהביאה בחשבון ניהול יעיל והגון של המשפט בידי התביעה, העדר נזק כלכלי כלשהו לנתבע, ואת הסכמת סנגורו למעצר הבית שהוטל עליו. הפגיעה בזכותו החוקתית של צורף להפגין זיכתה אותו בעוד סכום של 10,000 ש"ח. בסך הכול סכום נאה של כמעט 13,000 שקלים. גזרו ושמרו.

 צילום במחיר כבד

לא מעט אנשים נשפטו לחמישה חודשי מאסר בשנה האחרונה. חמישה חודשי מאסר נגזרו למשל על בן 22 בגין אינוס קטינה. חמישה חודשי מאסר נגזרו על אדם שהכה קשות את אביו ואת השוטרים שהוזעקו למקום. חמישה חודשי מאסר נגזרו על חייל שבזז מספינת המרמרה ציוד אלקטרוני יקר ערך. חמישה חודשי מאסר נגזרו על ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ראאד סאלח, על תקיפת שוטר. חמישה חודשי מאסר נגזרו על אדם שהכה את אשתו ובתו עד שהללו נמלטו מהבית, והכה ואיים בסכין גם על אדם אחר. חמישה חודשי מאסר נגזרו על בעל חברת שמירה שזייף רשיונות נשק. חמישה חודשי מאסר נגזרו על רופא מכפר קאסם שהעניק אישורים מזויפים בתשלום. חמישה חודשי מאסר נגזרו על אישה שהתחזתה לפסיכולוגית והוציאה דבר במרמה.

גם חייל הנח"ל החרדי שהצטלם ליד עציר ערבי כפות נשפט לחמישה חודשי מאסר. בסיכומיו אמר התובע הצבאי כי "חומרת המעשים נבחנת בהקשר בו אנחנו חיים". 

 עונש מופרז ביותר

שלוש שנות מאסר נגזרו על הזוג שדרס והפקיר את הנער אמיר בלחסן. שלוש שנות מאסר נגזרו על חייל שפלט כדור והרג את חברו. שלוש שנות מאסר לאדם שנהג בפראות ודרס קשישה למוות. שלוש שנות מאסר לאנס. שלוש שנות מאסר לעבריין ששלח את שלושת בלדרי הסמים החרדים ליפו. שלוש שנות מאסר לקבלן שמכר דירות משועבדות ל-12 משפחות.

הרשימה, גם היא מהשנה האחרונה, עוד ארוכה. היא כוללת גם את האזרח פיני כהן, שהשליך נעל על השופטת דורית בייניש ושבר את משקפיה. בדיון בפני נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים כבר הודיעה התביעה, בניסוח פתלתל אך חד משמעי, כי העונש שהטיל שופט השלום בעיר, שמעון פיינברג, מופרז ביותר. "עונש פחות כבד גם יכול להיות מרתיע ביותר", אמר נציג הפרקליטות. ולנו רק נשאר להרהר בכשירותו של השופט פיינברג לשפוט ללא משוא פנים.