צומת השרון (או: שכתוב ההסטוריה)

משה למפרט, כ"ב בכסלו תשס"ז,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
נוסעים באוטובוס לכיוון צפון, על כביר מספר 4. מול העיניים שלט מאיר עיניים "צומת השרון, 500 מ'".
 
אם תשאלו אנשים שגרים באזור נתניה על "צומת השרון", ספק אם ידעו לספר לכם במה מדובר. לצומת הזו יש שם אחר, הרבה יותר נפוץ: "בית ליד".
"בית ליד" היה כפר ערבי שיושביו ברחו במלחמת העצמאות.
לכל המקרים שהזכרתי  יש מכנה משותף אחד: רצון של מישהו לשנות את ההיסטוריה
 
אם תסתובבו ליד המחנה הצבאי בלב תל אביב תוכלו לראות שלט מאיר עיניים "מחנה רבין, על שם רב אלוף יצחק רבין". כל העולם יודע שיש שם למחנה הצבאי הזה: "הקריה".
 
אם תשאלו בפתח-תקווה על קיומו של "מרכז רפואי רבין", יסתכלו עליכם במבט של משוגע שנחת מהירח. כל מי שגר בסביבה יודע שיש בית חולים ברחוב קפלן בעיר, "בילינסון" שמו (יש גם את שניידר לילדים, אבל זה לא קשור).
 
אם תשאלו מישהו במדינת ישראל אם שמע על "כביש יצחק רבין", הוא לא יבין על מה אתם מדברים. כמובן - מדובר בכביש שש.
 
תוכלו לשאול גם איך מגיעים לקניון אבנת. איש לא יבין אותכם. תשאלו "הקניון הגדול" - וכל פתח-תקוואי מצוי (או אפילו שאינו) יוכל לענות לכם איך מגיעים לשם (אם כי, לאחרונה זה נהיה קצת מסובך, בעקבות עבודות בנייה בסביבה).
 
 
לכל המקרים שהזכרתי (ולרבים אחרים, שלא עולים לי בראש נכון לעכשיו) יש מכנה משותף אחד: רצון של השלטון לשנות את ההיסטוריה. פעם זה בשביל להעלים את העובדה שהיו פה פעם ערבים והיום גרים פה שמאלנים, פעם כדי להלל איזה ראש ממשלה לשעבר שנרצח בנסיבות מסתוריות ומעוד כל מיני סיבות שידועות כנראה רק למי שקובע את שמות הרחובות, בתי החולים, בסיסי צה"ל, הכבישים והיושב במרומים יודע מה עוד.
 
 
 
אצל האיש ברחוב - זה לא ממש עובד. המפקד יגיד לך ש"תיסע מחר בשמונה בבוקר לבית ליד", נהג האוטובוס יקרא ברמקולים "בית-חולים ביילינסון", ובחדשות אף פעם לא תשמעו על "דרך יצחק רבין" אלא על כביש שש.
 
ככה זה, יש דברים שאי אפשר לשנות, ואולי טוב שכך.