המגרש ה-"עדין".

משה למפרט, ח' באלול תשס"ה,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

היום ראיתי ב-INNTV (בעיקר) את ההריסות של הגוש היפהפה שהיה ואיננו. ראיתי איך הבולדוזרים הנהוגים בידי ערבים הופכים תוך דקות את מבצרו של אדם לעיי חורבות, ראיתי את בתי הכנסת השוממים וראיתי (אבל זה כבר במקום אחר, עיתון "הלוחם" שקרוב משפחה נאלץ להיות מנוי עליו באונס ועוד לשלם אותו) את פרצופו הנאלח של מפקד כוחות הגירוש, רע"ל (רב עלוב) דן חלוץ ועוד כמה פושעים.  (לצפיה בסרט לחץ כאן. דלגו לדקה 6:41)

ראיתי, וליבי רותח.

אבל לא על הפושעים הגדולים רציתי לכתוב היום. אני העדפתי לכתוב דווקא על פושעים קטנים יותר. בעוד שהפושעים הגדולים ישבו במשרדם או רכבם הממוזג והמשוריין לעייפה, הפושעים הקטנים הם אלו שביצעו את הפשע עצמו.

●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○

באחד הפורומים שבהם אני כותב, כותב גם גולש נוסף ששמו עדין. לא הכרתי אותו יותר מדי ורק ידעתי שהוא חייל. קצת לפני הגירוש עלו באותו הפורום הנושאים שמסביב לגירוש. זה התחיל במלון מעוז הים (שאגב, הגירוש משם לא היה חוקי על פי חוק הגירוש, אבל את מי מעניין החוק בעצם) שעליו כתבתי בין השאר את המשפטים הבאים:

"שבוע שעבר, יום חמישי. עוד לפני נפילת "מעוז הים" בידי כוחות הגירוש.... מקום שהושכר בצורה חוקית ונגזל באלימות על ידי שודדים במדים ..."

אותו עדין, הגיב בתגובה לאקונית ופשוטה, שנראתה בערך כך: "היחס שלך לכוחות הביטחון מדאיג אותי". בתגובה הנ"ל קיבל ממני הודעה (מעט חריפה יש לציין) עם פקס המוכיח את חוקיות השהיה במקום.

העובדות כמובן לא בילבלו את הנ"ל, שהמשיך בגישה עליה דיברתי. בשלב מסויים הפכתי שם לכמה ימים לאוייב הציבור ולאחד שלרדת עליו ועל דעותיו הקיצוניות זו מצווה מן המובחר (כמובן אם אפשר להתעלם מהעובדות והמסמכים שהעלתי - מה טוב).

עברו עוד כמה ימים, והפושע כותב שכחייל הוא מועד (ואולי שש) להשתתף ב-"משימה הלאומית" (כך על פי רע"ל חלוץ). הנ"ל הוסיף את הבלה בלה הקבוע של רגישות וכו'.

●○●○●○●○

השבוע ראיתי את ההריסות (וגם פגשתי את אחת המגורשות שכותבת פה בבלוג סמוך, על מנת לארגן לה מחשב אחר לאחר שהמחשב שלה זרוק אי שם במכולה בדרום הארץ), ולבי נשבר. זכרתי את המקומות בפריחתם וראיתי את עיי החורבות.

לא רע"ל חלוץ, לא שאול מובס, לא דן הראל, וגם לא ניסו שחם גירשו יהודים. הם רק אירגנו, תכננו ונתנו את הפקודות.

מי שגירש - זה אתה !

יכולת להוציא גימלים, יכולת להתעלף, יכולת לקחת תרופות משלשלות, יכולת לערוק, יכולת לסרב, יכולת לעשות עוד אלף ואחת דברים ולא להיות שותף לפשע.

"עדין" ושאר חבריך לפשע - על מה שעשיתם

אין מחילה !  אין סליחה  ! אין כפרה !

וגם אין תרוצים כמו "קיבלתי פקודה". כולנו יודעים מי העלה את התרוצים הללו לפני כמה עשרות שנים.

אני לא אשכח לך את זה, המגורשים לא ישכחו לך את זה, הילדים לא ישכחו לך את זה
עם ישראל לא ישכח לך את זה, ההסטוריה לא תשכח לך את זה.

כווווווולם ידעו שבעוד שהחלאות הנ"ל ישבו במשרד הממוזג, אתה גירשת יהודים.