משרד ראש הממשלה וה-"ממלכתיים" שלנו.

משה למפרט, י"ח באלול תשס"ה,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

מועצה חסרת יש"ע.

תרשו לי להחזיר אותכם קצת לאחור.

יום לפני תחילת הפשע נגד האנושות. אני יושב בחדרי הממוזג ומרגיש שאי אפשר. הרבה חברים שלי בגוש קטיף, כל אחד מנסה בדרכו לעצור את האסון.

קיבלתי מייל שאומר שמאופקים יוצאות שיירות לכיוון הגוש. היה לי קצת מוזר איך המשטרה לא עושה כלום בנושא אבל החלטתי להתעלם.

הגענו (אני, חלק מהמשפחה והמחשב הנייד) לאופקים ושם היה תדריך של אנשי המועצה הנ"ל. על המגרש הריק היו כ-1500 איש. מדי פעם ראינו ניידות משטרה שעברה בסביבה ולא עשתה כלום...

השעה שלוש לפנות בוקר.

עלינו על אוטובוס שחנה ברחוב צדדי ואותו אף אחד לא ארגן. היו שניים שנשכרו מחברה במרכז הנגב. האוטובוס התחיל ליסוע כשלפנינו היה אוטובוס נוסף ורכב. נסענו בכביש שעל המפה כתוב שהוא מוביל לשום מקום (יש שם בסיס צבאי) ומשם לדרכי עפר.

עד הבוקר נסענו בדרכי עפר כמו בימי המנדט הבריטי ומתישהו נתקע האוטובוס שלנו.

6 ניידות משטרה עברו על הכביש, גם כחולות וגם צבאיות לסוגיהן ולא עשו כלום. כנראה סתם שוטרים מסכנים שקיבלו את הפקודה ולא מתים לסרב. אחרי עוד כמה דקות עבר ג'יפ ובתוכו אידיוט עם מתכות על הכתף. הנ"ל צעק שאנחנו נמצאים בשטח צבאי סגור וכו' וכו'.

תוך כמה דקות הגיעו עוד 2 ניידות. אחת של משטרה צבאית ואחת של רוצחים (המכונים בטעות יס"מ). לא אלאה אותכם בפרטים ורק אספר שבסופו של דבר הגענו למשטרת כיסופים כאחרון העבריינים. לאחר שעה ומשהו נגררנו לכלא "דקל" בבאר שבע ולבסוף השתחררנו תמורת כתיבת פרטים חלקיים על חתיכת נייר.

את הגירוש כמובן לא עצרנו.

 

בשבוע הבא החלטתי שוב לצאת. הפעם לקדומים ומשם לנסות להגיע לצ.ש. עם חבר. אוסף של טרמפים, תרגיל במחסום ג'נספוט (שנועד לשמור שיהודים לא יגיעו לקדומים והאזור) והגענו לקדומים. מקדומים הפנו אותנו לאוטובוס שיסע לאבני חפץ.

כמובן שלאבני חפץ לא הגענו, וכמובן שגם לחזור לא יכולנו (המחסום...) ובסופו של דבר הגענו לעמנואל לישון ולהחליט מה יהיה מחר.

את הגירוש גם כאן לא עצרנו.

הטעות שלי היתה פשוטה: לסמוך על מועצת יש"ע.

במקרה הראשון הם באמת לפחות ניסו, אבל במקרה השני יכולנו ללכת ברגל מקדומים עצמה לאחר שהצלחנו בקושי להגיע לשם (להזכירכם - היה שם מחסום צבאי). במקום זאת הם הסיעו אותנו חצי מדינה לאזור ואדי ערה למרות ההנחה הפשוטה שמן הסתם יהיו גם שם מחסומים והידיעה שלא נוכל לחזור.

למה הם עשו את זה ? לא יודע. אולי חשש שנפעל בדרכים אחרות והעדיפו לנטרל אותנו על מנת שלא נפריע לממלכתיות שלהם.

●○●○●○●○●○●○●

שבוע שעבר עלה לי החשד שאירוע ההצדעה לנוער מיועד על מנת לגבש אותו שוב מול המועצה והמנהיגים ה-"ממלכתיים" שהזכרתי. נדיה מטר חשפה כי המממן הראשי של האירוע הינו לא פחות ולא יותר...

משרד ראש הממשלה.