אני יכול לתקן

רונן ריזק, כ"ב באדר תשע"ו,

תמיד אהבתי לתקן דברים.מכשירי חשמל ששבקו חיים,כד סדוק,תמונה שנשברה.כשגדלתי גיליתי שאפשר גם לעזור לאחרים.הושטת יד כשמישהו נופל פיזית ורוחנית.תיקונים קטנים שמביאים אושר בל יסולא בפז.כך חשבתי,אך לא כל התיקונים האריכו ימים.אתה חושב שזה תיקון של גבס,איחוי.מסתבר שזה יותר פלסטר.במקרה הטוב...

גם אם באת עם כל הכוונות הטובות לא תמיד זה בא לידי ביטוי.כמו המשפט: הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.חשבתי שכמו שאפשר לתקן חפצים אפשר לתקן אנשים.קצת.כמו שאומרים:בקטנה.חיוך קטן-גדול המאיר את הפנים,מילה טובה ובעיקר הקשבה.חשבתי שכמו שזה עובד על אחרים זה יעבוד גם עלי.כך חשבתי.אך מסתבר שיש פער עצום בין העצות שניתן לתת לבין היישום הממשי.

חשבתי בהיותי מנופח מגאווה שאוכל לתקן אותנו.אותך ואותי.טעות ראשונה.יאמר לשבחנו שלא התייאשנו.שנינו חשבנו ,או ליתר דיוק אני חשבתי שאוכל לתקן את הקשר,לתקן אותנו.בפעם הראשונה שנפגשנו,חשבנו שזה לנצח.הרגשנו כמו שני אנשים המכירים זה את זה ורק השנים הרחיקו ביניהם.השיחה קלחה,הייתה ציפייה באוויר להמשך.אך בפעם הבאה שנפגשנו,פתאום לא עמדנו בפרמטרים שהצבנו במו ידינו לעצמנו.לא ידענו מה לעשות עם זה מלבד להיפרד.חיכית שאשתנה,לא ידעתי איך עושים את זה.מה בדיוק צריך לתקן.האם בהחלפת ההופעה משתנה האישיות? האם הלבוש עושה את האדם? לא ידעתי את התשובות לשאלות.אך מסתבר שזה תנאי הכרחי.היה.

עם הזמן השתניתי,החלפתי דעות והשקפה.החלפתי הופעה.חשבתי שעתה אהיה ראוי לך.כאמור חשבתי.אם הדעות כבר התקרבו הריחוק בשנים עשה את שלו.המרחק גם בינינו גדל.אנו כבר לא אותם אנשים.נפגשנו יותר מדי עם אנשים אחרים.הם שינו אותנו.במכוון ושלא במכוון.הם הותירו בנו את רישומם,לטוב ולמוטב.אני כבר לא הכרתי אותך וגם את לא.השתיקות גדלו בינינו.מה שקלח כנהר בעבר הפך לנחל בימות הקיץ החמים.הקשבתי בעיקר.גם כשרציתי לשרבב מילה או שתיים,את כבר לא הקשבת.כבר לא היינו אנחנו.נשארנו רק את.לא ידעתי איך מתקנים את זה.איך מתקנים אותנו.איך מתנצלים על מילים קשות.מילים של כאב הדדי ,תסכול.ולבסוף מילים  של עצב אינסופי ובדידות גם כשנמצאים ביחד.

פשטות אף פעם לא הייתי חלק ממרקם חיי.תמיד היו קצוות שהסתבכו בקצה.פתאום גיליתי שיש הרבה דברים שצריכים תיקון.קשרי חברות שנפרמו עם השנים שזקוקים לתחזוקה.חברים שנעלמו לרגע,חברות שזקוקה לתחזוקה מתמדת.דו-סיטרית.אנשים ששכחת לאורך הזמן,ששכחת לדרוש בשלומם.אנשים שנשכחת עבורם,שהפכו לצל עם השנים.קשרים שאולי עוד אפשר לשחזר.מעין מפגשים שניים.לחזור ולראות אם יש אפשרות להצלחה מול כישלון.לא לשכוח שהכל לטובה ושהכל בסופו של דבר יסתדר.

אז היומן נפתח,וירטואלית כמובן.אין לי פנקס של שמות.זאת התחתנה וכבר יש ילדים.אהממ..זה לא עבד בפגישה הראשונה,אין סיכוי לשנייה.הבאה בתור...עד שכבר סיימת לעבור על הרשימה,גילית שרובן נשואות או אין סיכוי שיפגשו איתך שוב מסיבות שונות,חוץ מ...כמובן אותה אחת.שוב אתה חוזר אליה,מעבר לזמן.כבר חוויתם סטים של שניים.מכיוון שאתה חושש לשיטת הזוגות מגיעה הפעם השלישית.אתה חושב שאתה שונה כעת.בוגר יותר.בשל לדבר.כמו שאומרים פעם שלישית זה קסם.באנגלית זה נשמע יותר טוב.

אתה ניגש לזה בטוח ביכולות שלך.ליתר דיוק באחת מהן,היכולת לתקן.לתקן את מה שלא עבד כהוגן בפעמיים הראשון.הדבר החמקמק מן העין.אותו שלא הצלחת לתפוס.רציתי לתקן לך את החיוך השבור.למחוק משפט: כמו למה להתפשר כשאפשר לקחת משהו מוכן.אתה בא לתקן,קרי אתה בא לשנות את הצד השני.רק שכחת דבר אחד.יש שני צדדים למטבע כשם שאתה בא לתקן כך גם היא באה לתקן.לשנות.שניכם שכחתם דבר בסיסי.אי אפשר לגמרי לשנות את השני.כי אם משנים זה לא באמת אותו אדם.שברתם בו משהו.כלים שבורים הם לא כלים מתוקנים.הם כבר כלים הזקוקים לתיקון שלא תמיד ניתן לספקו.

תמיד תהיה הצלחת או הכוס הסדוקים קמעה.רק שכאן מדובר בנשמות גבוהות.נשמות אין צורך לתקן.יש לדעת להתאים. לך אין הכלים לכך.מעולם לא היו.כך אתה מגיע למסקנה,אחרי שניסית פעם ראשונה,שנייה ושלישית,שלא באמת הצלחת לחולל שינוי לא הצלחת באמת לתקן.כי אין באמת מה לתקן,אפשר ליישר קצוות דוקרניים,אך לא לעקור תכונות,ואין טעם בלנסות לחנך.כי עדיין את עצמך לא באמת הצלחת לחנך.לא הצלחת לשנות את עצמך.אתה עדיין זקוק לתיקון.אולי אף יותר מהצד השני.אך שניכם תחת אותה קורת גג- זה לא יקרה.לראשונה אתה מודה.אני לא יכול לתקן אנשים.

אנשים הם לא כלים.אני לא יכול לתקן קשרים.אני לא יודע ליצור גשרים.אני עדיין חסר את הנסיון.אני רווי צער,אך לא את הדרך הסלולה.אני לא יכול לתקן אחרים,כי עדיין את עצמי לא תיקנתי.קשה.אני רק נושא תפילה שבורא עולם יראה לי את התיקון הנכון עבורי.

 

 

פינת מעניין ת'סבתא

טוב הבנתי שאתה לא יכול לתקן דברים בבית,רק לשבור בעיקר.אבל משהו שהייתי שמחה בו הוא לראות ולשמוע אותך שובר את הכוס בחתונה...