כבל הרשת המשולש לא במהרה ינתק

משה למפרט, י"א באייר תשס"ז,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
(או - סיפור קצר וכמה מסקנות על האינטרנט וניצולו למען עם וארץ ישראל)
 
את האתר של תנועת הנוער עזרא קיבלתי לידיי לפני כשש שנים. בתחילה הסתפקתי בחידוש בסיסי של האתר כפי שקיבלתי אותו בירושה ומאוחר יותר התחלתי לפתח אותו מחדש.
באותה תקופה התחיל שם המהלך של ניצול האינטרנט ככלי זול ויעיל להעברת מסרים לאומיים וארגון פעילויות ... הלחץ החברתי והדינאמיקה של מערכת הפורומים עשו את שלהם.
 
לאור העובדה שהייתי אז תלמיד "חרוץ", עיקר הפיתוח (למעשה התרגום) נעשה בחופשת פסח, ובה' אייר תשס"ב עלו האתר והפורומים. מאז כל שנה השתדלתי לשפץ משהו (לעיתים קטן ולעיתים גדול) לקראת התאריך הזה, עם או בלי קשר ליום העצמאות. השנה - בחרתי לעצב מחדש את כל האתר.
 
האמת היא שאתרים לציבור הדתי הצעיר היו כבר קודם, ופורומים לתנועות נוער אחרות גם הם היו קודם (למשל בנ"ע בכיפה) אבל לראשונה בארץ, הרבה לפני שכל הנושא הזה של "רשתות חברתיות" בסגנון MySpace ואחרים נהיה פופולארי, עלתה מערכת שפנתה לקהל יעד מצומצם-דלוקס: נוער דתי. כדי לצמצם עוד יותר את הטווח חילקתי את הפורומים לסניפים (ובהמשך גם לגרעינים).
עוד דבר שהיה אז לא נפוץ - חוסר אנונימיות. גולשים הזדהו (למעט כמה שזרקו לשון הרע והלכו) בשמם המלא ובכתובת (סניף), דבר שגרם לעמידה מאחורי הדברים שכתבו ולרמת דיון גבוהה יותר מהמקובל בגילאים הללו.
 
עם השנים המערכת התפתחה, היו גם כמה מאבקים בתוך התנועה שהופיעו בה במלוא העוצמה וחלקם גם דלפו לתקשורת. אתר Ynet עשה בזמנו כתבה על ניצול ציני של ועידת התנועה, והעברת מהלך מגוחך של סגירת מערכת המסרים שם בתואנות של צניעות, אבל ההחלטה הזו היא רק תאונת דרכים בשולי הדרך של האוטוסטרדה הענקית.
 
אבל זה בכלל לא העיקר.
באותה תקופה התחיל שם (במקביל לפורום בנ"ע שהתנהל בכיפה) המהלך של ניצול האינטרנט ככלי זול ויעיל להעברת מסרים לאומיים וארגון פעילויות. החל מהנהגת הנוער של עזרא, המשך בפעילות לשחרור אסיר-ציון יונתן פולארד, ובתקופה שלפני הגירוש חלוקת סרטים כתומים וכיוצא באלה. גולש אחד זרק ש"היום בשעה 4 בצומת גנים מחלקים סרטים כתומים" והלחץ החברתי והדינאמיקה של מערכת הפורומים עשו את שלהם.
גם מי שלמד במקום פחות דתי או אידיאולוגי והקשר שלו לתנועה היה חזק יותר או חזק פחות נחשף לכל הפעילות הזו ולא אחת גם הצטרף אליה.

השבוע ראיתי בשניים מעלוני פרשת השבוע את המתקפה הרגילה והידועה על האינטרנט, תוך הדגשת השלילי שבכלי. ...
אפשר להכריז מלחמת מאסף, ואפשר - לנצל את היכולות לעצמנו.
אבל נחזור לעזרא:
בחופשת הפסח לקראת סוף השביעית, כותב שורות אלו שיער שבמוקדם או במאוחר יצטרך לעזוב את הבית. לא היה ברור לי אם זו תהיה ישיבה, הצבא או כל רעיון אחר. היה לי רק ברור שחיבור קבוע לאינטרנט יהיה הרבה יותר קשה להשגה. בשלב הזה התחלתי להתעניין בתחום המרתק של תקשורת ניידת. זה התחיל באתרי אינטרנט לפלאפונים דור שני (בשפה המקצועית: WAP ו-WML), המשיך בפיתוח מערכת פורומים שלמה על גבי הפלטפורמה הזו.
בה' אייר באותה שנה חשפתי את האתר הסלולארי של עזרא, שכלל בעיקר את הפורומים ומערכת המסרים שנלוותה אליהם, בתוספת כמה לינקים קטנים להורדת רקעים וצלצולים הקשורים לתנועה.
בזמנו (עד שמישהו ביקש ממני להוריד ואמר שזה לא חינוכי) הרצתי באתר קמפיין שכותרתו הייתה "משעמם לך בשיעור? כנס לאתר הסלולארי".
 
עד מהרה ההימור התגלה כמוצלח. לאור עלויות הגלישה המצחיקות גולשים רבים החלו להיכנס לאתר, אם ע"מ לנצל זמן מבוזבז פה ושם ואם ע"מ לחסוך בעלויות של הודעות SMS. מעתה גם מי שלא היה נגיש למחשב היה יכול להיות שותף פעיל, דבר שכמובן סייע לפעילויות שאורגנו בעזרת האתר.
לא יותר מדי אחר כך הגעתי למערכת ערוץ 7 בבית אל עם מידע ונסיון על הכלי ועל יכולותיו. היה מי שהימר עליי חרף גילי הצעיר (הייתי אז בן 17 וקצת) והסוף ידוע.
 
 
 
השבוע ראיתי בשניים מעלוני פרשת השבוע את המתקפה הרגילה והידועה על האינטרנט, תוך הדגשת השלילי שבכלי. מעבר לאי-דיוקים ולהפחדות המיותרות שניתן היה לקרוא שם (כמו למשל אחוזי השימוש ברשת למטרות שליליות - אין כלי, וגם לא יהיה כלי שמסוגל לנתח עד כדי כך פעילויות בסדר גודל כזה) ראיתי שוב את אותה קצרות-רואי וגישה בסיסית שלילית.
אפשר להכריז מלחמת מאסף חסרת תועלת, ואפשר - לנצל את היכולות לעצמנו. תשאלו את עדי גינצבורג (פולארד), מרים בר יוסף (מטה צפון), נדיה מטר (נשים בירוק), משה פייגלין (מנהיגות יהודית) ורבים אחרים.
 
 
ולמי ביננו שהם משתתפים פעילים במערכת הפורומים של ערוץ 7 - הנה לינק בשביל הפלאפון שלכם:
http://www.inn.co.il/wap