7 שלבים בהתדרדרות מוסרית, ועל גבולות סובייקטיביים

נתנאל קראוס, כ"ה באייר תשע"ו,

 

צוצלת שומרת על ביציה. למה היא עושה זאת? ההנחה הראשונית - היא ציפור והיא לא מבינה בעצמה. אפשר להסתכל על כך מצדה, היא תור ואנו לא, היא לא צריכה להסביר לנו דבר וכנראה שאם כבר הייתה באה להסביר אז לא היינו מבינים. אם נבחן את שתי ביצותיה הלבנות והקטנות ממבטו של בן האנוש הרי שאין להן ערך רב, החביתה שהן מסוגלות להפיק או הגוזלים הקטנטנים שיבקעו ויספקו אך שעשוע קל.

העולם המודרני קובע שהכל יחסי, לפחות מבחינה תיאורטית, לפחות כדי להישמע משכיל בראיונות. למעשה, "השונים" לא מעידים עצמם להתקיים-לכתחילה זה לצד זה. כל צד שואף שכולם יהיו כמותו. כל צד שואף להתקיים על חשבון השונה, לנכס או להמיר, לדרוס או לבטל, בנועם או בחרי. היופי בחברה מתוקנת נובע מכך שהרוב המקיים את החברה מושתת על אנשים שרוצים לחיות בשקט ואילו בקצוות החברתיים ממוקמים שני צדדים - א. השומרים על תרבות החברה. ב. החותרים תחת תרבות החברה.

כמו יונה רק צוצלת.
צילום: ויקיפדיה, Charlesjsharp.

מייל תפוצתי נשלח לקהילה. דובר על אירוע קהילתי. מייל תגובה הביע הסתייגות מהשתתפות בשל הארגונים השותפים. לאור הסקרנות הגוברת, חוזר אל המודעה המקורית ובוחן את שמות הארגונים השותפים. שני ארגונים קהילתיים-עירוניים וארגון נוסף לא מוכר. ברשת מתואר אותו ארגון כארגון גג למספר ארגונים שהמכנה המשותף שלהם הוא אמנם יהדות, אך חלק פועלים יותר "לקדם" אותה. אם נדמה לראות את העולם היהודי כספקטרום של מגוון זרמים הרי שבאותו ארגון גג חברים ארגונים הממצבים עצמם על קצה הספקטרום  ומחוצה לו. בעולם המודרני קשה להגדיר ספקטרום, זהו מעשה כלל לא פוליטיקליקורקט, אך עבור החיים בספקטרום מדובר במעשה אינטואטיבי (שאולי נחמד להתכחש אליו).

חולפות דקות ספורות והתגובה הראשונה נשלחת אל התפוצה. הכתובת מניחה גבול סובייקטיבי שמבחינתה, אם הוא לא נחצה, אפשר לחסות בצילם של השוכנים על גבול הספקטרום, מצד זה או זה. התגובה השניה לא מאחרת להישלח. הכותבת עושה מהגבול הסובייקטיבי של הכותבת הראשונה מיץ מנגו ומציבה גבול סובייקטיבי אלסטי במיוחד והרחק מעבר. לבסוף, חלופת המכתבים האלקטרונית נחתמת בהתנצלות המסתייג שאינו חוזר מדבריו ובכותבת שנחלצה לזכותו בשם גבול סובייקטיבי חברתי חביב. ראוי לציין את הרוב השקט שצפה מן הצד בחילופי הדברים או שראה שמדובר במייל קהילתי וחלף הלאה או שכלל לא הבחין בפרשה הקצרה כי התפוצה סווגה לתיקייה עלומה בחשבון הדוא"ל אשר ברשותו/ה.

ככה זה עם גבולות סובייקטיביים, יחסיים, אלסטיים ביחס ישיר לתפיסת העולם. יש הבדל מהותי בין מי שמכיר בגבול אותו הוא פורץ ובין מי שמבטל את הגבול מלכתחילה בכדי להצדיק את העולם אותו הוא רוצה לתפוס.

בפרשת בחוקותיי רבינו בחיי מביא 7 שלבים בהתדרדרות מוסרית.
1. לא לומד.
2. מאחר שלא לומד - לא עושה.
3. מאחר שלא עושה - בא לידי מיאוס בחוקים שטעמם לא נודע.
4. בא לידי מיאוס בדינים שרוח הבריות חומדת אותם.
5. לא די שלא עושים בעצמם אלא אף מונעים מאחרים מלעשות.
6. כופר בכל המצוות.
7. מפר הברית - כופר בעיקר.

 
רבינו בחיי על פרשת בחוקותיי, דעת.

מכאן ראוי לראות את החשיבות הגדולה הטמונה בלימוד תורה. גם כשאומרים ללמוד בשביל לעשות - על מנת להדגיש שהעשייה היא המטרה - הרי שיש להבין שאין זה מבטל מערך הלימוד אלא דווקא מעצים אותו. הלימוד הוא שורש הדברים, ובלעדיו נפשו של האדם עלולה ליטות.
השורש הוא לא ויכוח או התנצחות אלא לימוד, וזו גם נקודה מעניינת מן ההיבט האסטרטגי. כותבים חז"ל: "תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש...".