מילה קטנה

רונן ריזק, כ"ז באלול תשע"ו,

 

בטרם הימים בין כסה לעשור באים

והלילות מתארכים זהו הזמן להפנים.

להכות על חטא על מעשים ראשונים

ולצערי גם חדשים ומחודשים.

על שאטמתי ליבי לצרת אחר,

איבדתי את עצמי בנכר.

ברברתי ללא הכר,

ברחתי כל יום למחשבות בבוקר.

גרגרתי גם כשמלא היה הבור,

גזלתי ללא נקודת חזור.

דיברתי כשלהחשות היה המעצור.

הכאתי בחוזקה על החזה לסלק חטאים ישנים,

כדי לפנות מקום לחדשים.

הדגשתי את הסאה במילים,

ווידאתי שלא נותרו שבויים לאחר החיצים.

ויתרתי לעצמי אין ספור פעמים,

זנחתי אהבת אמת לטובת יצרים.

התחסדתי בדברים

וחטאתי בלהתחסד לאחרים.

טעיתי שוב ושוב ללא הרף

כי ידעתי שלהודות יהיה ירוד,

כעסתי והכעסתי כיוצא לטרף

כאשר ללכת היה קרב אבוד.

משכתי ידי מלתת לאחר,

וכשבקשו עזרה נסתי כמו מאש.

סמכתי על נדיבים,

ועוויתי לפני אדון מרומים.

פיזרתי הבטחות ללא כיסוי,

הצטדקתי כשלא ניתן פיצוי.

קיררתי ידידים בדברים,

וקטעתי משפטים שלמים.

ריחמתי על אכזרים,

וריחקתי מתקרבים.

שיקרתי לעצמי שלא אחזור על חטאים,

כשיום למחרת תעיתי בדרכים.

עם כל זה אני בא בבקשת רחמים לסליחת חברים,

משפחה ואלו שכבר רחוקים.

אל אלו שקרובים ומוחלים איני פונה,

מתחנן על נפשי בקרב אלו שנטשתי בהיותי תועה ומטעה.

על שלא מצאתי בליבי תעצומות

ובשלם עלו בי מבוכות ,תחושות חוזרות ומכות.

כי בטרם ימים פונים,

לפני שאתייצב לפני שוכן מעונים

מתחנן, מבקש על עצמי רחמים,

לזכות לעשות שלום עם רחוקים

כאן בעולמות התחתונים.

אז מילה אחת תאמיר במחירה,

מילה קטנה-גדולה ושמה סליחה.

עולם של סליחות