
נתנאל קראוס
אי מייל: nat.kraus@gmail.com אתר הבית -------------------------------------- דף ראשי השליחות בסן פרנסיסקו: 01. מה העבודה הזאת לכם 02. אוי מינחה, צענטער! 03. שיעור תפילה 2-4 C 04. חיזוקים לא צפויים 05. חיי קהילה וגסיסתה, ההבדל 06. חויה שלא מן השורה - שניצל 07. שליחות?! 08. "המופע של טרומן" 09. לא טוב היות האדם לבדו 10. ביקורת בונה, ביקורת הורסת 11. שיגועים 12. סרט נע 13. גמרא מתמטית 14. גלות 15. התנצלות 16. הטובים לטייח 17. שמיניסט יקר 18. אנשים 19. ארוחת יום השואה 20. יום עצמאות בסן פרנסיסקו 21. האגואיסט החכם (חידוש) 22. משיכיר בין תכלת ללבן 23. מוֹרֵה 24. פנקוב 25. הצגת יחיד 26. THE END 27. הצוות 28. ישראלים יורדים השליחות בדרום אפריקה: 01. תחנה הבאה יוהנסבורג 02. כלוב זהב 03. אם קובי אוז היה יודע 04. איזה כיף להיות יהודי? 05. משיח, אממ... הלו משיח? 06. מה שעושים בשביל להגיע 07. בכל דרכך דעהו 08. תגיד גבינה 09....אף אחד לא טיפש. אפשר להתווכח על כך, ניתן להציג אינסוף הוכחות לכך שכן, לומר שבוודאי וללא כל ספק - מדובר בטפשות. אך לא, לא מדובר בטפשות. כאשר מישהו עושה דבר רע מלבד היותו מרע אין לומר עליו שהוא טיפש. אם עומד אדם למשפט הרי שהוא יודע שהוא נתפס והלך עליו, הוא לא יזדעזע וייזדעק על כך שהוא חולק תפיסת טוב שונה. האדם יודע מהם הקודים החברתיים, הנורמות, כללי האצבע. מה נחשב לטוב או לרע - גם אם אי אפשר להוכיח זאת אמפירית ואפילו אם ישטפו את מוחו במסרים סותרים. בסופו של דבר בהחלט לא מדובר בהלך רוח מטופש, גם לא בורות.
אדם הפוגע באדם אחר או בשייך לאדם אחר יודע שהוא עושה מעשה רע. לא לחינם אמר רבי עקיבא שואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. שמה ששנוא עליך אל תעשה לרעך. לאדם יש מצפן טבעי של מוסר. כל אחד מאיתנו יודע מה איננו חפצים שיעשו לנו. לכל אחד ברור מה ימצא חן בעיני האחר - כל טעות בזיכוי האחר לרוב נסלחת ואף מוערכת.

יש מי הטורח לחנך ולהעמיד אדם אחר על טעותו. על נהיגה מטורללת, על שאננותו באיסוף שקיותיו בסופר כדי לאפשר לקופאית להמשיך עם מצרכי הלקוח הבא, על חנייה בשטח הראוי לשני רכבים. על עקיפה בתור, שימוש ללא רשות, העלבה, רשלנות, חוסר היכולת לומר בפשטות "לא יודע" ולחסוך זמן. אולם למעשה אף אחד לא טיפש עד כדי כך שהוא אינו שם לב לפעילותו הלקויה. נהג מטורלל יודע טוב מאוד שהוא נהג מטורלל, אם הוא ייתפס הוא ישתוק או ינסה לחפות ולהסוות את התנהגותו. הוא ינסה להסיט את השיח למחוזות אחרים, לומר שיש לו איש של מסטיקים או להתרשם מצאצאי התופס. אך כל זה בשלב מאוחר ומאוד היפותטי. יהיה נאיבי מצדנו לחשוב שנהג מטורלל ייתפס כל אימת שיחסיר פעימה מליבותיהם של חוצי מעברים תמימים.
אלו הטורחים לחנך לרוב יעלו בחכתם לא יותר מתסכול. התחושה היא שאין ממש עם מי לדבר, אין הרבה טעם. כך הבידור מתעצם. אדם מוסרי המתבונן במציאות מתוך הכרה שאף אחד לא טיפש עשוי לפתח ציניות מבודחת ובריאה אל מול מטורללים מז'אנרים שונים. בפני דמויות שיבחרו בלא מוסרי בכדי להרגיש חזקים, "יותר-שווים" או כל תוכן רעיל אחר שדחפו להם לראש. רוב רובם של האנשים ינהג על פי הנורמה. חלק יתבלו את התקרנפותם במרירות קלה, הרוב ינועו בשקט. זה תור ובתור עומדים. בעצור עוצרים. בפקק נשענים לאחור ומכוונים את הרדיו. הרוב מכיר בהסכם הלא כתוב שמקיים את החברה. אותה אמנה חברתית שפילוסופים נהנים לדון בה ובמשמעותה. שואלים מתי פתאום בני אדם התאגדו לחברה המכתיבה ואוכפת כללי התנהגות גם אם הם לא נכתבו בספר חוקים. לצד המרירים והמכירים באמנה החברתית ישנו מיעוט של פורעים. אף אחד מהם לא יפשע באופן מוצהר אך אם הם יוכלו לקדם את עצמם על גבי אחרים במינימום התחשבות, לגרד את קצה התחום האפור של הלא חוקי ולפעול ברשלנות - הם יעשו זאת. לא מתוך טפשות, בורות, חוסר מודעות או אף חוסר שפיות רגעית אלא בדווקאות המהולה בנהנתנות לא מוסברת.

החברה האנושית מצליחה לתפקד על ידי מספר גורמים. תהיה זו שגיאה להניח שהרתעה הינה גורם עיקרי להמשך קיום החברה. ככל הנראה מדובר בחינוך, ובאופן מהותי חינוך למידות. מותר ואסור, ראוי ופסול, אפשרי ומן הנמנע. הורים מיסבים את תשומת ליבם של צאצאיהם. חברים את חבריהם. בני זוג. מנהיגים וציבורים. ציבורים ומנהיגים. אף אחד לא טיפש, המוסר מלווה את האדם מגיל אפס. זה מתחיל בזליגות מחיתולים, בהתחשבות בעת משחק, בהכרה בזולת לאורך כל חיי האדם. לך תחנך את מי שבוחר בדווקאות, כאילו יש עם מי לדבר. הוא עושה זאת בכוונה, הוא מודע, הוא חושב שהוא חכם גדול - וזוהי הטפשות הגדולה מכולם.
"כל טיפש יכול לדעת. הנקודה היא להבין", אמר איינשטיין.