העליה לחומש - המשך

משה למפרט, כ"ד באב תשס"ז,

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בשמונה בבוקר נזכרו להתעורר הסמרטוטים והמג"ב, והללו החלו להתארגן לגירוש החמישי במהלך יום וחצי.
בתשע החלה הקמת בית הכנסת מאבנים שנפלו מהירח. בשלב הזה הקבוצה שלנו סייעה להעברת האבנים משום מקום למתחם בית הכנסת. ב-10:00 התחיל הבלגן בעת ששלושה ג'יפים ממג"ב ניסו למנוע את העברת האבנים. מסכנים השוטרים – אחר כך המפקד ישלח אותם לפרק את כל זה.
הנ"ל ויתרו על זה לכשהבינו שהגלגלים שלהם בסכנה (אבל זה כבר לא היה קשור אלינו).

ב-10:30 הודיעו לנו שמג"ב מגיעים וצריך לברוח. ארזנו את הציוד. כ-250 איש התפזרו בשטח בכיוון הכפרים הערביים וכ-750 אחרים נשארו על ההר.
המג"בניקים שהגיעו עד מהרה, חכמים על חלשות, החלו בגירוש הבנות. נער שפך על השוטרים קצת מים מה שהסיט את תשומת ליבם. הבחור נחנק אך הצליח לברוח.
בהמשך העלו מדגם מייצג מהעולים להר לטרנזיט משטרתי ממוזג (3 בנים + 7 בנות שהופרדו לשני חלקיו של הרכב) ומשם למשטרת אריאל.


עד כאן ציטוט.
בשעה 12:30 מצלצל הטלפון בבית, השוטר מבקש את אמא.
"שלום, מדברים ממשטרת אריאל, הבן שלך יצחק נעצר. זיהינו אותו לפי כרטיס קופ"ח שמצאנו בתיק שלו". הגאון הלך לרופא כנראה מתישהו והשאיר את הכרטיס בתיק.
וכך יצאתי בערב תשעה באב עם הסעודה המפסקת בתיק, כשאני לבוש במדי צה"ל, בדרך לשחרורו של הפושע המסוכן.
 
הבחור שוחרר בסוף, לא לפני שאמא שלי חתמה על ערבות שלא להיכנס לשטח השומרון למשך 14 יום.
אחרים שוחררו עם הרחקה לשבוע או ללא הרחקה בכלל, ו-7 הבנות שוחררו למחרת למרות שלא הזדהו. גיבורות.