לא סומך עליהם (צנזורה ברשת, בג"ץ והרשות השניה)

משה למפרט, כ"ב באדר תשס"ז,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

קצת הסטוריה: במאי 2001 לטעותם עלה ערוץ תועבה מפורסם בכבלים ובלווין. חודשים בודדים אחר כך, ב-26.7.01 עבר בכנסת, ביום האחרון לפני הפגרה, תיקון לחוק האוסר הפעלת ערוצי פורנוגרפיה בטלוויזיה. באוקטובר 2001 הוגש בג"ץ בנושא.

בשנת 2003 חזרו הערוצים בשיטת "שלם וצפה". מהמועצה לשידורי כבלים ולווין שאחראית על הנושא
עלינו כציבור שפיו נסתם להילחם נגד כל סוג של צנזורה, גם אם היא במבט ראשון נראית הגיונית ואף מתבקשת. בג"ץ והרשויות ממילא יאשרו את הזבל ויפסלו את כלי התקשורת מצידה השני של המפה.
("רגולטור") הגיבו "לא מתלהבים מהמגבלה החוקית" ואישרו את שידורי הזימה.
ב-2004, כצפוי, קיבל בג"ץ את העתירה ההיא המשך השידורים בהרכב מורחב של 11 שופטים, ודחה את טענות המשיבים שכללו בעיקר את זבולון אורלב ושולמית אלוני.

ולמה אני מספר לכם את כל זה?

בתקופה האחרונה מתגלגלות כל מיני רעיונות על צנזורה לאינטרנט. אין זה סוד שברשת הזו יש כל מיני דברים לא ממש סימפטיים ומנוגדים להלכה. כפועל יוצא אישי ציבור ורבנים (בניהם הרב ישראל רוזן, הרב יהושע שפירא ואחרים) מנסים לקדם יוזמות שונות לצנזור הרשת. לכך נוספה הצעת חוק של שר התקשורת אריאל אטיאס (ש"ס) שמגולגלת בימים האלה בכנסת הקובעת קנס של כ-20,000 ש"ח ושלילת רשיון לחצי שנה לספק שלא יחסום by Default (כברירת מחדל) את אתרי הזבל והתועבה.

הרעיון בכללותו לא נראה רע במבט ראשון: חסימה של הזבל למי שלא יבקש במפורש לפתוח אותו. אם נתעלם מיכולת העקיפה של משתמשים מעט יותר מתקדמים, זה יכול להיות פיתרון לבעיה בהחלט כאובה.

הבעיה שלי היא מאוד מאוד פשוטה: אני לא סומך עליהם !

אנשים "משלנו" בלמו את התוכנית לאפשר "שמים פתוחים" ברדיו (מוטי שקלאר למשל), ותירצו את זה בכך שהם מפחדים מהעלאת ערוצים מתועבים לרדיו. בפועל, הרשות השניה תיתן אישורים לכל הזבל שמשודר היום ברדיו האזורי והרדוד להחריד (ולמי שלא גר בגוש דן -רק הרווחתם) אבל לא לערוץ 7 ו"ערוצי הקודש" החרדיים שמשדרים קצת תורה, או גופים בעלי דעות אחרות, מכל צד של המפה הפוליטית.

"המועצה לשידורי כבלים ולווין" נלחמה בבג"ץ ובכנסת עד כלות נשמתה נגד תיקון החקיקה (שבוטל בהמשך ע"י בג"ץ) שאסר על שידורי התועבה, אבל לא תיתן לעולם רשיון שידור לערוץ שבע ודומיו.

ברגע שגם האינטרנט יהיה נתון לפיקוח כזה או אחר, בסופו של דבר יהיה מי שיתיר את הפצת הזבל, בעוד ש(שוב) הפה של הציבור הלאומי יסתם גם שם. כבר היום יש מי שרודף את אליצור סגל ממנהיגות יהודית ואחרים על דברים שפרסם באינטרנט על הרבצ"ר לשעבר.

במצב הנוכחי - עלינו כציבור שפיו נסתם להילחם נגד כל סוג של צנזורה, גם אם היא במבט ראשון נראית הגיונית ואף מתבקשת. בג"ץ והרשויות ממילא יאשרו את הזבל ויפסלו את כלי התקשורת מצידה השני של המפה.