גרעין יפו

, ו' בניסן תשע"ה,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בס"ד

גרעין יפו

 

ש. שלום הרב, ראשית נשמח לשמוע קצת על עברו של הרב, מהיכן הגעת? מה היו עיסוקיך הקודמים? מה היה השלב שבו הרב התחיל לחשוב על רעיון של הקמת גרעין ביפו? מה גרם לכך...?

 ת. אני מגיע מישיבת עטרת כהנים, למדתי שם כתשע שנים אחר כך לימדתי שם שיעורי בקיאות ושיעורי חזרה. גרנו בעיר העתיקה, שתי דקות מקדושת הכותל, קרוב מאוד לישיבה. אשתי גם עבדה בסביבה, בקיצור, לא היה חסר דבר, מעין עולם הבא.

תחילת התעוררות הרעיון קשורה לגירוש גוש קטיף. אחי התגורר בגוש קטיף , הלכתי להיות איתו בתקופה זו. שם היה כאב גדול, הרבה צער ובכי והרבה תפילות, כל מי שהיה במקום חש בגודל הכאב. אולם כשיצאנו משם, חשנו שהציבור הכללי בעיקר בגוש דן לא חש והשתתף כל כך במה שהתרחש. כאילו כל עניין הגירוש עבר לידו והמשיך. אז הבנו שמעבר לעבודה הגדולה והמאמצים הגדולים למען ארץ ישראל שהיו מודגשים מאוד ברובע המוסלמי, יש עניין גדול וחשיבות גדלה לרכז כוחות בחיבור ובהשפעה על עם ישראל.         

 אז, באותה תקופה שמענו על הגרעין שמתגבש על ידי מי שבעצם השיג את התרומה הראשונה לטובת העניין, ישראל זעירא מ'ראש יהודי'. ישראל חיפש אחר משפחות שמעוניינות להצטרף וכן חיפש ראש גרעין. לנו היה עניין גדול לבוא דווקא לגוש דן, כך שזה מאוד התאים לרצון שלנו. בתחילה הצטרפנו בתור משפחה, אחר כך הוא הציע שאני אהיה ראש הגרעין. בתחילה היו קצת התלבטויות, אך לבסוף בברכת מו"ר הרב שלמה אבינר שליט"א ומו"ר הרב יהושע צוקרמן שליט"א , קיבלתי על עצמי את המשימה, והקמנו קהילה ביפו שכבר מונה כ-60 משפחות בשכונות שונות.

ההתחדשות האחרונה של הגרעין היא התרחבות מזרחה לשכונת נווה עופר (תל כביר), בשנתיים האחרונות משפחות נכנסות לשכונה וב"ה יש כבר פעילות משמעותית  בהנהגת ראש הגרעין החדש הרב פנחס סברי שמשמש כרב בית כנסת עם קהילה של כ-40 משפחות.
הרב פנחס סברי משמש שנים רבות כיו"ר ועד עמותת גרעין יפו ועם ההתרחבות מזרחה לשכונת תל כביר קיבל עליו תפקיד כראש הגרעין במקום.
משפחת ראש הגרעין פנחס והודיה סברי הם משפחה מיוחדת במינה וגידלו עד היום 100 ילדי אמנה בביתם, עיתון בשבע פרסם כתבה עליהם בגיליון 634 במוסף אתנחתא. מצורף קישור -  http://en.calameo.com/read/001660802b7881d67475c

ש. התחלתם בעצם מכלום, לא באתם בתור קבוצה, איך התפתחו העניינים? מה בעצם היה פה בחודשים הראשונים?

אני זוכר שהייתה שבת גיבוש מקדימה שבה השתתפו כשמונה משפחות. בפועל, בשלב הראשון אנחנו היינו היחידים שעברנו.אפילו מנהל הגרעין החליט ברגע האחרון שהוא לא עובר. ובשלב שני, אחרי תקופה של מספר חודשים הצטרפו עוד שתי משפחות. התחלנו ביחד לעבוד ולפעול ולאט לאט הצטרפו עוד ועוד משפחות. במהלך השנה הראשונה הגענו לשמונה משפחות.  
בשלב מסוים במשך שנה זאת יצר אתנו קשר הרב אליהו מאלי וביקש להקים ישיבה פה ביפו, שמחנו מאד על כך. הגרעין סייע בהקמת הישיבה. לאחר כשנה הרב מאלי אף עבר להתגורר ביפו עם משפחתו. 

ש. הרב אמר שהיה לכם עניין לבוא דווקא לגוש דן, אם כן מדוע דווקא ליפו ותל אביב? הרי יש כאן באזור המרכז לא מעט גרעינים?

ת. למה דווקא כאן? מכמה סיבות. קודם כל השגחה אלוקית, כך כנראה רצה הקב"ה, אז הרעיון התעורר, שמענו עליו והצטרפנו. דבר נוסף יש ליפו פוטנציאל להיות מין עיר האמונה, היא קצת מיסטית, אוירה מיוחדת. בנוסף,  כאן הרב קוק זצ"ל מורה דרכנו התחיל את דרכו ברבנות בארץ ישראל.

ישנה סיבה נוספת מעט פרקטית, אך היא מאוד חשובה בהקמת גרעין. כדי שגרעין יצליח, מעבר להתלהבות והייחוד צריך גם כמות גדולה של אנשים. בשביל להצליח להקים מוסדות חינוך ולבצע פעילות שותפת בקרב האוכלוסייה יש צורך בכמות גדולה של משפחות. רוב חברי הגרעין עובדים ועסוקים במשך היום. ולכן רק אם יש הרבה משפחות ניתן ליצור פעילות שוטפת מלאה, כשכל אחד נותן את התרומה שלו בזמן שמתאפשר לו.
לדוגמא, מספר משפחות רכזו לאחרונה במסירות נפש 55 משפחות  להקמת גן חדש ממ"ד בתל כביר כאשר ברקע כוונה תמוהה לפתיחת גן לעובדים זרים במבנה האפשרי והפנוי היחיד באזור וזאת, למרות שאין כיום עובדם זרים המתגוררים בשכונה.  

תל כביר ויפו הם מקומות שמבחינה טכנית יותר קל למשוך אליהם משפחות, כי עלויות הדיור והמחיה בהם נמוכות, יחסית לשאר אזור גוש דן. יש כיום בגוש דן כ 11 גרעינים מאוד איכותיים וטובים, אך גדילת מספר המשפחות בהם היא דלילה יחסית, וזאת בעיקר כיוון  שאין אפשרות כלכלית למשפחות אידיאליסטיות רבות  לשכור, וכל שכן לקנות דירות באזורים אלו. לעומת זאת, באזור הזה ניתן עדיין לקנות דירה במחיר שפוי.
 כיום יש בשכונות תל כביר וביפו התחברות משמעותית לאוכלוסייה המקומית שרואה עצמה גם חלק מהקהילה. יתרון נוסף באזור שיש במגורים בה מימוש של אידיאלים מגוונים. יש משפחות שמחפשות להשפיע בצד החברתי והסוציאלי, יש להן הרבה מה לעשות כאן,כיוון ששלושים אחוזים מטופלים ברווחה.
השפעה רוחנית תורנית  מאוד נדרשת כאן לכ-30,000 היהודים שמתגוררים ביפו ותל כביר ובאופן טבעי תורת הרב קוק מדברת אליהם. יש משפחות שמחפשות את הצד ההתיישבותי, גם זה נמצא.
כך כל אחד מוצא כאן את מקומו.

ש. סתם אדם ברחבי הארץ שתשאל אותו מה דעתו לגור ביפו מיד יירתע ויחשוש. האם היו לכם חששות מצד הסביבה המעורבת יהודים לצד ערבים? האם אלו קשיים שאתם נתקלים בהם ביום יום ?

ת. צריך להבין שהדברים מבפנים לא נראים כמו שהם נשמעים בחוץ. יפו זה מקום רגוע, אין עוינות ברחובות. האוכלוסייה הערבית בנויה מאנשים שעובדים ללחמם, חיים נורמאליים.
 אם יש דברים שעולים לעיתים,הם יהיו בעיקר מצד התקשורת שמתסיסה ויודעת למצוא בודדים שהם נגד, אך אין הדברים כן, הילדים הגדולים הולכים לבד ברחובות למסגרות החינוך כמו בכל עיר ללא חשש ורוב רובם של היפואים שמחים על הגעת המשפחות.

גרעין חברתי יפו
 

ש. האם יש לגרעין גם  מגמה התיישבותית, למנוע השתלטות ערבית על העיר?

ת. המגמה של הגרעין היא לא נגד אף אחד. הגרעין לא בא במטרה להתנגח. להפך, באנו לחיות ביפו ולתרום את חלקנו בהוספת אור ולחיזוק ליהדות ולציונות. לא לחינם נכנסנו בתחילה לשכונה שרובה המוחלט כ 80 -90 אחוז יהודים, ובתל כביר האחוז עוד יותר גבוה. באנו להשפיע ולחזק את הרוח היהודית-ציונית. אני מאמין שגם ברמה הלאומית, אם היהודים יהיו מחוברים לעצמם, מחוברים לתורה ולמורשת, זה יפתור לנו את רוב הבעיות אם לא את כולן. 

ש. איך קיבלה אתכם האוכלוסייה היהודית כשהגעתם? מה יחסה היום כלפי הגרעין?

ת.הציבור ממש מאושר. בתחילה אמרו לנו 'הגעתם אחרי הרגע האחרון' , אחר כך אמרו 'הגעתם ברגע האחרון'. בתחילה הסתכלו עלי במעין מבט של רחמים ואמרו 'בהצלחה', כאילו אני הוזה. עם הזמן הגיעה עוד משפחה ועוד משפחה, זה ממש גרם להם להיות בעננים. כמעט כל משפחה שמגיעה לשבת היכרות עם הגרעין אנשים תופסים אותם ברחוב ומבקשים מהם 'בבקשה, בואו לכאן', יש רצון גדול ושמחה גדולה מצד הציבור.כמעט כל פעילות שאנו עושים זה בשיתוף עם וועדי השכונות שמאוד חפצים בפעילות ומעודדים אותה.
בתל כביר, הרב פנחס סברי הוא דמות מוערכת שרבים מתייעצים עמו, וזכה לחתן כבר  זוגות רבים מהשכונה.

ש. מה מטרות ושאיפות הגרעין בגדול ובקטן?

ת. בכלל יש רצון לפתח פה ביחד עם הדרום תל אביבים קהילה תורנית ערכית גדולה, שהיא תאיר על כל גוש דן. ובפרטים, יש שאיפה להקים מוסדות חינוך ערכיים, תורניים מבוססים. התחלנו עם משפחתון וסיוע בהקמת ישיבה גבוהה, ומאז אנו בשאיפה להשלים את כל מה שביניהם. כיום ישנם שני מעונות וארבעה גנים מלאים עד אפס מקום. ב"ה גרמנו לפתיחת בית ספר יסודי ממ"ד צומח דבר שכבר עשרות שנים לא התרחש בת"א-יפו. כמו כן קיים כיום מרכז להעמקת זהות יהודית. זה התחיל בכך שבית ספר מעורב יהודי- ערבי פנה אלי בבקשה שאעביר שיעור בתיכון לקראת פורים וחנוכה, באמת העברתי והם מאוד אהבו את זה. לאחר מכן פניתי אני אל בתי הספר היסודיים והצעתי להם שיעורים ביהדות וציונות כל שבוע לכל הכיתות והם הסכימו. היום שיעורים אלו מועברים ל 1500 תלמידים על ידי מדריכים מקצועיים, ואנו עובדים על כך שישולבו עוד מדריכים ושהפעילות תורחב.
אנו שולחים לגנים רבני גנים, סייענו בהקמת סניף עזרא לעולים והקמנו סניף בני עקיבא, הקמנו מדרשת טיולים- מדרשת יפו שמביאה כל שנה עשרות אלפי מטיילים להכיר את יפו ואת פעילות הגרעין "ציונות היום", זאת ועוד פרויקטים נוספים שכבר קיימים או שמתוכננים.  

ביקור הרב לאו גרעין חברתי יפו

ש.לסיכום, אולי הרב יוכל לספר לנו איזה סיפור מעניין שמשקף את השפעת הגרעין, או את המציאות בה אתם נפגשים ביום יום...

ת. באחת הפעמים שיצאתי למילואים (כיום אני משרת כקצין אג"מ חטיבת שריון) חיכיתי בתחנת האוטובוס, עמדה שם אשה שהסתכלה עלי ובחנה אותי שוב ושוב, ולפתע אמרה לי:'אתה ממש דומה לרב יובל'. הנהנתי בראשי ואמרתי: 'כן, זה אני'. היא ממש התקשתה להבין, לא התחבר לה. 'אבל למה אתה עם מדים?' , עניתי לה בפשטות: 'מה, זאת לא מצווה גדולה?', ענתה: 'כן, נכון, זו מצווה גדולה'.
מקרה זה רק מראה ומשקף את הפער הקיים בציבור ביחס לציונות הדתית ואת חוסר ההיכרות עם תורת הרב קוק, התורה הגואלת. ברור לאנשים שאם הם פוגשים דתי חזק, אז מן הסתם הוא לא בצבא.

פייסבוק – גרעין תורני יפו –האתר הרשמי

טלפון -074-7013722

מייל ghyafo@gmail.com

אתר מדרשת טיולים יפו –  אביטל -0528132229       midyafo.co.il

מדרשת יפעת מרכז להעמקת זהות יהודית – בנות שרות דרך האגודה.

מעון – תמי -0504135867

כתבה ראש גרעין הרב פנחס סברי - http://en.calameo.com/read/001660802b7881d67475c

ראיון עם המייסד הרב יובל אלפרט - /News/News.aspx/218006